לטאותיי וחיות אחרות: היקף ועקביות דגמים ותהליכים אבולוציוניים באיים

לטאת איים. צילום: יובל איטסקו

יובל איטסקו, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
עבודה לשם קבלת תואר דוקטור
מנחים: פרופ' שי מאירי ופרופ' פנאיוטיס פאפיליס


תיאוריות אבולוציוניות רבות הוצעו על מנת לתאר את ההשפעה הניכרת של התנאים באיים על התכונות המורפולוגיות, ההתנהגותיות והאקולוגיות של המינים החיים עליהם. האבולוציה באיים נחשבת כמהירה, קיצונית, צפויה ועקבית. גורמים רבים הוצעו לכך. בעיקר שטח האי ומידת בידודו, נחשבים כמשקפים את האינטרקציות הביוטיות בו: טריפה ותחרות מופחתות, צפיפות אוכלוסייה גבוהה ומיעוט משאבים, ככל שהאי קטן ומבודד יותר. בעבודה זו בחנתי האם עצם החיים באי מוביל לשינויים אבולוציונים, אילו גורמים אביוטיים וביוטיים משפיעים על תכונות בעלי חיים בהם, והאם הם משפיעים באופן דומה על בעלי חיים שונים.
מדדתי בשדה, ובמוזאונים ואספתי נתונים מהספרות, על יותר מ- 12,000 פרטים של זוחלים ממאות איים בים האגאי ומהיבשת ביוון, תורכיה וישראל. בנוסף, אספתי מהספרות נתוני תפוצה על קבוצות אחרות של בעלי חיים. התמקדתי בשלושה מיני לטאות: הלטאה Podarcis erhardii, והשממיות Mediodactylus kotschyi (שממית העצים) ו – Hemidactylus turcicus (שממית הבתים). בהרצאתי אתמקד בשני פרקים מעבודת הגמר: האחד עוסק באבולוציה של גודל גוף בזוחלי איים והשני בבחינת מדדי בידוד שונים והשפעתם על אספקטים ביולוגיים שונים של פאונת האיים.
גודל גופם של בעלי חיים שונה מאוד בין אוכלוסיות איים לעיתים קרובות. על פי התיאוריה, לחצי התחרות והטריפה מופחתים באיים קטנים ומבודדים כיוון שישנם שם פחות טורפים ומתחרים, ועל כן צפוי שינוי בגודל הגוף בתגובה לשחרור מלחצים אלו. בחנתי כיצד גודל האי, מרחקו מהיבשת, מיני הטורפים והמתחרים בו, צפיפות האוכלוסייה (מדד לתחרות תוך-מינית) וזמינות המשאבים משפיעים על גודל גופם של . כמעט 10,000 פרטים מ-16 מיני זוחלים ב-273 איים. הגורמים המשפיעים על גודל הגוף של זוחלים שונים בין נחשים ולטאות, ובין מינים שונים אפילו באותה משפחה. מסקנתי היא שהכללות מפשטות יתר על המידה את התהליכים והדגמים האבולוציוניים של גודל גופם של זוחלים באיים, ונראה שלמאפייניו הספציפיים של כל מין, ואפילו כל אי, ישנה השפעה ניכרת על הנתיב האבולוציוני.
בידוד האי הוא אחד המדדים החשובים ביותר בביולוגיה של איים. המדד הנפוץ ביותר לבידוד בספרות הוא מרחק האי מהיבשת הקרובה ביותר, מדד פשוט וקל לכימות. בידוד יכול להיות הן במרחב, והן בזמן, וניתן להגדיר כל אחד מאלו בדרכים שונות רבות ביחס ליבשת או לאיים אחרים בארכיפלג. עבור איי מדף-יבשת, כמו רוב האיים בים האגאי, בידוד בזמן עשוי להיות חשוב יותר. אילו מדדי בידוד משפיעים על תכונות בעלי חיים באיים, היא שאלה שמעולם לא נחקרה באופן נרחב. הגדרתי וכימתתי 15 מדדים (שמונה מדדי בידוד בזמן ושבעה מדדי בידוד במרחב) ובחנתי את השפעתם על עושר המינים של 11 טקסונים (כל היונקים, מכרסמים, עופות, זוחלים, נחשים, לטאות, חיפושיות ממשפחת ה- Tenebrionidae, פרפרים, נדלים, חלזונות ואיזופודים). בנוסף, בחנתי איזה מדד בידוד הכי משפיע על מספר תכונות של הלטאות P. erhardii ו- M. kotschyi בקרב עשרות אוכלוסיות איים. מצאתי כי ברב הקבוצות עושר המינים יורד עם העלייה בבידוד. המדד הטוב ביותר היה, לרוב, הזמן מאז שהאי נפרד מהיבשת. לעומת זאת, באיזופודים, חלזונות וטנבריונידים, עושר המינים עלה עם הבידוד והמדד הטוב ביותר היה המרחק מהאי הגדול יותר הקרוב ביותר. תכונות שהשוויתי בין שני מיני הלטאות הגיבו למדדים שונים. המרחק מהיבשת הקרובה ביותר גיאוגרפית היה המדד הטוב ביותר אך ורק לעושר מיני נדלים, ולא השפיע על אף אחת מתכונות הלטאות שבדקתי. תוצאות אלה מצביעות על כך שבעבור איי מדף יבשת (לפחות), בידוד בזמן הוא חשוב, ויש לבחון את השפעתו. נראה שאין לבידוד השפעה אחידה על עושר המינים ועל תכונותיהם של בעלי חיים שונים.

תכנים