חיים באזור הדמדומים: חברת הספוגים מהאזור המזופוטי לאורך החוף הישראלי של הים התיכון

ספוגי עומק

טל אידן, המחלקה לזואולוגיה
עבודה לשם קבלת תואר מוסמך
מנחה: פרופ' מיכה אילן, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב


מול חופי הרצליה בעומק של כ-100 מטרים שוכן רכס כורכר המהווה מצע לגן ספוגים ייחודי בעל עושר מינים גדול אשר התגלה לאחרונה ועדיין לא תואר. בבית גידול זה ספוגים הינם המינים מהנדסי הסביבה היוצרים בית גידול מורכב אשר תומך במגוון ובעושר המקומי, ומספק שירותי מערכת רבים. בתי גידול כגון זה המתואר במחקר,  נצפו בעומק המזופוטי לאורך חופי ישראל במספר נקודות מצומצם בהן קרקעית הים מורכבת ממסלע קשה, אך עד כה לא נחקרה החברה המתקיימת בהם.

במחקר זה בוצע סקר איכותי וכמותי, בו אופיין גן הספוגים שנמצא באתר מול חופי הרצליה. במחקר נבחן הרכב חברת הספוגים השוכנת באזור המזופוטי והושווה באופן איכותי לחברת הספוגים המאפיינת את המים הרדודים. הסקר נערך באמצעות רובוט תת ימי (ROV (Remotely Operated Vehicle שהופעל מספינת המחקר Mediterranean Explorer.

70 הפרטים שנדגמו כוללים כ-25 מיני ספוגים, מתוכם זוהו עשרה לרמת המין ושבעה לרמת הסוג. 17 ספוגים אלה משתייכים לשמונה סדרות ול-11 משפחות ומהווים חברה שונה מזו המאפיינת את המים הרדודים. מבין מינים אלה 10 מתוארים לראשונה מהחוף הישראלי, ולארבעה מתוכם זהו תיעוד ראשון לאגן הלבנט. עם זאת כל הספוגים הללו הם ככל הנראה ממוצא ים תיכוני למרות שיתכן כי 1-2 מינים הינם חדשים למדע. בסקר הכמותי נמצא אחוז כיסוי ספוגים גבוה (כ-40% מהשטח ו-90% מכלל הכיסוי החי באתר הנחקר), ועושר המינים המשוער באתר הינו כ-50 מינים. המין השכיח ביותר הוא Chondrosia reniformis. מעניין לציין ששני מינים שהיו ידועים ממים רדודים ונעלמו לפני כ-50 שנה שכיחים בגן הספוגים.

לספוגים סימביונטים מיקרוביאלים רבים ומגוונים התורמים לקיום המכלול של הספוג ושותפיו (Holobiont). נכון להיום נמצא בספוגים ייצוג ליותר מ-28 מערכות חיידקים. חברות חיידקים ממיני ספוגים שונים קרובות יותר אחת לשנייה מאשר לחברות חיידקים במערכות אחרות של חסרי חוליות ומהמים בסביבתם. ישנם מיני ספוגים אשר מאכלסים חברת חיידקים גדולה מאד שיכולה להוות עד כ-40% ממשקל גופם ומסיבה זו זכו לשם High Microbial Abundance) HMA), להבדיל מספוגי Low Microbial Abundance) LMA) אשר מתקיימים באותה סביבה ומכילים ביומסה ומגוון נמוכים יותר של חיידקים.

בעלי חיים ישיבים רבים מתקיימים על פני טווח עומקים רחב שמגיע לעומק המזופוטי. המידע על האקולוגיה של האורגניזם השלם בעומקים אלו אינו מלא ועוד פחות מכך ידוע על מאפייני החברה המיקרוביאלית הקשורה בו. דמיון בחברה המיקרוביאלית בין אוכלוסיות שונות של ספוגים, יכול להעיד על תפקודים דומים של המארח ועל קישוריות בין אוכלוסיות. לכן, עולה החשיבות בקביעה האם בעלי חיים ישיבים אלה מקיימים חברה מיקרוביאלית דומה על פני טווח עומקים וטווח גיאוגרפי רחב. המחקר הנוכחי התמקד בספוג Axinella polypoides הנפוץ בים התיכון ומאכלס טווח עומקים רחב מ-15 ועד 120 מ'. עד כה טרם נעשתה עבודה המשווה את חברת החיידקים בספוג זה מאזורים גיאוגרפיים שונים ומעומקים שונים. בעבודה זו הושוותה חברת החיידקים הניתנים לגידול בתרבית מפרטים שנאספו במים רדודים בישראל ואיטליה ומהאזור המזופוטי בישראל. בודדו למעלה מ-1300 חיידקים מספוגים וסביבתם (מים וסדימנט), מתוכם התקבלו כ-800 רצפים המהווים 76 OTUs. החיידקים שתקבלו שייכים לארבע המערכות Actinobacteria, Proteobacteria, Firmicutes, Bacteriodites. התברר כי החברות המיקרוביאליות בספוגים מהאתרים השונים קרובות יותר אחת לשנייה מאשר לאלה מהדוגמאות הסביבתיות. להשלמת התמונה קיים צורך בביצוע עבודה מולקולרית מעמיקה בשיטה כגון pyrosequnsing.

לסיכום, חברת הספוגים מהאזור המזופטי עשירה, מגוונת ובעלת אחוזי כיסוי גבוהים. חברה זו שונה מחברת מזו המתקיימת באזור הפוטי העליון. קיים צורך להבין האם ישנה קישוריות בין חברות הספוגים המזופוטיות לאלה שבאזור הפוטי העליון זאת מכיוון שכיום ההפרעה לאורך החופים הולכת וגדלה, וגן הספוגים המזופוטי יכול לשמש כמקלט (Refugia) לחברות הספוגים במים הרדודים. דרך חדשנית לבדוק קישוריות שכזו היא בעזרת בחינת החברה המיקרוביאלית של הספוגים, זאת מכיוון שעל פי רוב חברה זו יציבה על פני זמן ומרחב, ובנוסף שינויים בהרכב החברה המיקרוביאלית עשויים להשפיע על תפקודים שונים בספוג.

תכנים