הספוג Ircinia oros. צולם במסגרת מחקר במעבדתו של פרופ׳ מיכה אילן אוניברסיטת תל אביב

מור לוי, בית הספר לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
עבודה לשם קבלת תואר מוסמך
מנחה: פרופ' מיכה אילן, בית הספר לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב


המערכות האקולוגיות המזופוטיות (כ- 30-150 מ'), נחשבות כמקום מקלט עבור מיני מים רדודים מפני הפרעות טבעיות ואנושיות, ולכן קיבלו לאחרונה עניין מדעי גובר. ספוגים, מסנני מזון ישיבים, מהווים מרכיב שכיח ובעל חשיבות מכרעת בקרקעית המזופוטית. נכון להיום, קיים ידע מועט על גני ספוגים מזופוטים ככלל ובאגן הלבנט בפרט.

מחקר זה מתאר את מאפייני האוכלוסייה של המין Ircinia oros בדגש על היבטי הרבייה המינית. מין מסיבי זה שכיח למדי בעומק המזופוטי לאורך החוף הישראלי של הים התיכון.

איסוף ספוגים וסקרים כמותיים באתר מזופוטי אל מול חופי הרצליה (100-120 מ'), בוצעו באמצעות (ROV (Remotely operated underwater vehicle שהופעל מספינת המחקר Mediterranean Explorer. ה- ROV מצוייד בזרוע לאיסוף דוגמאות ובמצלמות בעלות הפרדה גבוהה. אחוז הכיסוי של I. oros נבחן באמצעות אנליזת תמונות בשיטת ספירת נקודות (A point count method). השכיחות של I. oros חושבה כמספר הספוגים ליחידת שטח. צורת הרבייה המינית, התיאור המורפולוגי של תוצרי הרבייה וכן הפעילות הרבייתית נבחנו היסטולוגית במיקרוסקופ אור ובמיקרוסקופ אלקטרונים.

מאפייני האוכלוסייה של I. oros לימדו על העדפתו המרחבית יוצאת הדופן באזור המזופוטי לאזורים בעלי שיפוע מתון עד אופקי, בהשוואה לבית הגידול הטבעי שלו באזורים אחרים בים התיכון שם הוא נפוץ על קירות אנכיים. ייתכן כי מאפיינים אלו מושפעים באופן ניכר ממבנה בית הגידול ומורכבותו הבתימטרית. שכיחות הספוג באתרי המחקר היתה של כ-12 פרטים ל-100  מ2, שזה כ- 2% מכלל הכיסוי החי. רוב הספוגים נמצאו פעילים רבייתית ברוב, אם לא בכל השנה. הפרטים הכילו בו זמנית תוצרי רבייה נקביים בשלבי התפתחות שונים וכן ציסטות שנחשדות כשקי זרע, אשר נמצאו פזורים במזוהיל ליד תעלות היציאה. יתר על כן, למרות שנראה כי הרבייה שלI. oros  הינה שנתית, הקשר שבין עונות השנה לפעילות הרבייתית נותר לא פתור. הרבייה בפרט אינה סינכרונית והוא מכיל בו זמנית אואוציטים ועוברים בשלבי התפתחות שונים ואף לרוות. תופעה ייחודית אשר לא דווחה עד עתה במערכת הספוגים נצפתה במין זה כאשר במזוהיל נמצאו כדורים לא מזוהים ללא כל קשר לפעילות הרבייתית. ייתכן כי כדורים אלו משמשים לאגירת חומר תשמורת שומני לשימוש בעיתות מחסור במזון.

מחקר זה תורם לידע על האוכלוסייה של I. oros בעומק המזופוטי לאורך החוף הישראלי ובכך יכול לשפוך אור על היכולת של המערכות האקולוגיות המזופוטיות לתפקד כמקלט בצל האיום הגובר של הפעילות האנושית וההפרעות הטבעיות.

תכנים