אסטרטגיות חיים של אלמוגים פונגאידים

Fungia scutaria. צילום: David R

יצחק הוסגין, המחלקה לזואולוגיה
עבודה לשם קבלת תואר מוסמך
מנחה: פרופ' יוסי לויה, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב


אלמוגים סוליטריים ממשפחת הפיטרתיים נפוצים לאורך רובו של האזור האינדו-פסיפי. צורת הגידול הייחודית שלהם ועמידותם להפרעות חיצוניות הפכו אותם למבוקשים ביותר הן למטרות מחקר והן לתעשיית האקווריומים לצורכי נוי.

 
בעבודה זו התחקיתי אחר אסטרטגיות החיים של חמישה מינים החיים לאורך חופי אוקינאווה, יפן (Fungia repanda, Fungia concinna, Fungia fungites, Herpolitha limax, Ctenactis echinata) וכן מין אחד החי לאורך חופי אילת ועקבה (Fungia horrida). כשלב ראשון ביצעתי סקרים באתרים האמורים במטרה לקבוע את צפיפותם, אופן פיזורם המרחבי והעדפות המצע של מינים אלו.

מינים בעלי צורה מעוגלת (F. concinna, F. fungites, and F. repanda) הראו העדפה למצע קשה המאפיין שונית אלמוגים וסלעים. לעומת זאת, מינים בעלי צורה מוארכת (H. limaxCtenactis (echinata הראו העדפה למצע המתאפיין בשברי אלמוגים. בכל האתרים שנבדקו נמצא כי אלמוגים ממשפחת ה- Fungidae נוטים לפיזור מקובץ.

 
פיתוח עירוני מואץ לאורך חופי מפרץ אילת צויין בעבר כגורם משמעותי התורם להרס חמור של שוניות. השוואת מגוון המינים ממשפחת Fungidae שנמצאו באתר הסמוך למעבדה הימית (Fungiland) למגוון המינים שנמצאו באותו אתר בשנת 2000, העלתה כי רק שלושה מינים נמצאו בעבודה זו (F. horrida, F. granulosa, H. limax) בהשוואה לשישה מינים בסקר הקודם (F. horrida, F. granulosa, H. limax, F. fungites, F. costulata, F. molucensis).

צפיפויות אלמוגי הפיטרה שנבדקו לאורך חופי אילת נמצאו נמוכות (0.16-0.45 פרטים למ"ר) בעוד שבחופי אוקינאווה נצפו צפיפויות גבוהות של אלמוגים בכלל ואלמוגי פיטרה בפרט (2.3-7.3 פרטים למ"ר). זאת למרות שני אירועי הלבנה נרחבים שהתרחשו באיזור בשנת 1998 ובשנת 2003 וגרמו לתמותה נרחבת של אלמוגים.

 
במטרה לאפיין את אסטרטגיות החיים של המינים האמורים עשיתי שימוש באנליזה של טבלאות חיים. טבלאות חיים הן סיכום של פרמטרים סטטיסטיים המותאמים לגילאים שונים באוכלוסייה הנבחנת. באמצעותן ניתן לחשב את אחוזי השרידות של האוכלוסייה בשלבים השונים וכך להבין את אסטרטגיית החיים המאפיינת את האוכלוסייה ככלל.

שלדים של פרטים מתים נאספו באתרים האמורים, מוינו לפי מינים, נמדדו ונשקלו. מניתוח הנתונים עלה כי למינים שונים יש אסטרטגיות חיים שונות. בעוד שפרטים מהמין F. horrida הראו את השרידות הגבוהה ביותר בשלבי החיים הראשונים, פרטים מהמין H. limax הראו את השרידות הגבוהה ביותר בגילאים מאוחרים יותר. יתרה מכך, פרטים מהמין H. limax היו היחידים שהראו יכולת גדילה של יותר מ-100% מעבר לגודלם הממוצע. באופן מפתיע, לא נמצאו שלדים של פרטים מהמין F. fungites.

 
בחינת תפוצת המין F. fungites על פני גרדיאנט העומק העלה כי מין זה נפוץ במים רדודים (עד 10 מטרים). הוא משחרר פלנולות אל גוף המים החל משלב מוקדם מאוד בחייו (6.9 גרם בנקבות, 17.6 גרם בזכרים), בין החודשים מאי לספטמבר. הפלנולות יכולות להתיישב באופן מיידי (בתוך 24 שעות מרגע השחרור). באופן כזה הוא מבטיח את הישרדותו בתנאי הסביבה הקשוחים השוררים בעומקים רדודים על ידי הקטנת סיכוייו להיפגע קודם לרבייה.
 
בנוסף לכך, בעבודה זו הצגתי מודל מתמטי חדש המאפשר חישוב של הגיל (בשנים) באלמוגים פטרייתיים. הגיל הממוצע של פרטים מהמין F. repanda הינו 28.6 שנים, בעוד שפרטים מהסוגCtenactis הגיעו לגיל ממוצע של 20.8 שנים.
 
שימוש בטבלאות חיים כפי שהצגתי בעבודה זו טומן בחובו יתרון גדול, שכן אופן איסוף המידע וניתוחו מאפשר קבלת תוצאות בטווח זמן מיידי (עד מספר שבועות) בניגוד לשיטות אחרות המצריכות מעקב מתמשך אחר האוכלוסיות, מעקב היכול להימשך שנים לפני קבלת תוצאות כלשהן. יתרון זה הופך את השיטה לאידיאלית עבור מחקרים בתחום שמירת טבע ושימורן של שוניות אלמוגים. התאמה של שיטה זו למיני אלמוגים נוספים יכולה לתרום להתאוששות של שוניות פגועות ופיתוחן של תוכניות שימור לשוניות קיימות.

תכנים