מחקר על דרורי בית

שחר בן כהן, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
עבודה לשם קבלת תואר מוסמך
מנחה: ד"ר רועי דור


חקר ההבדלים בדפוסי שונות פנוטיפית בין אוכלוסיות בטבע, בהקשר להיבטים אקולוגיים, מהווה נושא מרכזי בתחום הביולוגיה האבולוציונית, אשר תורם לידע בנוגע לכוחות המניעים תהליכים אבולוציוניים. שילוב שיטות של גנטיקה של אוכלוסיות עשוי לסייע בהבנה כוללת יותר של מנגנונים המובילים לשונות פנוטיפית.
מינים פולשים נחשבים כאחד הגורמים המרכזיים למשבר המגוון הביולוגי העולמי, ומובילים לנזקים כלכליים עצומים. בד בבד, הם מהווים הזדמנות מצוינת למחקר בשאלות בסיסיות מתחום הביולוגיה, היות ובאמצעותם מתאפשר לנו לחזות, בזמן אמת, בתהליכים אבולוציוניים ואקולוגיים. על מנת שאוכלוסייה תהפוך לפולשת מוצלחת, עליה להסתגל בזמן קצר לסביבה חדשה, תהליך שעשוי לגרום לעתים קרובות לאבולוציה מהירה המובילה לשונות פנוטיפית, בין היתר בתכונות מורפולוגיות והתנהגותיות.

דרור הבית (Passer domesticus) הינו אחד ממיני הציפורים הנפוצים בעולם, וכמו כן מין פולש מוצלח במיוחד. בישראל, הדרור הוא מין מקומי אשר נפוץ בכל רחבי הארץ. באזור אילת קיימים דרורי בית קטנים ובהירים באופן בולט בהשוואה לדרורים מאוכלוסיות צפוניות יותר. בהתאם לכך, עלתה השערה שאוכלוסיות דרומיות אלה הגיעו לאזור באינטרודוקציה בלתי מכוונת ממקור זר. בנוסף, בעקבות גרדיאנט אקלימי חד מצפון הארץ לדרומה, צפוי להימצא דפוס דומה של שונות מורפולוגית בהתאם לכללים ביוגאוגרפיים ידועים – כלל ברגמן וכלל גלוגר.

המטרה העיקרית בעבודה זו הייתה לחקור את התהליכים האבולוציוניים והאקולוגיים המובילים לשונות הפנוטיפית באוכלוסיות דרור הבית בישראל, וכמו כן לבחון את ההשערה בנוגע לפלישה לדרום הארץ, בהתבסס על שונות פנוטיפית וגנטית. מדדתי שונות ב – 5 תכונות מורפולוגיות של גודל גוף ושלושה מדדי צבע, ב – 18 אוכלוסיות של דרורי בית (לאורך כ – 400 ק"מ), וכן במדגם של פרטים מוזיאוניים (N = 692). בנוסף, ערכתי מבחן התנהגותי בתנאי שטח אשר בדק שונות בהתנהגויות חקירת מרחב ונאופוביה (פחד מחידוש), תכונות הצפויות להיות רלוונטיות בתהליך הפלישה. כמו כן מדדתי שונות ומגוון גנטי בין האוכלוסיות באמצעות סמנים ניטרליים, ולבסוף ערכתי השוואה בין השונות הגנטית לבין השונות הפנוטיפית.

מצאתי שדפוס השונות בתכונות המורפולוגיות ומדדי הצבע תואם לצפוי לפי הכללים הביוגאוגרפיים, שכן באוכלוסיות הצפוניות הדרורים גדולים וכהים יותר מאשר בדרום. בנוסף, קיימת שונות משמעותית בין אוכלוסיות מאזור אילת לבין יתר האזורים בארץ, בהתאם לציפייה במקרה של פלישת אוכלוסיות ממקור זר. נמצאה שונות מסוימת בהתנהגות נאופובית בין דרורים מאזור אילת לבין הצפון, תוצאה התואמת את הצפוי מתוך השערת הפלישה. השונות הגנטית הכללית הנמוכה ומדדי המגוון שנמצאו דומים בין כל האוכלוסיות, מעידים על מעבר גנים גבוה. בנוסף, לא זיהיתי עדות לצוואר בקבוק גנטי, שעשוי להיווצר בעקבות אירוע פלישה. יחד עם זאת, מצאתי הבדלים גנטיים משמעותיים בין חלק מהאוכלוסיות הדרומיות ביותר לבין אוכלוסיות מהמרכז והצפון. לבסוף, השונות הגנטית הנמוכה בהשוואה לשונות הפנוטיפית מצביעה על כך שלא ניתן להסביר את ההבדלים הפנוטיפיים באמצעות תהליכים אקראיים של סחיפה גנטית בלבד. עם זאת, אין בממצאים אלה בלבד כדי לקבוע מהו התהליך האבולוציוני האחראי ליצירת השונות.
לסיכום, הממצאים מצביעים על דפוס של שונות פנוטיפית הנובע מתהליך של סלקציה, או מגמישות פנוטיפית, ובנוסף מספקים תימוכין להשערה לגבי אפשרות של פלישה. מחקר זה מהווה נדבך נוסף להרחבת הידע הקיים בנוגע לתהליכים המשפיעים על אבולוציה של תכונות, וכמו כן עשוי לסייע בעתיד למאמצי שימור של ציפור נפוצה הנמצאת במגמת דעיכה עולמית.


תכנים