המחשבה המדעית, הסביבתית וההומניסטית מעצבות את תפיסת עולמנו

החינוך הסביבתי עוסק במפגש שבין האדם והסביבה. ככזה, החינוך הסביבתי הוא חינוך רב-תחומי, ומעורבים בו גופים רבים היוצרים יחד פסיפס עשיר של תהליכים חינוכיים. יש גופים המדגישים את עצם חווית המפגש בין האדם לטבע, למשל חוגי הסיירות, ואילו אחרים מדגישים את האחריות האישית, למשל תכניות ההעשרה באיכות הסביבה.
המפגש שאנחנו מזמנים בקמפוס טבע, הוא עם חזית המחקר המדעי בתחומי טבע וסביבה. אנחנו מאמינים שאוריינות אקולוגית-מדעית היא הבסיס לשיח הסביבתי ולשמירה על כדור הארץ.
 
הציר סביבו נבנה החינוך הסביבתי הוא ההתייחסות לסביבה, או במילים אחרות – הדגשת ההתייחסות לחיים ו/או לדברים שמחוץ ל'אני'. זהו גם מימד חשוב של החינוך ההומניסטי- האוניברסאלי. לכך יש השלכות ערכיות, אך גם השלכות לגבי כישורי הרוח שאנו מנסים להנחיל:
מבחינה ערכית פירושו כי ה'אני' אינו המרכז, אלא ישנן ישויות נוספות החולקות עימו את הסביבה, ומן הראוי שיהיה ער לנוכחותן ורגיש לאופן קיומן. עם זאת, מבחינת כישורי הרוח פירושו כי בחינת ישויות אלו צריכה להשתחרר מכבלי ה'אני' וללמוד את העולם החיצון עד כמה שניתן כפי שהוא. תרגומן של ההצהרות הללו לשפה החינוכית ברורות: קיים צורך לשחרור מדעות ומעמדות רגשיות מוקדמות, לפיתוח יכולת התבוננות והקשבה, לפיתוח כישורי חשיבה רציונלית ולפיתוח ענווה לגבי מקומנו בעולם. אלו הם בעצם ערכים המשותפים גם לחינוך המדעי וגם לחינוך ההומניסטי. כך, החינוך ההומניסטי יוצק את מסכת הערכים האוניברסאלית ההומניסטית לתוך תבנית ההכרה המדעית של הסביבה. ואכן, כיום גוברת ההכרה, כי על מנת להתמודד עם המשבר הסביבתי הפוקד אותנו לא מספיקה רק אהבה לסביבה, אלא נדרשת גם אוריינות מדעית והבנה של מורכבות התהליכים האקולוגיים. הכרה זו כורכת את החינוך המדעי והחינוך ההומניסטי זה בזה. 
אם כן, מהו ההבדל בין השניים? – אף כי אנו פועלים לפי אותה מסכת ערכית, ההבדל הוא בהקשר. בעוד שבמסגרות החינוך ההומניסטי מודגשים היחסים שבין אדם לחברו ובין האדם למסגרות החברתיות שבנה, בחינוך המדעי אנו מדגישים את הכרת העולם החיצון באופן האובייקטיבי והרציונלי ביותר שאפשר.

פתיחת שערי האקדמיה לציבור כולו

לתכניות בקמפוס טבע יש גם יעוד סביבתי-חברתי. חלק גדול מהמשתתפים בתכניות מגיעים משכבות חלשות באוכלוסיה וזו ההזדמנות הראשונה שלהם למפגש עם העולם האקדמי והמחקר המדעי. אנו מאמינים, כי לחשיפה זו השפעה עצומה על השקפתם לגבי השכלה גבוהה ועל ההחלטות שיקבלו לגבי המשך דרכם הלימודית. ועידת כדור הארץ ב-1992, כמו גם ועידת יוהנסבורג ב-2002, הצביעו על 'השכלה לכול' כיעד מרכזי בקידום ערכי הסביבה. אנחנו בקמפוס טבע מאמינים בדרך זו. 
באופן דומה, לחלק מהמדריכים, סטודנטים לתארים מתקדמים, זוהי התנסות מעצבת בחינוך סביבתי ובהיכרות עם מגזרי אוכלוסייה מגוונים. אנחנו מקווים כי חוויה זו תשפיע על המשך דרכם במדע, בשמירת הטבע ובחינוך.