שבי רוטמן, המחלקה לזואולוגיה
עבודה לשם קבלת תואר מוסמך
מנחה: ד"ר מנחם גורן, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

משפחת הבינוניים (Balitoridae) מונה מאות מינים, המאכלסים את מערכות המים הפנימיים באירואסיה. למרות זאת, מעט מאוד ידוע על הביולוגיה והאקולוגיה של מיני הבינונים וקיימת אי-ודאות רבה בנוגע למעמדם הסיסטמתי של מרביתם. במערכת הירדן מצויים ארבעה מיני בינונים, שלושה מהם מאוימים ומין אחד, בינון דור, בסכנת הכחדה חמורה. מין נוסף, נון החולה, היה קיים בימת החולה, אך נעלם מהאזור לאחר ייבושה בשנות ה-50 של המאה הקודמת. בינון הירדן (Nemacheilus jordanicus, Banarescu & Nablant, 1966) הוא מין אנדמי למערכת הירדן ומתועד בעיקר מנחלים שונים בגליל העליון, בגליל התחתון וברמת הגולן, אך תפוצתו מחוץ לגבולות ישראל אינה ברורה. לפי הערכות ה-IUCN, המין מצוי בסכנת הכחדה (EN). ההערכה היא כי חלה ירידה של עד כ-50% בגודל האוכלוסייה בין השנים 1996 ל-2006.
 
במסגרת המחקר הנוכחי בחנתי היבטים שונים בביולוגיה ובאקולוגיה של בינון הירדן. לשם כך אספתי פרטים מאוכלוסייה יציבה הנמצאת במעיינות הבניאס. כדי לא לפגוע באוכלוסייה, נקבע היקף הדיגום על כ-20 פרטים בחודש במשך שנה. בסך הכול נדגמו 282 פרטים, ומהם נאספו נתוני אורך, משקל, זוויג ומדדי רבייה. קביעת קבוצות הגיל נעשתה על ידי קריאת טבעות הגידול בעצמות השמע (אוטוליטים). טבעות גידול אלו נוצרות בכל עונה עם גדילת הדג. כדי לקבוע התפלגות אורך של הפרטים, נתפסה בשניים מן הדיגומים כמות גדולה יותר של דגים, מכל הגדלים. מרבית הדגים הללו שוחררו חזרה למים בתום המדידה.
 
 
בנוסף לדיגומים החודשיים, נאספו כ-120 פרטים אשר הוכנסו למערכת ניסוי שבדקה את השפעת הטמפרטורה על הרבייה, ו-80 פרטים נוספים הוכנסו למערכת ניסוי שבחנה את העדפת בית הגידול.
 
 
בכל חודשי הדיגום נמצאו יותר נקבות מאשר זכרים, ולא נמצא הבדל ביחס הזוויגים בין חודשי הדיגום. אורכו המרבי של בינון הירדן, על פי המדידות במחקר זה, הוא 94 מ"מ, ומשקלו המרבי – 7.8 גרם (בפרטים שונים). יחס בין אורך ומשקל הדגים מלמד על גדילה אלומטרית חיובית בזכרים (הגוף נעשה עגלגל עם הגדילה) לעומת גדילה איזומטרית בנקבות (ללא שינוי ביחס בין אורך למשקל עם הגדילה). אלמנט נוסף שנבחן מהיחס בין אורך ומשקל הוא מצבו הגופני של הפרט Fulton's condition factor (K). פקטור זה נמצא גבוה יותר בזכרים מאשר בנקבות. השינוי העונתי שחל במצב הגופני היה הופכי לשינוי העונתי במשקל הגונדה היחסי, בעיקר בנקבות. ממצא זה מצביע על המחיר האנרגטי הכרוך בפעילות הרבייתית, ואשר ככל הנראה משפיע על קצב גדילתן של הנקבות עם הגיען לבגרות רבייתית.
 
 
משקל הגונדה היחסי, המכונה האינדקס הגונדו-סומאטי (GSI), מהווה מדד למצב הרבייתי של הדג. האינדקס הגונדו-סומאטי המרבי בנקבות הוא 18% ובזכרים רק 2.6%. ההתבגרות בנקבות חלה באופן מיידי בנקבות הגדולות מ-60 מ"מ, ואילו בזכרים ההתבגרות היא הדרגתית והבגרות הסופית נרכשת בזכרים באורך 70 מ"מ ומעלה. גיל הרבייה בנקבות עומד על 1+, כשנה לפני הזכרים. לאחר התבגרות הנקבות חלה האטה בקצב הגדילה שלהן, ובעיקר בגיל 3+ נמצאו זכרים אשר גדולים באופן מובהק מנקבות. מניתוח התפלגות שכיחות האורך וקביעת הגיל על ידי האוטוליטים, עולה כי קיימות בין חמש לשש קבוצות גודל (הדג המבוגר ביותר שנמצא היה זכר בן שש שנים).
 
 
עונת הרבייה חלה בין החודשים מרץ ליוני, אך נקבות מטילות נמצאו החל מחודש ינואר ועד יולי. עונת הרבייה הארוכה, במהלכה נראו ירידות ועליות ב-GSI, ומציאת אוכלוסיה הטרוגנית של אואוציטים בשחלה, מעידים על כך שהשחלה היא מטיפוס א-סינכרוני, ונקבות מטילות מספר דורות של ביצים בעונה (multiple spawner).
 
 
בבחינה היסטולוגית של השחלות ניתן היה להבדיל בין שישה שלבי התפתחות שונים בשחלה וארבעה שלבי התפתחות עיקריים באואוציטים. לא נמצאו כלל נקבות בוגרות בעלות שחלה שאינה פעילה. פוטנציאל הרבייה נע בין 600 ל-5,330 ביצים וגדל עם העלייה באורך ומשקל הדג.

הטמפרטורה ידועה כאחד הגורמים הסביבתיים המשפיעים על רבייה בדגים, ובמחקר זה נבחנה השפעתה על הרבייה בבינון הירדן. בינון הירדן ידוע בעיקר מנחלים שבהם טמפרטורת המים קרירה כל השנה. משרעת הטמפרטורה במעיינות הבניאס נעה בין 14°C ל-16.5°C. תוצאות הניסוי שנערך מראות שהרבייה מתרחשת בעיקר בטמפרטורה של כ-14°C ומעלות אפשרות שהטמפרטורה יכולה להוות גורם המגביל את תפוצתו של בינון הירדן.

 
 
בחירת בית הגידול מתרחשת בטווח רחב של מורכבות סביבתית, ולכן כאשר עוסקים בשימור בית הגידול יש להתחשב במכלול המשתנים השונים שהדגים "מעדיפים". במחקר זה נבחנה ההעדפה של בינון הירדן במעבדה על ידי שימוש בעצמים מלאכותיים שנועדו לדמות צמחייה ואבנים. תוצאות הניסויים מראות כי העדפת בית הגידול היא בסדר הבא (מהמועדף ביותר עד לפחות מועדף): צמחייה גבוהה וצפופה, צמחייה נמוכה וצפופה, סלעים, צמחייה גבוהה ודלילה, שטח פתוח.

תכנים