אצטלן. צילום: גיל קפלוביץ

מי-טל גבינג, המחלקה לזואולוגיה
עבודה לשם קבלת תואר דוקטור
מנחה: ד"ר נועה שנקר, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב


מינים פולשים מצליחים כיום להגיע לכל נישה אקולוגית על פני כדור הארץ. פגיעות במיוחד הן המערכות האקולוגיות הימיות, בהן לא קיימים מחסומים גיאוגרפים של ממש וקשה לעקוב אחר הופעתם של מינים חדשים. לאחר שהתבססו, קשה, עד בלתי אפשרי, למגר את אוכלוסייתם של מינים פולשים, ועל כן הגישה הרווחת כיום דוגלת באיתור מוקדם המלווה בתגובה מהירה. לשם כך יש לחקור את דרכי ההפצה והגורמים התורמים להתבססות מוצלחת של המינים השונים.

במחקרי עסקתי באפיון השלבים הראשונים בפלישות ביולוגיות ימיות בים התיכון, תוך התמקדות במחלקת האיצטלנים (מיתרניים, טוניקטה) - חסרי חוליות מסננים הידועים כמינים פולשים אשר הצליחו להתבסס במספר מקומות בעולם ולהשפיע על האוכלוסייה המקומית, חקלאות ימית ותשתיות ימיות שונות. אצטלנים מהווים חלק ניכר מאוכלוסיית צימדת הים, מתאפיינים ביכולת סבילות גבוהה לטווח נרחב של מליחויות, טמפרטורה ואפילו זיהום, ובנוסף, נוטים לשגשג בסביבה מעושרות בחומר אורגני. בסביבתם החדשה, נוטים האצטלנים להתיישב בתחילה על מצעים מלאכותיים בנמלים ומרינות, ורק לאחר מכן ליישב בתי גידול טבעיים. חרף העובדה כי ידוע שגורם ההפצה של איצטלנים פולשים הוא ככל הנראה כלי שייט, היקף התופעה טרם נמדד, ובנוסף הגורמים המסייעים להם להתבסס על גבי מצע טבעי אינם ידועים. לבסוף, יש צורך במידע על הגורמים המגבילים את התבססותם של מינים פולשים, במיוחד בשלבי חייהם הראשונים. במחקרי שמתי לי למטרה: (1) להעריך את תפקידם של כלי שייט בהפצה של אצטלנים פולשים, תוך כדי שימת דגש על אפיון קפדני של כלי השייט (2) לאפיין אתרים טבעיים לאורך החוף הים תיכוני של ישראל בהם התבססו אצטלנים פולשים ובחינת הגורמים שעשויים לסייע להם, ו- (3) לבחון את מקרה הפלישה של המין הסוליטרי Herdmania momus כמקרה לדוגמה, בשלבי חייו הראשונים וכבוגר.

מתוצאות מחקרי ניתן לראות כי (1) כל כלי שייט שני בקירוב נושא על גביו איצטלנים פולשים, כאשר כלי שייט צבאיים התגלו כחשופים יותר לשמש כנשאים, ובנוסף, האזורים המוגנים בכלי השייט, דוגמת מיסב המדחף ותאי היניקה נשאו אצטלנים בשיעור הגבוה ביותר, (2) לדליפות ביוב וקירבה לנמלים השפעה חיובית על תפוצתם של אצטלנים פולשים והשפעה שלילית על האצטלניים המקומיים, (3) סקרי שטח אינטנסיבים מראים כי בעשור האחרון האצטלן הפולש H. momus התבסס לאורך החוף הים תיכוני הישראלי, מעומק רדוד ועד ל-30 מ' ועל מצעים מלאכותיים וטבעיים. לטמפרטורה השפעה מובהקת על אצטלן זה, הן כבוגר והן בשלבי חייו המוקדמים, בשטח ובמעבדה, אך נראה כי האוכלוסייה הפולשת רגישה פחות לשינויים הללו בהשוואה לאוכלוסייה הטבעית של H. momus בים האדום.

תוצאות מחקרי תורמות רבות לפיתוח אמצעי ניטור ואיתור מוקדם יעילים יותר, החיוניים בהתמודדות עם מינים פולשים ישיבים. שיתוף הפעולה הפורה עם בעלי כלי שייט ומפעילי מספנות, תרם לגיבוש פתרון יעיל לבעיית המינים הפולשים הישיבים, ויש בידינו היכולת להמליץ על דרכי טיפול מתאימים יותר. בנוסף, יש בידינו המלצות למזעור גורמים סביבתיים מעשי ידי אדם, דוגמת הזרמת שפכים, שיהפכו אזורים טבעיים לחשופים פחות להתבססות מינים פולשים הניזונים מסינון. הדגמנו את השפעת הטמפרטורה על האצטלן הפולש H. momus וכיצד אוכלוסיה בעלת סבילות נרחבת לשינויים מצליחה להתבסס בבתי גידול חדשים ולבסוף חקרנו את שלבי חייו הראשונים, המשמעותיים במיוחד בהליך התבססותו של מין פולש ישיב.

תכנים