עגולשון שחור-גחון. צילום: Miguel Vances

ד"ר שרון רנן, המחלקה לזואולוגיה.

מנחים: ד"ר שריג גפני וד"ר אלי גפן, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב.


בישראל שבעה מיני דו-חיים, אשר שישה מהם מוגדרים על-פי ה-IUCN  בסיכון עד בסכנת הכחדה חמורה. מאמצי שימור הקבוצה בישראל מתמקדים בניטור בתי הגידול, הערכות דמוגרפיות והבנת הגנטיקה המרחבית של המינים, עם זאת, ניטור אוכלוסיות דו-חיים מהווה אתגר בשל מאפייני בית הגידול ודפוסי ההתנהגות שלהם. המין עגולשון שחור-גחון (Latonia nigriventer), הינו אנדמי לעמק החולה ונחשב, עד לגילויו מחדש ב- 2011, כמין נכחד. מאז גילוי מחדש, פרטים של עגולשון נמצאו בארבעה אתרים בלבד בעמק החולה ואיתור פרטים בסבך או במים הינו מאתגר מאוד. על מנת לאפשר המשך מחקר של מין נדיר זה, ניטור תפוצתו הנוכחית הינו חיוני ביותר. ניטור ביולוגי באמצעות DNA סביבתי (environmental DNA – eDNA), הוא כלי אקולוגי-מולקולרי חדשני, המאפשר איתור של מינים על-ידי דגימת סביבת החיות שלהם. במחקר זה השתמשנו בשיטת ה-DNA  הסביבתי במטרה לזהות אתרים חדשים של אוכלוסיות העגולשון בעמק החולה ובחנו את יעילות השיטה המולקולרית באיתור כלל מיני הדו-חיים של העמק בהשוואה לשיטת הדיגום המסורתית של דיגום ברשתות ותצפיות ישירות. דגמנו 52 מקווי מים בעמק החולה באביב  2015 ו- 2016. מכל אתר סיננו שני ליטר מים והמסננים נשמרו בהקפאה עד להפקת ה- DNA במעבדה. במקביל, ביצענו דיגום ראשנים ברשת תוך כדי סריקה לתצפיות ישירות במשך 20 דקות. כל דגימה הוגברה על ידי ארבעה סמנים ספציפים (סמן לכל מין של דו-חי) שעיצבנו למחקר זה. ב- 22 אתרים מצאנוDNA  של עגולשון, ארבעה מתוכם הינם אתרי הבקורת בהם נמצאו בעבר פרטים של המין. בהשוואה בין שיטת הדיגום המולקולרית והמסורתית, נמצאה התאמה מלאה בין רשימת מצאי המינים המולקולרית לזאת של הדיגום המסורתי, כאשר באתרים מסויימים אף אותרה נוכחות של מין על ידי השיטה המולקולרית בלבד. ממצאי המחקר מאפשרים מיקוד של מאמצי החיפוש למחקר המשך על אוכלוסיית העגולשון בהחולה ומהווים בסיס לשימור איזור המחייה של מין נדיר זה. בנוסף, תוצאות המחקר מראות את יעילותו הרבה של ה-DNA  הסביבתי בניטור מינים בבתי גידול לחים ואת הפוטנציאל של שיטה זו בחקר המגוון הביולוגי בישראל.

תכנים