תגובת אלמוגים רכים (Octocorallia, Alcyonacea) להחמצת מי האוקיינוס

Anthozoa. צילום: 2001 California Academy of Sciences

יסמין גבאי, המחלקה לזואולוגיה עבודה לשם קבלת תואר מוסמך
מנחים: פרופ' הודי בניהו, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב; ד"ר מעוז פיין, המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, אוניברסיטת בר אילן


העלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני האנתרופוגני (שמקורו בפעילות האדם) שנפלט לאטמוספרה משנה את הכימיה של מי הים. לשינויים אלו השלכות משמעותיות על שונית האלמוגים, מכיוון שהם עלולים להשפיע לרעה על גדילתם ובריאותם של אלמוגים, ואף לגרום להמסת השלד שלהם. עם זאת, מספר עבודות מראות כי תהליכי הגדילה והשקעת השלד באלמוגים כתלות ב-pH (מידת החומציות של מי הים) אינם אחידים.

 
אלמוגי השמונה מהווים את המרכיב הפאוניסטי השני החשוב בשוניות הים האדום והם בעלי חשיבות אקולוגית רבה. תפוצתם של אלמוגי השמונה רחבה מאוד ויכולים אף להגיע לכיסוי של כ-50% מהמצע. עד היום לא נחקרה השפעה אפשרית של ירידת ה-pH על אלמוגים רכים (Alcyonacea). עובדה זו, בשילוב העובדה שהאלמוגים הרכים מהווים מרכיב חשוב בשוניות אלמוגים אינדו-פסיפיות, העלו את הצורך במחקר ראשון בנושא.
 
 
השערת המחקר הנוכחי הייתה שהחמצת מי הים תשפיע על הפיזיולוגיה של מושבות בוגרות ופוליפים ראשוניים, וכן על המורפולוגיה והכימיה של דסקיות השלד שלהם. לשם כך נבחנו במחקר הנוכחי הפרמטרים הבאים: תכולת חלבון, צפיפות זואוקסנטלות ותכולת הכלורופיל שלהן וקצב הפולסציה (קצב פתיחה וסגירה של הפוליפים).
 
המחקר התמקד בשלושה מינים, Ovabunda macrospiculata ו- Heteroxenia fuscescensבעלי זואוקסנטלות (family Xeniidae) ו-Dendronephthya hemprichi חסר זואוקסנטלות (family Nephtheidae). הניסויים נעשו במערכת מי-ים זורמים פתוחה, אשר שמרה על שלושה ערכי pH בשלושה שולחנות מים: 7.6, 7.3 כטיפולים ו-8.2 כביקורת. האלמוגים הרכים הוכנסו למערכת לתקופה של 30 עד 90 יום. פרמטרים פיזיולוגיים נבדקו על מנת להעריך את בריאות האלמוגים, יחד עם בדיקת מיקרו-המבנה של דסקיות השלד וההרכב המינראלי שלהם, בהקשר של החמצת מי הים.
 
 
התוצאות הראו כי אין הבדלים מובהקים בפרמטרים הפיזיולוגים של האלמוגים הרכים בין הטיפולים לביקורת. תוצאות דומות התקבלו כאשר נבחן ההרכב המינראלי ומבנה דסקיות השלד במושבות האלמוגים. לעומת זאת, כאשר נבחנו דסקיות שלד מבודדות במערכת הניסוי נמצאו הבדלים משמעותיים במיקרו-המבנה שלהם בין הביקורת והטיפולים. בדסקיות שלד בתנאי הביקורת, גם בתחילת הניסוי וגם בסופו, נצפה נזק מועט למיקרו-המבנה שלהן. לעומת זאת, דסקיות מבודדות בתנאי ה-pH הנמוכים הראו שיעור נזק גדול שהתבטא בדגם התמוססות מיוחד של דסקיות השלד המוצג במחקר זה לראשונה. בנוסף לכך נמצא כי האלמוג O. macrospiculata משקיע דסקיות שלד המתאפיינות באחוז יחסי גבוה של מגנזיום קלציט (MgCO3), אשר נחשב מבחינה כימית למינרל יציב פחות במי הים מאשר קלציט. עם זאת, ההרכב הכימי של דסקיות השלד במושבות האלמוגים גם בערכי pH נמוכים לא השתנה. דסקיות שלד מבודדות שנחשפו לתנאי המערכת הראו ירידה משמעותית בערכי המגנזיום, גם בביקורת וגם בטיפולים.
 
בהתבסס על תוצאות אלו, ניתן להניח כי: 1) מיני האלמוגים הרכים שנבדקו אינם מושפעים מירידת ה-pH במי הים, גם אם הירידה תהיה יותר דרמטית מהצפוי; 2) רקמת האלמוג מתפקדת כחיץ המגן על האלמוגים הרכים והשלד שלהם גם תחת תנאי בערכי pH הנמוכים מהרגיל.

תכנים