סתו בראון, המחלקה לזואולוגיה.
עבודה לשם קבלת תואר מוסמך.
מנחה: : ד"ר גל ריבק.


גדילת הגוף בחרקים מוגבלת לשלב הזחל (larva), בעוד שיכולת התעופה מוגבלת לשלב הבוגר. ידוע כי איכות וזמינות המזון בשלב הזחל משפיעים על גודל הגוף של הבוגר, אך קיים מידע מועט באשר להשפעת גודל הגוף של החרק הבוגר על יכולת התעופה. בנוסף לגדילה, התזונה בשלב הזחל עשויה להשפיע על האלומטריה של מערכת התעופה (כנפיים, שרירי תעופה) בבוגר. מכיוון שמורפולוגית הבוגר המעופף מושפעת משלב הזחל, יתכן יתרון אדפטיבי במקרים בהם אסטרטגיית ההפצה של הבוגר נקבעת על סמך המידע הזמין בשלב הזחל. המחקר הנוכחי עוסק בהשפעת התנאים בשלב הגדילה של הזחל על יכולת תעופה למרחקים ארוכים ביקרונית התאנה (Batocera rufomaculata).

יקרונית התאנה הינה מזיק חקלאי ומין פולש בארצות רבות. היא פוגעת במספר מיני עצים, ביניהם עצי פרי בעלי חשיבות כלכלית (תאנה, מנגו, פקאן ועוד). יקרונית התאנה פלשה לישראל בשנות החמישים וכיום היא מזיק עיקרי לעצי תאנה. הנקבה מטילה את ביציה מתחת לקליפת העץ וכאשר הזחל בוקע הוא נובר על תוך הגזע וניזון מהשיפה. עיקר הנזק לעץ נעשה על ידי הנבירה של הזחל שיכולה להוביל למוות ואף להתמוטטות העץ כולו. במקרה שכזה הזחלים שבגזע העץ משלימים את שלב הגדילה בצמח מת.

קיים טווח גדלים רחב ביותר של גודל הגוף של הבוגרים. במחקר הנוכחי נצפה הבדל של סדר גודל בין הפרט הבוגר הגדול ביותר לבין הקטן ביותר. היפותזת העבודה הייתה שהבדלים אלו נובעים מתנאי גדילה שונים בשלב הזחל וכי לגודל הגוף תהייה השפעה על טווח התעופה. מכיוון שהחיפושיות מפיצות את עצמן מעץ פונדקאי אחד לשני באמצעות תעופה, הבנת הגורמים המשפיעים על יכולת התעופה למרחקים ארוכים והקשר שלה לגודל הגוף יכולה לסייע להבנה וחיזוי של ההתפשטות המין. 

בשלב ראשון בחנתי את קצב הגדילה של זחלי היקרונית במעבדה על ידי גידולם על דיאטות שונות המדמות פונדקאים בעלי איכות שונה. זחלים שגודלו אך ורק על נסורת עץ תאנה (פונדקאי מת) לא הצליחו להגיע לבגרות ומתו תוך מספר חודשים. זחלים שגדלו על ענפי תאנה טריים או על תערובת מלאכותית (פונדקאי חי) הגיעו לבגרות תוך כתשעה חודשים.

בניסוי הרעבה חלקית, זחלים גדלו על ענפי תאנה שהתיישנו במקרר במהלך תקופת הניסוי (מדמה פונדקאי שמצבו מדרדר). כאשר הזחלים הגיעו למסת גוף של 4.5 גרם הם חולקו לשתי קבוצות, קבוצה אחת המשיכה לקבל ענפים ולקבוצה השנייה הופסקה תוספת הענפים. במהלך הניסוי נוצרה קבוצה שלישית בלתי מתוכננת של זחלים שנכנסו לשלב הגולם בטרם הגיעו למסת המטרה של 4.5 גרם. את החיפושיות שהגיחו משלושת הקבוצות השונות מדדתי להשוואה של גודל הכנף ומסת שרירי התעופה וכמו כן העפתי אותן בקרוסלת תעופה למדידת טווח התעופה המקסימלי, כמתואר בהמשך.   

בנוסף נאספו בולי עץ נגועים ביקרוניות מהטבע. זחלים אלו השלימו כמעט את כל תהליך הגדילה בפונדקאי חי. החיפושיות שהגיחו מבולי העץ הללו הועפו פעמים בקרוסלת תעופה. פעם אחת מיד לאחר ההגחה ופעם שנייה לאחר שבוע עד שבועיים בהם החיפושיות ניזונו על ענפי תאנה טריים. בכל המקרים החיפושיות הועפו בקרוסלה עד לתשישות על מנת למדוד את פוטנציאל התעופה למרחקים ארוכים. 

מיד לאחר ההגחה החיפושיות מבולי העץ (פונדקאי חי) עפו בממוצע (± סטית תקן) 1.83 ± 1.8 ק"מ. לאחר כשבוע של אכילה החיפושיות הללו הוסיפו 8% למסת גופם ועפו בתעופה השנייה מרחק של 3.88 ± 4.8 ק"מ.

כל החיפושיות שהגיחו מניסויי ההרעבה (פונדקאי גוסס/מת) במעבדה היו קטנים באופן מובהק מהחיפושיות שגדלו בעצים בטבע. כשחיפושיות אלו הועפו בקרוסלה, לאחר כשבוע אכילה, הן עפו מרחק של 8.4 ± 6.3 ק"מ בממוצע. מרחק זה גבוה באופן מובהק ממרחק התעופה המקסימלי של פרטים מפונדקאי חי.

לא נמצאו הבדלים באורך או שטח הכנף היכולים להסביר את השוני ביכולות התעופה בין הקבוצות. אמנם השיפוע האלומטרי בין מסת שרירי התעופה למסת הגוף לא היה שונה באופן מובהק בין הקבוצות, אולם, השיפוע היה קטן באופן מובהק מ-1 (0.75, רווח סמך 0.63-0.87), דבר המצביע על כך שלחיפושיות הקטנות יש מסת שריר גבוהה יותר ביחס למסת גופן.

מהתוצאות עולה שהאנרגיה לצורך תעופה למרחקים ארוכים אינה מגיעה משלב הזחל אלא נצברת לאחר אכילה של השלב הבוגר. יחד עם זאת, תזונת הזחל משפיעה על גודל הגוף ומסת שרירי התעופה של הבוגר באופן שבו חיפושיות שגדלו בתנאי תזונה ירודה (כתוצאה ממות הפונדקאי) יגיחו כבוגרים קטנים יותר אך בעלי יכולת תעופה טובה יותר למרחקים ארוכים. לכך יכולים להיות יתרונות בתעופה לצורך מציאת עץ פונדקאי חדש. 

תכנים