בולען באזור ים המלח. צילום: אופיר הירשנברג

אופיר הירשנברג, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
עבודה לשם קבלת תואר מוסמך
מ
נחה: ד"ר פרידה בן עמי


בשנים האחרונות אזור ים המלח נפגע רבות מפעילות האדם. שאיבת מים לבריכות אידוי, ניצול המים המתוקים שזרמו בעבר לים ושינויים אקלימיים גורמים לירידה במפלס המים ומאפשרים את חדירתם של מי תהום מתוקים לשכבות התת-קרקעיות. כתוצאה מכך מומסת שכבת המלח התת-קרקעית ונוצרים חללים הגדלים כלפי מעלה עד שקורסת השכבה העליונה ונוצרים בורות קריסה - בולענים. כיום ישנם מעל ל-5000 בולענים הפרוסים לכל אורכו של האגן המערבי של ים המלח. חלק מהבולענים מלאים במים שמקורם במי גשמים, מי תהום ומי מעיינות. למרות שהבולענים מהווים דוגמא לפגיעה סביבתית כתוצאה מפעילות האדם נוכחותם מעלה משמעותית את כמות בתי הגידול האקווטיים באזור ים המלח. מטרות עבודה זו היא לאמוד את מגוון מיני חסרי החוליות המאכלסים את מי הבולענים ולבחון כיצד הוא מושפע מהתנאים הא-ביוטיים והגיאוגרפיים ולהכיר את תהליכי הסוקסציה הביולוגית בבולענים. בחלקה הראשון של העבודה נדגמו 94 בולענים בצפון מערב ים המלח. נמצא שבמי הבולענים קיים מגוון רחב של תנאים א-ביוטיים והם מאוכלסים בעיקר על ידי חרקים אקווטיים בעלי עמידות למגוון תנאים סביבתיים. נמצא כי חברה חסרי החוליות מושפעת ממגוון תנאים סביבתיים בניהם: מליחות, חומציות, ריכוז חמצן מומס, טמפרטורה וגודל הבולען. בנוסף נמצא כי תחלופת המינים עולה עם העלייה במרחק הגיאוגרפי. בחלקה השני של העבודה נבחרו שישה בולענים ונדגמו שש פעמים מהסתיו ועד לתחילת הקיץ. נצפתה תחלופה רבה של מינים בין זמני הדיגום השונים. בבחינת הרכב המינים לאורך העונה מתגלה דפוס דומה בכל הבולענים. ניתן לחלק את הרכב האוכלוסייה לשלוש קבוצות: מוקדמת, אמצעית ומאוחרת. למרות התנאים הקיצוניים במי הבולענים ניכר כי מתקיימים בהם תהליכי סוקסציה עונתיים דומים למקווי מים זמניים אחרים באזור הים-תיכוני של ישראל.

תכנים