תפוצת ראנאוירוס Ranavirus בדו-חיים של ישראל

ראשן נגוע בוירוס. צילום: ישי ויסמן

ישי ויסמן, המחלקה לזואולוגיה
עבודה לשם קבלת תואר מוסמך
מנחה: פרופ' אלי גפן, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב


באביב 2011 התקבלו בישראל עדויות על ראשני קרפדה ואילנית משולחפים (נפוחים מנוזלים) שנמצאו בשני אתרים, חורשת יעלה ובריכת דורה. בדיקות קליניות שנעשו בראשנים אלה הצביעו על האפשרות כי חלק מהראשנים היו נגועים בנגיף הראנאוירוס Ranavirus. נגיף זה הוא מחולל של אחת משתי המחלות הקשות ביותר הפוגעות באוכלוסיות הדו-חיים בעולם והוא גורם לתמותות המוניות של דו-חיים במקומות שונים. הנגיף פוגע הן בדו-חיים בעלי זנב והן בדו-חיים חסרי זנב, ובשנים האחרונות מתקבלים יותר ויותר דיווחים על התפשטותו המהירה ועל גילויו בארצות שמהן הוא לא דווח בעבר. בעקבות דיווחים אלה התחלנו בביצוע סקר של אוכלוסיות הדו-חיים בישראל במטרה לגלות האם אכן הווירוס נוכח בארץ, ואם כן מהי תפוצתו. במסגרת הסקר נבדקו ראשנים בכ-50 מקווי מים, מבריכת זעורה שברמת הגולן בצפון ועד לבריכות לוץ בדרום הר הנגב, לגילוי תסמיני מחלה מורפולוגים. כמו כן, נדגמו ראשנים מכ-25 בריכות מייצגות לבדיקה מולקולרית ובנוסף לכך נבדקו כמה דו-חיים בוגרים שנמצאו מתים בנסיבות שונות.

הרוב המכריע של הפרטים שנבדקו לא הכיל תסמינים קליניים חיצוניים לנגיף. בששה מקווי מים נמצאו ראשנים משולחפים שענו לתיאור של הראשנים שתועדו ב-2011. רוב הבוגרים שבדקנו נשאו תסמינים קליניים חיצוניים המתאימים לתחלואה בנגיף (רגלים ובטן אדומות, פצעים על הגפיים).

בבדיקה המולקולרית נבדקו בין היתר הראשנים מששת מקווי המים הללו וכל הבוגרים שהובאו מתים. כל הפרטים הללו, ללא יוצא מן הכלל, לא הראו תוצאה חיובית לנוכחות הנגיף. מכאן שתסמיני המחלה שניצפו, מקורם מגורמים אחרים בהכרח.
במסגרת הסקר המולקולרי נבדקו 37 פרטים של סלמנדרה כתומה (כולם ראשנים), 31 פרטים של טריטון הפסים (כולם ראשנים), 131 פרטים של קרפדה ירוקה (מרביתם ראשנים), 266 פרטים של אילנית מצויה (כולם ראשנים), 68 פרטים של צפרדע הנחלים )מרביתם ראשנים) ו-77 פרטים של חפרית מצויה (מרביתם ראשנים). פרטים אלה הובאו למעבדה ונבדקו למציאת הנגיף בבדיקות מולקולאריות על פי פרוטוקולים מפורטים שפורסמו בספרות המדעית. הבדיקות הושוו לביקורת חיובית שהתקבלה ממעבדתו של פרופ' טרנט גארנר מהחברה הלונדונית לזואולוגיה, המתמחה בחקר נגיף הראנאוירוס ופטריית הציטריד (Bd). 

במהלך העבודה המולקולרית על פרטים של צפרדע הנחלים וחפרית מצויה שנמצאו מתים, התקבלה תוצאות חיוביות שהתבררו כשגויות (false positive) לאחר שרוצפו. בהמשך המחקר עלה כי הפריימרים המוכרים בספרות אינם ספציפים דיים ובעקבות כך עוצבו פריימרים חדשים לבדיקה. עוד עלה כי התוצאה החיובית שדווחה ב-2011 נבעה מטעות בפירוש נתוני הרצף הגנטי שהתקבל. לדעתנו סביר כי תוצאת ה-PCR החיובית הינה חיובית שגויה ומקורה בחוסר ספציפיות של הפריימרים שהיו בשימוש.

ההתפשטות המהירה והנזק הגדול הנגרם לאוכלוסיות הדו-חיים בכל מקום שאליו הגיע הראנאוירוס מדאיגים, ובייחוד לנוכח מצב הדו-חיים בישראל כיום. אנו סבורים כי יש לאסור כליל על יבוא דו-חיים לארץ ולנטר בקפדנות יבוא של דגים וזוחלים העשויים לשאת את הוירוס גם הם.

תכנים