מינים פולשים בסביבה היבשתית והמימית בישראל

נוטריה. צילום: Cláudio Dias Timm

אורי רול, המחלקה לזואולוגיה
עבודה לשם קבלת תואר מוסמך
מנחים: פרופ' תמר דיין, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב, פרופ' דניאל סימברלוף, המחלקה לאקולוגיה ולאבולוציה, אוניברסיטת טנסי.


מינים פולשים מאיימים על המגוון הביולוגי בכל רחבי העולם. המינים הללו, שמועברים ממקום למקום על ידי בני-אדם בכוונה תחילה או בשוגג, גם גורמים לנזק כלכלי משמעותי.
 
מחקר המינים הפולשים בישראל היה עד לשנים האחרונות מצומצם, והידע לגבי נוכחותם והשפעתם מוגבל. בעבודה זו נחקרו מספר מאפיינים של מיני בעלי חיים פולשים בבתי גידול יבשתיים ומימים בישראל. לצורך זה, נבנה מאגר מידע מקיף שמכיל ידע רב אודות המינים. נחקרו מאפייני המינים, נוכחותם והתפשטותם ברחבי ישראל, תוך התייחסות למאפיינים מרחביים שונים. המידע שנצבר הושווה לידוע ממקומות אחרים בעולם, ונאסף על קבוצות טקסונומיות שונות. עופות, חלזונות, דגים וחרקים נחקרו לעומק. 

בישראל ידועים 18 מיני עופות פולשים. חלקם נפוצים אך רובם מצומצמים בתפוצתם. כל העופות הם ממוצא טרופי, ונמצאים בעיקר לאורך מישור החוף או השבר הסורי-אפריקאי. רובם ברחו מכלובים. חלקם, כפי הנראה, ברחו לאחרונה מה"צאפארי". העופות הפולשים בישראל לא נודדים, ובממוצע כבדים יותר מרוב העופות. בתי הגידול שהם מנצלים בארץ אינם בהכרח בתי הגידול המקוריים שלהם. לזרזירים יש ייצוג גבוה מהצפוי בקרב העופות הפולשים בישראל. 

מוכרים 36 מינים של חלזונות פולשים מישראל, 10 יבשתיים ו-26 נמצאים בבתי גידול מימים. רובם נמצאים אך ורק סביב משכנות האדם. רוב החלזונות הפולשים מגיעים ארצה בשוגג מרחבי הממלכה ההולארקטית, כ"נוסעים סמויים" עם יבוא של צמחים או ציוד לאקווריומים. מיעוטם מובא בכוונה תחילה לשימוש כחיות מחמד או כמזון. המידע על קבוצה זו בארץ מוגבל מאוד וכך גם הידע על פיזורם ברחבי ישראל. למרות שרק שבעה מיני חלזונות ידועים מבתי גידול טבעיים חלקם נפוצים בהם מאוד. 

ביחס לגודלה, בישראל מספר גבוה של מיני דגים זרים. יש 29 מיני דגים זרים במערכות המים המתוקים של ישראל מהם 10 מתרבים בטבע. רובם הוכנסו בכוונה תחילה לצורך מדגה וחלקם מוחדרים למערכות המים באופן שוטף. בעשורים האחרונים נמשכת האינטרודוקציה של דגים בישראל בניגוד למגמה בעולם. דגים אלו נמצאים במערכת הירדן, ולאורך נחלי החוף, רובם מצויים בכינרת. יש חשש, ולעיתים אף הוכחות, שהם גורמים לנזק במערכות טבעיות. 

220 מינים של חרקים פולשים מוכרים מישראל. ל-125 מהם תחום תפוצה נרחב. רובם משתייכים ל-5 סדרות כשאחידי-הכנף היא הבולטת שבהן. רוב החרקים הגיעו בשוגג אך ישנם מינים שמובאים לצורך הדברה ביולוגית. מישור החוף מכיל את המספר הרב ביותר של חרקים פולשים, ומהווה נקודת יציאה להתפשטותם. מרבית המינים הם מזיקי חקלאות, ולפחות 42 מהם ניזונים גם מצמחי-בר. למינים פוליפאגים על פי רוב תחום תפוצה נרחב יותר מליתר החרקים. 

תוצאות עבודה ראשונית זו מראות בבירור שיש שלל מיני חיות פולשות בישראל מקבוצות שונות. יש חשש לנזק שנגרם עקב פעילות המינים הפולשים אשר במקרים בודדים אף נחקר, עם זאת חסר ידע רב על השפעות הפולשים. יש חשיבות רבה להרחיב את התחיקה, אכיפה, חינוך ומחקר על התופעה של מינם פולשים בכדי למנוע את הגעתם ולצמצם את השפעתם על מינים מקומיים בישראל.

תכנים