מיון מורפולוגי ככלי לשמירת טבע

חרק מאוספי הטבע הלאומיים של אוניברסיטת תל אביב

אורנית הל, המחלקה לזואולוגיה עבודה לשם קבלת תואר מוסמך מנחים: פרופ' תמר דיין, פרופ' דוד וול, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב


ערכן של אנליזות מגוון מינים והתאמת אמצעי שימור תלויים באיכות המידע הבסיסי, שהוא בעיקרו טקסונומי. ישנו צורך גובר בשיטות מהירות וזולות להערכת מגוון המינים למטרות של שמירת טבע, במיוחד עבור חסרי חוליות, בגלל המחסור בטקסונומים מומחים. השימוש במינים מורפולוגיים (הממוינים על ידי לא מומחים) במקום במינים טקסונומיים הוצע כדרך מהירה וזולה להערכת המגוון. מינים מורפולוגיים הם מינים שמוינו לקבוצות על פי מאפיינים חיצוניים בלבד. למרות ששיטה זו נמצאת כבר שנים בשימוש בסקרי חרקים רחבי היקף, בחנו אותה עד כה מחקרים ספורים בלבד. התוצאות במחקרים אלו אינן חד-משמעיות, וכן המחקרים בחנו רק חלק מן ההיבטים. יתר על כן, השיטה מעולם לא נבדקה בבית גידול ים-תיכוני. 

במחקר זה בדקתי את יעילות המיון על-ידי לא מומחים, בהגדרת חיפושיות ו/או עכבישים משפלת יהודה. החיפושיות מהוות קבוצה גדולה ומגוונת, המוכרת היטב יחסית, ולכן הן שימושיות במחקרי מגוון מינים. העכבישים מהווים קבוצה קשה יחסית מבחינה טקסונומית, אך הם בעלי פוטנציאל רב כאינדיקטורים אקולוגיים. סטודנטים חסרי ידע וניסיון בתחום הפרידו את החיפושיות והעכבישים למינים מורפולוגיים, ללא עזרים מלבד בינוקולר. החיפושיות והעכבישים זוהו על ידי טקסונומים מומחים, ותוצאות הזיהויים הושוו.

 
  1. התוצאות שוללות שימוש אמין בשיטת המיון המורפולוגי בבית-גידול ים-תיכוני. 
  2. עבור העכבישים אחוז הפרטים שזוהו נכון דומה אצל הסטודנטים בכל דיגום, אך שונה מאוד בין הדיגומים השונים, בערך 40% בדיגום אחד ומעל 70% באחר. עבור החיפושיות ישנם הבדלים בין הסטודנטים באחוז הפרטים שזוהו נכון (57% - 81%). 
  3. ישנם הבדלים באחוז הטעות של סטודנטים שונים בהערכת עושר המינים במדגם; 72%-47% עבור מיון עכבישים, 72%-4% עבור מיון חיפושיות. הטעות תמיד מכיוון הערכת חסר של מספר המינים המצוי במדגם בפועל. אין בהכרח קשר בין זיהוי נכון לבין טעות בעושר המינים, כיוון ששיעור טעות נמוך בעושר מינים עשוי לנבוע מקיזוז טעויות. 
  4. עבור החיפושיות נמצאו הבדלים מובהקים (p<0.01) בין הממיינים בקרבתם לאמת הטקסונומית, אך לא נמצאו הבדלים מובהקים עבור מיוני העכבישים. 
  5. קיימים הבדלים בין סטודנטים שונים באופן המיון המורפולוגי; עבור עכבישים נמצאה תמימות דעים בין סטודנטים במיון אותם פרטים רק בכמחצית מהמקרים, ואילו עבור חיפושיות תמימות הדעים מעט יותר גבוהה– עד לשני שליש מהמקרים. 
  6. ישנם הבדלים גדולים ביותר בין סטודנטים שונים במיוניהם, ויעילות המיון המורפולוגי משתנה בהתאם לסטודנט הממיין ללא תלות בהשפעת ניסיון או השתלמות. 
  7. ישנם הבדלים ביעילות המיון המורפולוגי של טקסונים שונים. בנוסף, היעילות היחסית של כל ממיין משתנה בהתאם לטקסונים שונים. 
  8. נמצא כי לא ניתן להשתמש במיון מורפולוגי באופן אמין לשם קביעת הבדלים בין בתי-גידול שונים.

 

ממחקר זה עולה המסקנה כי למרות הצורך הדחוף בחלופות לטקסונומיה למטרות שמירת טבע, מיון מורפולוגי אינו יכול לשמש תחליף הולם לטקסונומיה. עם זאת, סביר מאוד להניח כי השימוש בפרטקסונומיה (מיון מורפולוגי ע"י לא-מומחים) ככלי מסייע לטקסונומיה, תחת שימוש בה כתחליף, יכול להוות פתרון. ההסתייעות במיון המורפולוגי צריכה להיעשות בכפוף להכשרה מעמיקה של העוסקים בכך ולעבודתם הצמודה עם טקסונומים. הדבר ידרוש אמנם משאבים מסויימים, אך התוצאה בכל זאת עשויה להקל את עומס הטקסונומים ולזרז את התהליכים הדרושים לשם קבלת מידע אמין הדרוש להחלטות בנושאי שימור המגוון הביולוגי.

תכנים