הערכה ותכנון מסדרונות אקולוגים על בסיס ניתוח מדדים סביבתיים ודגמי מגוון מינים - המקרה של המסדרון האקולוגי הארצי במודיעין

נוף בשפלת יהודה. צילום: אורית סקוטלסקי

איריס ברנשטיין, המחלקה לזואולוגיה עבודה לשם קבלת תואר דוקטור מנחה: פרופ' תמר דיין, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב


אובדן המגוון הביולוגי הוכרז כאחד משלושת האיומים על קיומו של האדם בפסגת העולם בריו 1992; כיום הוא מהווה עדיין בעיה קשה, המציבה אתגר בפני קובעי מדיניות ומדענים כאחד. הגורם העיקרי לאובדן מגוון ביולוגי נובע מתאוצה של תהליכי עיור ופיתוח, אשר הורסים וקוטעים בתי גידול טבעיים בעולם בכלל, ובמדינות צפופות, כמו ישראל, בפרט. פחות מ-5% מהאזור הים-תיכוני של ישראל מוכרזים כשמורת טבע, ולכן צמצום פגיעה במגוון הביולוגי תלוי בעיקר בשמירה על שטחים פתוחים נוספים כמו יערות ושטחים חקלאיים. אחד האמצעים העיקריים לשימור מגוון ביולוגי טמון בפיתוח כלים לתכנון שימושי קרקע ופרויקטים במרחב, המתבססים על שיקולים אקולוגיים. עם זאת, קיים עדיין פער גדול בין תחום התכנון לאקולוגיה הנופית.
מחקר זה התמקד בתכנון בקנה המידה המקומי, שבו מתרכזים רוב הקונפליקטים על פיתוח שימושי קרקע. המחקר ערך השוואה בין הטמעה של מידע אקולוגי בשיטת התכנון הנהוגה בארץ לבין משרעת של כלים מתחום האקולוגיה של הנוף בשטחי המסדרון האקולוגי הארצי באזור מודיעין. הכלים שנבדקו במחקר יושמו באזור זה בקנה מידה כוללני ועד לרזולוציה גבוהה, במטרה ללמוד את דפוסי המגוון הביולוגי ותפקוד המערכת האקולוגית, להשוות ביניהם ולהעריך את יעילותם למטרות של שימור מגוון ביולוגי בתוך תהליכי תכנון. המחקר בחן שלוש שיטות מקובלות בעולם להטמעה של מידע אקולוגי בתכנון: 1) המודל התכנוני LARCH שמוטמע באירופה לצורכי תכנון;  2) שיטת EBONE, שעקרונותיה נבחנים בישראל על ידי רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל והחברה להגנת הטבע; 3) השיטה הטקסונומית, אשר בוחנת ברזולוציה גבוהה את דפוסי המגוון של שלוש קבוצות טקסונומיות: חיפושיות, עכבישים וצמחים. הרזולוציה הגבוהה והדקדקנית של השיטה הטקסונומית במחקר זה אפשרה לבחון את תוצאותיהן של שתי השיטות האקולוגיות-תכנוניות LARCH ו-EBONE, המספקות רזולוציה נמוכה יותר. כמו כן, המחקר בחן את הטמעתם של שיקולים אקולוגים בתהליכי התכנון ובתוכניות העיר מודיעין ויער מודיעין והשווה ביניהן לבין תוצאות שלוש השיטות.
תוצאות המחקר מלמדות שניתן לשלב את שלוש השיטות שנבחנו: LARCH, EBONE והשיטה הטקסונומית, ולהתאימן לצורכי התכנון ולתהליכי התכנון בישראל. תוצאות ה-LARCH סיפקו מידע על עמידות מינים ביו-אינדיקטורים במרחב מודיעין ואפשרו למצוא חלופה מיטבית לבינוי ולשימור, שתבטיח את המשך קיומם לטווח רחוק. השיטה הטקסונומית ו-EBONE סיפקו תמונה מערכתית, המייצגת את המערכת האקולוגית מבחינת דגמי מגוון והרכב מאספים של  חיפושיות, צמחים ועכבישים במרחב מודיעין, ואת הגורמים הסביבתיים המשפיעים עליהם. שתי שיטות אלו חשפו מערכת אקולוגית מורכבת והטרוגנית במרחב מודיעין. שלוש השיטות יחדיו סיפקו מידע על איכות בית הגידול (EBONE והשיטה הטקסונומית) ועל עמידותן של אוכלוסיות במסדרון האקולוגי במודיעין (LARCH), כמו גם פתרונות להמשך פיתוח שיבטיח את המשך תפקודו של המבדרון האקולוגי. לעומת זאת, המחקר לא מצא הטמעה של שיקולים אקולוגיים בתוכניות ובתהליכי התכנון של העיר מודיעין ושל תוכניות מתאר כוללניות לישובים, הנערכות בימים אלו במחוז מרכז בישראל.
כחלק מהדיון וההמלצות, המחקר מציע מתודולוגיה ישימה להטמעת מידע אקולוגי במערכת התכנון בישראל על בסיס תוצאות השיטות שנבחנו.

תכנים