אסטרטגיות רבייה של זוחלים בראי המאקרואקולוגי

זעמן זיתני. צילום: ארז מזה

ליטל דעבול, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב עבודה לשם קבלת תואר מוסמך מנחה: ד"ר שי מאירי, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב


תהליכים כמו היווצרות איים או התחממות גלובלית, מתקיימים בקנה מידה רחב של זמן ומרחב, ועל כן מהווים גורם מניע באבולוציה של החיים על פני כדור הארץ. תהליכים אלה ואחרים הם הכר לתהליכי הבררה הטבעית המתבטאת בהכחדה של מינים, ביצירה של מינים ובהתאמות של מינים לסביבות חדשות. על כן, מגוון המינים על פני כדור הארץ והיסטורית החיים של המינים משתנים במהלך האבולוציה. מחקרים העוסקים בהיסטורית החיים של מינים בוחנים את השפעות תנאי סביבת המחייה והקרבה האבולוציונית בין מינים על תכונות הקשורות ברבייה ובהישרדות של המינים.
סדרת הקשקשאים (Reptilia: Squamata) היא סדרה עשירה ומגוונת (10000~ מינים). היא כוללת את הלטאות, האמפיסבנידים והנחשים, השונים זה מזה באבולוציה ובתכונות היסטורית החיים שלהם. המינים – ותכונותיהם – התפתחו תחת לחצי סלקציה שונים ובסביבות מחיה שונות. על כן, סדרת הקשקשאים מהווה מודל מצוין למחקרים אבולוציוניים וביוגאוגרפיים.
במחקרי זה בחנתי את האבולוציה של היסטוריית החיים ואסטרטגיות הרבייה של לטאות ונחשים וכן את השפעת תנאי הסביבה על תכונות היסטוריית החיים שלהם.
בחנתי שלוש שאלות המתייחסות להיסטורית החיים של לטאות ונחשים:
• האם התפתחות הארס בקרב נחשים משפיעה על התפוקה הרבייתית שלהם?
• האם קיים הבדל בתכונות היסטוריית החיים בין מינים שבהם קיים טיפול הורי אינטנסיבי לבין אלו שקיים בהם טיפול הורי מצומצם?
• האם הבדלים בין תכונות היסטורית החיים של מינים אנדמיים לאיים לעומת מיני יבשת (סינדרום האיים) נובעים מהבדלי אקלים בין איים ליבשת?
כדי לבחון את השאלות הללו אספתי נתונים המתייחסים להיסטוריית החיים של לטאות ונחשים: גודל גוף של נקבה בוגרת, גודל גוף של צאצא, גודל תטולה, תדירות התטולה, גיל בגרות מינית ואורך חיים. עבור כל מין קבעתי האם הוא מטפל בצאצאיו או לא, ועבור הנחשים- האם המין ארסי או לא. מכיוון שתכונות אלה עשויות להיות מושפעות מיחס הקרבה האבולוציונית בין המינים, התחשבתי גם בפילוגנזה שלהם במבחנים הסטטיסטיים. כדי לבחון את השפעת הבדלי האקלים בין האיים ליבשת על תכונות היסטורית החיים, מיפיתי את התפוצה של מיני הלטאות והנחשים באיים הקאריביים ובמרכז אמריקה. בעזרת מפות אלו הגדרתי את נתוני האקלים המאפיינים את שטח תפוצתם וכן יצרתי מפת עושר מינים אזורית.
בהתייחס להבדלים בין נחשים ארסיים לנחשים לא ארסיים, לא מצאתי הבדלים בגודל הצאצא, בגודל התטולה ובתדירות התטולה בין שתי הקבוצות. בהתאם לכך, לא היה הבדל גם בתפוקה הרבייתית שלהן. לכן אני מסיקה כי הרווח שמפיקים נחשים ארסיים מהשימוש בארס אינו מתועל למטרות של רבייה, אלא למטרות אחרות כגון הגנה עצמית. מסקנה נוספת היא שההשקעה ביצירת הארס אינה גורעת מהאנרגיה הזמינה לרבייה, אך ייתכן שהיא משפיעה על זמינות האנרגיה הנצרכת למטרות אחרות כמו שיחור לטרף. 
בהתייחס להבדלים בטיפול ההורי, מצאתי כי למינים המבטאים טיפול הורי אינטנסיבי מעט צאצאים גדולים יותר ותדירות תטולה נמוכה יותר לעומת מינים המבטאים טיפול הורי מצומצם. לפיכך, התנהגות הורית מפותחת יותר גובה מחיר גבוה יותר מההורה המטפל המתבטא בהתמרה (trade-off) בין תכונות רבייה שונות הקשורות בהשקעה הרבייתית.על כן, מינים המשקיעים יותר בטיפול בצאצאים נוטים לאסטרטגית רבייה מסוג K (או לחילופין, לקצב חיים איטי יותר) ומציגים תכונות המצויות במתאם חיובי עם סיכויי ההישרדות.
בהתייחס להבדלים בין מינים אנדמיים לאיי הקאריביים לבין מיני מרכז אמריקה, מצאתי הבדלים בגודל גוף הצאצא (גדול יותר באיים) ובגיל הבגרות המינית (מאוחר יותר באיים), אך לא בתכונות נוספות. כמו כן, לא מצאתי הבדלים מובהקים סטטיסטית בהשפעה של גורמי אקלים על היסטורית החיים של מינים באיים וביבשת. לכן אני משערת שההבדלים בתכונות היסטורית החיים שלהם נובעים מלחץ טריפה נמוך יותר באיים, תחרות בין-מינית נמוכה באיים, תחרות תוך-מינית גבוהה (עקב צפיפות גבוהה יותר הנובעת מלחץ טריפה נמוך) או זמינות משאבים גבוהה יותר באיים.

תכנים