אקולוגיה ופיזיולוגיה של אלמוגי אבן מזופוטים באילת (ים סוף)

שונית מזופיטית באילת

גל אייל, המחלקה לזואולוגיה
עבודה לשם קבלת תואר דוקטור
מנחה: פרופ' יוסי לויה, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב


שוניות האלמוגים סובלות יותר ויותר מהשפעות אנתרופוגניות ומשינויי האקלים, אשר יכולות להוביל לאובדן המגוון הביולוגי הן ברמה הגלובלית והן ברמה המקומית. המחקר על שוניות האלמוגים נעשה בעיקרו בשוניות הרדודות (0-30 מטרים). ואמנם מחקר שוניות האלמוגים המזופוטיות (30-150 מטרים) עדין בתחילת דרכו, בעיקר עקב קשיים טכניים המעורבים במחקר בעומקים גדולים אלו. בעידן של שינויים סביבתיים מהירים וירידה גלובלית נכרת באחוזי הכיסוי של אלמוגים בשונית הרדודה, קיים צורך רב להשיג מידע נוסף על האקולוגיה והפזילוגיה של חברות האלמוגים בשונית המזופוטית על מנת להטיב את הבנתנו בנושא תפקידם של שוניות אלו כאזור 'מפלט' פוטנציאלי לחברות האלמוגים של השונית הרדודה.

מטרת מחקר זה היא לגשר על הפער הקיים, וזאת על ידי לימוד השוואתי של שונית האלמוגים הרדודה אל מול שונית האלמוגים המזופוטית במפרץ אילת. העבודה כוללת סקרים א-ביוטיים, אקולוגיים וטקסונומיים, כמו גם, ניסויים הבוחנים את השוני בין חברת החי בשונית הרדודה לבין החי בשונית המזופוטיות, עם דגש על אלמוגי אבן בוני שונית.

במהלך העבודה אספתי נתונים ראשונים מסוגם מהשונית המזופוטית במפרץ אילת באמצעות ניטור בתחנות קבועות ועל ידי סקרים של השונית הרדודה והשונית המזופוטית הכוללים: סקר טקסונומי נרחב של אלמוגי האבן, סקר אקולוגי של מבנה חברות שוכנות קרקעית לאורך גרדיאנט עומקים (0-80 מטרים) ותיעוד של נתונים אוקיאנוגרפיים במרחב ובזמן (אור, טמפרטורה, סדימנטציה, העשרה אורגנית). במקביל, ביצעתי ניסויים מניפולטיביים בשטח ובמעבדה לבחינת הדינמיקה של הפרמטרים הפיזיולוגיים, אדפטציה, אקלימציה, התיישבות, גיוס, שרידות, תחרות, גדילה ושגשוג של חברות שוכנות קרקעית.

בשונית המזופוטית תיעדתי מגוון גבוה של מינים מתמחים (החיים בטווח עומקים קטן וקבוע) ומינים ג'נרליסטים (החיים לאורך כל גרדיאנט העומק), מינים חדשים, ותופעות אקולוגיות חדשות המקשרות בין השונית הרדודה לשונית המזופוטית. אזור מעבר זה, בין השונית הרדודה (המאוכלסת ברובה על ידי מיני אלמוגים בעלי אצות שיתופיות) לבין האזור העמוק (המיושב אך ורק על ידי אלמוגים ללא אצות שיתופיות) מאופיין בשיכוב נישות תאורה היוצר מבנה חברה המשתנה עם העומק, כאשר מינים המסוגלים להתמודד עם אור חלש תופסים נישות עמוקות יותר. בנוסף, הסביבה המזופוטית במפרץ אילת מאופיינת בתנודות קטנות יותר של התנאים הסביבתיים והאוקיאנוגרפיים, דבר המייצר סביבה יציבה יותר המאפשרת שגשוג של מינים מתמחים ושוויוניות נמוכה יותר במבנה החברה.

בעבודתי אני מציע כי חלקים מהאזור המזופוטי יכולים לשמש כמפלט לאלמוגי מים רדודים במפרץ אילת וזאת בשלושה תנאים: (1) באזורים בהם יש תנאים אוקיאנוגרפיים דומים, (2) כאשר המין מצוי מעומק רדוד ועד 75 מטרים, ו- (3) כאשר ישנה למין אפשרות אדפטציה ואקלימציה לאחר העברה מכוונת בין עמוק לרדוד ולהפך. אף-על-פי-כן, האזורים המזופוטיים הם לא אזור מפלט אוניברסאלי לכל מיני האלמוגים מאחר ומרבית המינים המתמחים, ואפילו חלק מהמינים הג'נרליסטים (אשר מקורם בעומק) לא מסוגלים לשרוד בתנאים הפחות צפויים של השונית הרדודה. מכאן, פחות סביר להניח שמינים אילו יהוו גרעין צמיחה להתאוששות השונית הרדודה בשנים הקרובות.

לסיכום, מחקרי מעלה את הצורך הדחוף בהגנה ורגולציה של שוניות מזופוטיות, אשר כמעט ולא קיימת היום, וזאת לצורך שימור ותמיכה בסביבות ייחודיות אילו במפרץ אילת. 

תכנים