חינוך לשמירת טבע: אופן קבלת המסרים בקרב מבקרים במרכז הזואולוגי תל אביב – רמת גן, הספארי

טיגריס בגן חיות. צילום: Wikimedia Commons

עדי פולק, המחלקה לזאולוגיה עבודה לשם קבלת תואר מוסמך מנחה: פרופ' יוסף טרקל, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב


בעיית הירידה במגוון המינים בטבע כתוצאה מפעילות אנושית נחשבת כיום לאחד הנושאים הסביבתיים הדחופים ביותר. אחת הדרכים לפתור בעיה זו היא חינוך והעלאת מודעות הציבור לשמירת הטבע.
במהלך 20 השנים האחרונות חל שינוי ניכר במבנה גני החיות ובתפקודם. בנוסף להיותם מקומות אטרקטיביים לבילוי והנאה, פעילותם מתמקדת יותר ויותר בשמירת טבע בפועל ובחינוך לכך, תוך קידום שינוי תפיסתי בדעת הקהל והעלאת מודעותו למצב הקיים. ברחבי העולם קיימים כ-10,000 גני חיות, ומדי שנה מבקרים בהם כ-700 מיליון מבקרים, נתון המדגיש את הפוטנציאל הרב בגני החיות לחינוך הציבור, שאין דומה לו בשאר המוסדות המכוונים לשמירת טבע. וכך נשאלת השאלה: באיזו מידה מצליחים גני החיות להעביר את מסריהם למבקרים?
 
בספרות מאופיינים גני החיות כסביבת למידה עם אפשרויות בחירה "Free Choice Learning Environment", מכיוון שהלמידה בסביבה זו הינה עצמית ומונחית על ידי הצרכים ותחומי העניין של המבקר. מניע הביקור בגן החיות מהווה גם הוא גורם משפיע על הדרך שבה המבקר מנהל את ביקורו בגן ועל התובנות שהוא מפנים מחוויה זו. 
כדי שגני החיות יוכלו לתרום לקידום שמירת הטבע והחינוך לכך, נדרשת הבנה מעמיקה של מנגנוני הלמידה וההשפעה בגני חיות. על כן יש לבצע, בין היתר, מחקרים באתרים ספציפיים, שבאמצעותם אפשר יהיה לבחון כיצד ציבור המבקרים מגיב למסרים המיועדים לו.
 
מחקר זה נערך במרכז הזואולוגי תל אביב-רמת גן, הספארי, אשר משתייך לאיגוד האירופאי לגני החיות EAZA (European Association of Zoos and Aquaria). מדי שנה מגיעים לספארי כ- 700,000 מבקרים, ומספר המנויים הממוצע בשנה הוא 10,000 (כ-3,800 משפחות).
 
המחקר התמקד בנושא שמירת הטבע ובלמידה על אודות בעלי חיים, ונשאלו בו שלוש שאלות מרכזיות: (1) מהם המניעים של המבקרים לביקור בגן החיות? (2) כיצד באות לידי ביטוי מטרות גן החיות בקרב המבקרים? (3) כיצד מושפעות החוויה והלמידה של המבקר ממרכיבי התצוגות ועיצובן?
בנוסף לכך, עסק חלק מרכזי מהמחקר בפיתוח כלי הערכה שבאמצעותו יתאפשר להנהלת גני החיות לבחון את דרכי העברת המסרים ואיכות העברתם לקהל המבקרים. פותחו שני סוגי שאלונים: שאלון כללי הבוחן את מניע ביקורו של המבקר, עמדותיו, למידתו וחוויותיו מביקורו בספארי, ושאלון ספציפי שהתמקד בשלוש תצוגות נבחרות: טיגריס סומטרי (Panthera tigris ssp. sumatrae), אייל נקוד (Axis axis) ומקוק זנב אריה (Macaca silenus), במטרה ללמוד על חווייתו ולמידתו של המבקר בעת ביקורו בתצוגות אלו, תוך ניתוח מרכיבי המסרים של כל אחת מהן.
כמו כן נערכו תצפיות שמטרתן לבחון כמה זמן שוהה המבקר מול התצוגה והאם הוא קורא את השילוט הקיים בה.
במחקר זה נמצא שקיימת התאמה בין מטרותיו המוצהרות של גן החיות לבין מטרותיו בעיני המבקרים ומניע הביקור העיקרי, שכן מרבית המבקרים בגני החיות מגיעים בעיקר כדי לאפשר לשותפיהם לביקור לחוות את חוויית הביקור וללמוד במהלכו. כמו כן נמצא כי למבקרים עמדות חיוביות כלפי תצוגות הגן, וישנה העדפה ברורה לתצוגות המדמות סביבה טבעית ולתצוגות שבהן בעלי החיים פעילים. לדעת המבקרים ככל שבעלי החיים בתצוגות פעילים יותר כך ניכר שיש התייחסות ודאגה לרווחתם.
 
במחקר זה הוצגו לראשונה התאמות בין נתוני רקע שונים לבין מניעיו של המבקר לביקורו בגן החיות ורמת הלמידה במהלכו. ממצאי המחקר אף חושפים פער בין הצהרות המבקרים כי הם לומדים בגן החיות לבין למידתם בפועל ומצביעים על כך שהלמידה בפועל היא מועטה. 
לא נמצאה התאמה בין עדויות המבקרים כי קראו את שילוט התצוגות לבין קריאתם את השלטים בפועל. 
בנוסף לאלה, נערך ניתוח של מרכיבי השילוט ונמצא כי עיקר למידת המבקר מתבצעת באמצעות קריאת המלל ולא מהתבוננות בצלמיות או באמצעים הגרפיים הנוספים בשילוט.
מבחינת עמדות המבקרים כלפי שמירת הטבע נמצא כי המבקר אכן מודע לנושא שמירת הטבע, אך אינו מתעמק בבעיות הקיימות ולרוב לא מרגיש אחראי לפתרונן.

תכנים