ענת לוי, המחלקה לזואולוגיה.
עבודה לשם קבלת תואר מוסמך.
מנחה: פרופ' דוד עילם, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב.


מרבית המחקרים שנעשו עד כה על תפיסת המרחב בדקו בעלי חיים בודדים, וההשפעה של החברה על תפיסת המרחב קיבלה מעט התייחסות מדעית. בדומה, יש מעט התייחסות לדינמיקה בהיווצרותן של קבוצות בעלי חיים. מחקרים על היווצרות קבוצה מאוסף של פרטים התבצעו בעיקר בתחום הפסיכולוגיה החברתית של בני האדם, בעוד שהמחקרים אודות קבוצות בעולם החי התמקדו בחיים במסגרת הקבוצה וביתרונות והחסרונות של קבוצתיות.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לחשוף כיצד פרטים זרים מתארגנים לקבוצה ומהי ההשפעה של הסביבה החברתית על הפרטים שבקבוצה, השפעה שהיא בעלת תפקיד מרכזי בעיצוב ההתנהגות של מינים חברתיים. לשם כך נבחנה ההתנהגות של שמונה קבוצות של חולדות, שכל אחת מהן כללה שמונה חולדות זרות, שצולמו יחד משך שלוש שעות. מחקרים קודמים הראו כי התנהגותה של חולדה במחיצת חולדה נוספת היא כאוטית יותר בהשוואה לתנועתה כשהיא לבד באותה הסביבה. ההסבר לכך היה שבהיותה לבד נדרשה החולדה לארגן את התנהגותה רק ביחס לסביבה הפיסיקלית בעוד שבנוכחותה של חולדה נוספת היה עליה לארגן את התנהגותה הן ביחס לסביבה הפיסיקלית והן ביחס לחברתה שנעה בסביבה זו, דבר שגרר עלייה במורכבות. מכך, ניתן היה לצפות כי בקבוצות גדולות יותר חולדות נאלצות להתמודד עם מורכבות גבוהה יותר, ובעבודה הנוכחית הוצגה השאלה כיצד הן עושות זאת.

תוצאות העבודה הנוכחית העלו כי ראשית לכל, החולדות העדיפו להימצא במחיצת פרטים נוספים ולא להיות לבד. עם ההתקדמות בזמן התצפית, החולדות שהו יותר ויותר במנוחה, תוך שהן עושות זאת במסגרת קבוצות שהלכו וגדלו. מנגד, לכל אורך שלוש השעות החולדות נעו בעיקר לבד או עם פרטנר אחד. מוצע כי זו דרכן של חולדות להתמודד עם העלייה במורכבות הסביבה החברתית. המנוחה במסגרת קבוצה גדולה אינה כרוכה במורכבות בעוד שהתנועה לבד או בזוג אינה גוררת מורכבות גבוהה מזו שתוארה בעבודות קודמות. כך משיגות החולדות שמירה על קשר שיתופי בקבוצה מחד גיסא, תוך הורדת מורכבות מרחבית וחברתית מאידך גיסא. מבחינת ארגון התנועה במרחב, שמונה החולדות שהיו זרות זו לזו התחילו במצב בו כל אחת ארגנה את מסלוליה ביחס למקום אחר בזירה, מקום ששימש שבסיס ממנו הן יצאו לסיור בזירה ואליו חזרו. בהדרגה החלו החולדות לארגן את תנועתן בזירה ביחס למקום אחד שהפך משותף לכולן. כך עברו החולדות מארגון מרחבי עצמאי להתנהגות מרחבית משותפת לכל הפרטים בקבוצה. עוד נמצא בעבודה כי הפרטים שנעו פחות היו בעלי קשרים חברתיים הדוקים יותר מאלה של הפרטים שנעו יותר. כך ניתן היה לראות כי הקבוצה התגבשה סביב פרטים פעילים פחות. במילים אחרות, היו פרטים שהתיישבו במקום כלשהו, שלא היה בהכרח המיקום הסופי בו התיישבה כל הקבוצה, ואל פרטים אלה התקבצו האחרים ונוצרה הקבוצה. מקיבוץ התוצאות ניתן להציע כי קבוצה נוצרת בשלושה שלבים: השלב הראשון הוא Formation והוא החלק הדינמי שבו נוצרים הקשרים בין כל הפרטים בקבוצה. השלב השני הוא Stabilization ובו הקבוצה מתייצבת תוך שלכל פרט יש אינטראקציה עם מרבית הפרטים האחרים בקבוצה תוך שנוצרים קשרים חזקים יותר בין פרטים מסוימים. השלב האחרון הוא Performance ובו יורדת הפעילות, החולדות רובצות יחד כאשר ההתנהגות המרחבית של כולן מתואמת ומתבטאת כיציאה ממקום המרבץ לסיור בזירה לבד או עם פרט נוסף וחזרה למקום המרבץ בסיום הסיור.

תהליכי היווצרותה של קבוצה מאוסף של פרטים זרים, כפי שנחשפו במחקר זה, מעידים שתהליכים חברתיים ומרחביים מתרחשים במקביל ומובילים לקבוצה בעלת ארגון חברתי ומרחבי משותף.

תכנים