חיים חדשים בים המוות: התמיינות תלוית פונדקאי ביתוצים (Diptera: Cecidomyiidae) על מיני אוכם בישראל

יתוץ. צילום: גלעד דנון

גלעד דנון, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
עבודה לשם קבלת תואר מוסמך
מנחה: ד"ר נטע דורצ'ין, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב


אחד המנגנונים להיווצרות מינים חדשים בטבע הוא התמיינות אקולוגית – התמחות היוצרת סלקציה מבדרת ממקור אקולוגי, המובילה ליצירת מינים חדשים עקב קיום מחסומים רבייתיים. חרקים צמחוניים הם מודלים טובים למחקר בתחום זה מאחר והם מהווים את אחת הקבוצות העשירות ביותר במינים בטבע, ובשל הקשר הספציפי של רבים מהם לצמחים פונדקאים. מעבר של אוכלוסיית חרקים צמחוניים למין חדש של צמח פונדקאי עשוי להוביל להתמחות ובעקבותיה להתמיינות. תהליך זה, הכולל התפתחות התאמות לפונדקאי חדש, מכונה התמיינות תלויית פונדקאי - (Host Associated Differentiation (HAD, ועל מנת שיתרחש צריך להתקיים בידוד רבייתי בין האוכלוסיות על הפונדקאים השונים המונע מעבר גנים ביניהן.

במחקר הנוכחי בחנתי עדויות התנהגותיות, אקולוגיות וגנטיות ל-HAD במין של יתוץ היוצר עפצים בקודקודי צמיחה של אוכם מדברי (Suaeda fruticosa) ואוכם שיחני (Suaeda asphaltica) ממשפחת הסלקיים (Chenopodiaceae) באזורים צחיחים בישראל. בחנתי אם היתוצים מעדיפים להזדווג בתוך אותה אוכלוסייה, ואם נקבות מעדיפות להטיל על הפונדקאי ממנו הגיחו. לשני מנגנונים אלה פוטנציאל תרומה משמעותי ליצירת בידוד רבייתי. כמו כן בחנתי אם קיים הבדל גנטי בין האוכלוסיות, ואם אחד הפונדקאים מספק מפלט מאויבים טבעיים לאוכלוסייה הקשורה אליו.

מצאתי הבדלים התנהגותיים בהעדפת פונדקאי בין נקבות משתי האוכלוסיות, הבדלים באחוזי ההצלחה של יצירת עפצים על שני הפונדקאים, וכן הבדל פנולוגי בין שתי האוכלוסיות בטבע. הבדלים התנהגותיים ואקולוגיים אלה משתקפים גם בהבדלים גנטיים ברורים בין שתי האוכלוסיות. עם זאת, לא נמצאו הבדלים בהעדפת בני זוג להזדווגות והבדלים בשיעור הטפילות הכללי על שני הפונדקאים. על פי האנליזה המולקולרית, כיוון המעבר של היתוצים בין הצמחים הפונדקאים היה מאוכם שיחני לאוכם מדברי.

כלל העדויות מצביעות על כך שאוכלוסיות היתוצים על אוכם מדברי ואוכם שיחני נמצאות במהלכו של תהליך התפצלות העשוי להוביל ליצירת מינים נפרדים.

תכנים