דפוסי שכיחות באזורי תפוצה של דגי שונית | קמפוס טבע

דפוסי שכיחות באזורי תפוצה של דגי שונית – בחינה מקרוב של עקרון 'השפע המרכזי'

הגר ינקוביץ שלום, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
עבודה לשם קבלת תואר מוסמך
מנחה: ד"ר יונתן (יוני) בלמקר


עקרון 'השפע המרכזי' ('abundant centre' hypothesis') הינו דפוס יסוד אשר נועד לתאר את פיזור שפע הפרטים לאורך תחומי התפוצה שלהם. עקרון 'השפע המרכזי' גורס שאוכלוסיות שנמצאות רחוק יותר מהמרכז הגאוגרפי של תחום התפוצה שלהם יהיו קטנות יותר, ובהתאם אוכלוסיות שקרובות יותר למרכז יהיו "שופעות" מבחינת מספר הפרטים בהן. דפוס זה צוטט פעמים רבות אולם נבחן מעט פעמים. מטרת מחקר זה היא לבחון את חוזקו של דפוס "השפע המרכזי" ולנסות להסביר את השונות הגדולה שקיימת בהתאמה של מינים לדפוס זה בעזרת תכונות ביולוגיות ואקולוגיות.

יצרתי מסד נתונים גדול בכיסוי כמעט מקיף של האוקיאנוסים בעולם באמצעות שני מאגרי נתונים קיימים. הנתונים מסוג ספירות דגים נאספו מתחת למים בידי צוללים מיומנים. על מנת לבחון את חוזקו של דפוס זה חישבתי עבור כל מין את השיפוע הנוצר בקורלציה שבין מספר הפרטים באוכלוסייה (שפע) לבין המרחק שלהם ממרכז תחום התפוצה. השתמשתי בשלוש שיטות על מנת לקבוע את מיקומו של מרכז התפוצה ובשיטה אלטרנטיבית נוספת: 1) מרכז גאוגרפי – מוקם בנקודת המרכז הגאומטרי של תחום התפוצה (centroid) ;2) מרכז השפע – מוקם באזור בו מספר הפרטים הרב ביותר; 3) מרכז השכיחות – מוקם באזור בו השכיחות הגבוהה ביותר; 4) שיטה אלטרנטיבית בה חישבתי את המרחק משולי תחום התפוצה ולא ממרכזו. בנוסף השתמשתי ברגרסיה מקוטעת לבחון את אופי ההשתנות של שפע הפרטים בליבת תחום התפוצה ובמעטפת.

בעזרת מטא-אנליזה מצאתי שלסוג השיטה יש השפעה גדולה על התוצאות. בהמשך, השיטה שהראתה תמיכה מרבית בעקרון 'השפע המרכזי' היא שיטת מרכז השכיחות. עם זאת, בכל המקרים מצאתי שונות גדולה בין המינים והתמיה הכללית בעקרון 'השפע המרכזי' לא הייתה גבוהה במיוחד. תוצאות הרגרסיה המקוטעת הראו כי השינוי בשפע הפרטים בליבת תחום התפוצה ביחס למרכז הוא קטן, אולם במרחק של כ1000 ק"מ ממרכז השכיחות ניתן לראות ירידה חדה בשפע הפרטים ביחס לקרבה למרכז. ניתן להסיק מתוצאות אלה שהשינויים בשפע הפרטים לאורך תחום התפוצה אינם מונוטוניים ועם כך שפע הפרטים מאופיין בירידה חדה לכיוון שולי תחום התפוצה.

על מנת להבין את השונות הגדולה שקיימת בהתאמה של מינים לדפוס 'השפע המרכזי' השתמשתי בתכונות ביולוגיות ואקולוגיות. מצאתי שדפוס זה באופן כללי יותר נפוץ באזורים שרחוקים יותר מקו המשווה ובקרב מינים בעלי שפע פרטים גבוהה ותחום תפוצה קטן. מאחר ושפע פרטים גבוה של מינים משמעותו מספר פרטים נמוך יותר בכל יחידת דיגום, השפעת מאפיין זה על ההתאמה לדפוס, קשורה יותר מבחינה סטטיסטית להסתברות לאתר דפוס 'השפע המרכזי'. בידוד גאוגרפי ותכונות נוספות לא נמצאו כבעלות אפקט משמעותי.

לסיכום, התוצאות מצביעות על כך שעבור רוב המינים לא ניתן לחזות שוני בדפוסי שכיחות באמצעות מיקום בתוך מרחב התפוצה ולא באמצעות תכונות שונות אקולוגיות. לכן, שפע פרטים ככל הנראה מושפע יותר מסקאלות מקומיות ומקטעים שמאופיינים בתנאים ביוטים ואביוטים שונים או לחילופין תוצר של אקראיות טבעית.  למרות כך ישנה נטייה כללית על פיה מינים נהיים נדירים בשולי תחומי התפוצה שלהם ועל כן ניתן להסיק שאוכלוסיות שוליים הן אכן אוכלוסיות בעלות סיכון הכחדה גבוה יותר.       

תכנים