בדיקת מודל ממשקי עגורים - חקלאות בעמק החולה

עגור אפור. צילום: ד"ר עוזי פז

יפעת דוידסון, המחלקה לזואולוגיה
עבודה לשם קבלת תואר מוסמך
מנחים: דר' יוסי לשם, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב, פרופ' עידו יצחקי, החוג לביולוגיה, אורנים אוניברסיטת חיפה


בתחילת שנות ה-90 חלו שינויים בעמק החולה. במסגרת פרוייקט לשיקום אדמות הכבול נוספו תעלות מים רבות, נכרה גוף מים במרכז העמק ונוספו גידולים חדשים. כל אלו, ובעיקר הכנסת גידולי הבוטנים, הביאו לעליה חדה בגודל אוכלוסיית העגור האפור (Grus grus) החורפת בעמק. אלפי העגורים החורפים גרמו נזקים כבדים לגידולים החקלאיים. במטרה להתמודד עם הבעיה הוקם בשנת 1999 "פרוייקט העגורים" – ממשק משולב לחקלאים ולגופים ירוקים, שמטרתו למנוע נזקי עגורים לחקלאות תוך שמירה על אוכלוסיית העגורים בעמק. במסגרת הפרוייקט שומרים על השדות מפני עגורים, מגרשים עגורים באופן מרוכז בסוף הסתיו ומאכילים עגורים חורפים בתחנת האכלה.
ממשקים למניעת נזקי חיות בר, ביחוד אלו הכוללים האכלה, מעוררים חשש מפני השפעה אקולוגית שלילית על האוכלוסיה – שינויים שינויים במאפיינים אקולוגיים של האוכלוסיה, שינויי התנהגות ושינוי מרכיבים במחזור החיים (נדידה, חריפה וקינון). 
המחקר, שנערך בעמק החולה בחורפים 2004-2002, נועד לבדוק את הנושאים הבאים:
  • האם לממשק יש השפעה רב שנתית על אוכלוסיית העגורים החורפים בחולה מבחינת גודל, בחירת בית הגידול ומאפיינים דמוגרפיים?
  •  איזו השפעה יש לממשק במהלך העונה על גודל אוכלוסיית העגורים, אחוזי חזרה של עגורים מטובעים, בחירת בית הגידול, חלוקת זמן יומית ונוכחות מיני עופות אחרים בעמק?
  • מהם המאפיינים התזונתיים והאנרגטיים של העגור האפור בחורף?
  • כיצד ניתן לשפר את הממשק וליעלו?
  • מה השפעת התיירות בעמק על העגורים?
תוצאות בדיקת המאפיינים של אוכלוסיית העגורים והשוואתם לשנים 1999-1996 (אלון 2001):
  • מספר העגורים הממוצע בכל חודש (פרט דצמבר) עלה מאז תחילת פרוייקט העגורים, אם כי לא בצורה מובהקת. גם מגמת השינוי בגודל האוכלוסיה במהלך השנה אינה דומה בין התקופות: במקום עזיבה הדרגתית של העמק החל מסוף ינואר יש הצטברות ועליה בגודל האוכלוסיה, והעזיבה צפונה בנדידת האביב חלה רק בסוף פברואר. שינויים אלו בגודל האוכלוסיה נובעים מהפעלת תחנת האכלה בעמק, שגורמת להארכת שהות עגורים חולפים וחורפים. עליה בזמינות המזון בעמק החולה גרמה להסטה צפונה של אתרי החריפה, ז"א לקיצור מסלול הנדידה. מגמה זו מתגברת עם פרוייקט העגורים והפעלת תחנת ההאכלה בעמק: באם תחנת ההאכלה תמשיך לפעול מספר ימים רב בשנה יש סכנה שאוכלוסייה גדולה מהרצוי של עגורים חורפים תתבסס בעמק. 
  • בחירת בית הגידול בשנים בהם פועל פרוייקט העגורים מוכתבת בעיקר מרמת השמירה בשדות השונים ופחות מסוג הגידול בשדה, דבר המעיד על יעילות השמירה. 
  • שינויים במאפיינים הדמוגרפיים של האוכלוסיה: בשנות המחקר היו יותר עגורים מתרבים (עגורים עם צאצאים) ויותר משפחות קטנות (צאצא אחד בלבד) מבתקופה הקודמת לפרוייקט. לא ידוע אם זהו שינוי אמיתי בהרכב הגילאים בכל אוכלוסיית העגורים מציר הנדידה, או שזהו שינוי מקומי בהרכב הגילאים של עגורים שבוחרים לשהות בחולה. 

מבדיקת יעילות פעילויות הממשק והשפעתן על העגורים במהלך השנה נמצא כי:

  • שמירה עם נוכחות אנושית בשדה היא היעילה ביותר, ואמצעי שמירה אחרים (דחלילים, זיקוקים) יכולים לסייע אך לא להחליף אותה. שמירה ממוקדת על שדות זרועים יעילה יותר משמירה אחידה על כל השדות. 
  • מבצע הגירוש בסוף הסתיו משפיע על ההחלטה של העגורים לעזוב (רובם עוזבים בלילה) ומקטין את גודל האוכלוסיה בעמק. הגירוש ב-2003 חל בשלב בו תחנת ההאכלה היתה פעילה, וכלל פעולות גירוש חריפות מהמים ומשטחי התיירות. גירוש זה גרם לשינויים בהרכב האוכלוסיה החורפת (נתון העולה מאחוזי חזרה נמוכים של עגורים מטובעים) ובמבנה הגילאים באותה שנה. 
  • פתיחת תחנת האכלה בתחילת דצמבר מקדימה את סף 100 מ"מ גשם מצטבר בעמק (סף שהוכח כמשפיע על מצאי המזון בעמק וגורם לעזיבת העגורים החולפים, אלון 2001) ובכך מבטלת את הלחץ הטבעי של התמעטות מזון על אוכלוסיית העגורים. סגירתה מאוחר באביב גורמת לעיכוב גלי הנדידה צפונה, ולהארכת השהייה של העגורים בעמק.
במסגרת הנסיון לשפר את משיכת תחנת ההאכלה עבור העגורים וליעל את תפקודה נבדקו רעיונות שונים: כריית תעלת מים בשטח התחנה הקטינה את מספר העגורים הגולשים אל שדות חקלאיים שכנים; הגדלת שטח התחנה ופיצולה לשני שטחים נפרדים לא גרמו לגידול באחוז העגורים השוהים בתחנה מתוך כלל האוכלוסיה; שינוי שעת פיזור המזון מהלילה ליום הקטין את מספר הפרטים מעופות אוכלי זרעים (יונים, ברווזים ועוד) השותפים לאכילה; אספקת המזון ע"י הצנעתו ("זריעה") בקרקע בשטח התחנה הקטינה גם היא את מספר השותפים הזרים לאכילה. 
 
מבדיקת השפעת התיירות על העגורים בעמק עולה כי פעילות "המסתור הנייד" בשטח התחנה אינה מפריעה כשלעצמה. יחד עם זאת עגורים מתרחקים מצידה צפוני של התחנה (היכן שמתרכזים מבקרים לקראת העליה למסתור), ונוכחות המסתור בתחנה בשעות אחר הצהריים מפריעה להתכנסות עגורים לטרום-לינה (כאשר יש לינת עגורים בשטח התחנה). נוכחות גבוהה של רכבים בעמק מהווה הפרעה ומקטינה את מספר העגורים הלנים באגמון.
במטרה לבדוק איזה סוג המזון עדיף לשימוש בתחנת ההאכלה- שעורה, תירס או בוטנים- נמדדה צריכת המזון היומית והעדפת המזון של העגורים במערך ניסוי (כלובים):
  • בנסיונות הבחירה נמצא כי בוטנים ושעורה עדיפים על תירס, אין העדפה ברורה בין בוטנים לשעורה.
  • צריכת המזון היומית לא היתה שונה בין סוגי המזון, ועמדה על 60±180 גרם לעגור. צריכת האנרגיה היומית היתה 230±595 קילו-קלוריות לעגור, וגם היא לא היתה שונה בין המזונות השונים שהוצעו. שלושת סוגי המזון מספקים את הדרישה אנרגטית אך חסרים מרכיבים תזונתיים (מינראלים וחומרי קורט) ההכרחיים בתזונת העגורים בחורף. חומרים אלו קיימים במזון טבעי המצוי בשדות- בפקעיות סעידה (גומא הפקעים, Cyperus rotundus) ובמקורות נוספים (צמחים וחרקים). לפיכך צפוי, עבור כל סוג מזון שיבחר לשימוש בתחנת ההאכלה, שעגורים יצאו משטח התחנה על מנת לחפש אחר מזון המכיל את הרכיבים הנעדרים במזון העיקרי. 

תכנים