התנהגות השיחור של הקוצן המצוי והקוצן הזהוב כמערכת מודל לבחינת השפעת תחרות בין מינית, סיכוני טריפה ומבנה בית הגידול

קוצן זהוב. צילום: איל ברטוב

רואי גוטמן, המחלקה לזואולוגיה
עבודה לקבלת תואר מוסמך
מנחה: פרופ' תמר דיין, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב.


הקוצן המצוי (Acomys cahirinus) פְעיל הלילה והקוצן הזהוב (A. russatus) פְעיל היום מתקיימים זה בצד זה. בעבודה זו נבחנו יחסי התחרות בין המינים, מנגנוני הדו-קיום והדחיקה התחרותית והתנהגות השיחור של הקוצן הזהוב בהעדר תחרות בין-מינית. לשם כך נבנו בבית הגידול הטבעי ארבע מכלאות, אליהן הוכנסו הקוצנים הזהובים בהתאם לטיפול – עם קוצנים מצויים ובהעדרם.
במחקר נלמדו זמני הפעילות ונבחנו השפעת מבנה בית הגידול ומחזור הירח על העדפות המיקרוהביטט ויעילות השיחור של הקוצן הזהוב בהעדר תחרות בין-מינית. כביקורת נבחנו פרמטרים אלה גם אצל הקוצנים הזהובים והקוצנים המצויים אשר הוכנסו יחדיו למכלאות. כמו כן נבחנו הבדלים בקצב גידול האוכלוסייה של הקוצן הזהוב בטיפולים השונים. זמני הפעילות וקצב גידול האוכלוסייה נבדקו בעזרת מלכודות. 
במהלך הניסוי נמדדה כמות המזון הנותרת עם שחר ועם רדת החשכה במגשים שהונחו בשלושה מיקרוהביטטים והכילו גרעינים ומצע מקומי. נוסף על כך נספרו נספר המגשים סך-הכל אשר בהם היתה פעילות של אכילה.
שני המינים התנהגו כמחפשי מזון אופטימאלים ושינו את התנהגות חיפוש המזון בהתאם לשינויים בסיכון הטריפה הנחזה. מבנה המיקרוהביטט ותאורת הירח שימשו כאינדיקטורים להערכת סיכון הטריפה. מבנה המיקרוהביטט, ובמיוחד קיומם או העדרם של מחסות זמינים, נמצא כגורם המרכזי המשפיע על העדפות המיקרוהביטט. 
תאורת הירח נמצאה כמהווה גורם משני בהשפעה על העדפת המיקרוהביטט. שני המינים שיחרו בלילות ירח מלא כמעט בכל כתמי המזון בהביטט הסלעי, אך ביעילות שיחור נמוכה יותר מחזור הירח השפיע גם על השיחור היומי, במגמה זהה להשפעתו על השיחור הלילי. יתכן וקיים ריתמוס פעילות פנימי המתואם עם מחזור הירח, המשפיע על פעילות השיחור הן ביום והן בלילה ללא קשר ישיר לרמת התאורה. כמו כן יתכן וקיומו של זיכרון "memory window" אודות עליית סיכון הטריפה בלילות ירח מלא מונע חזרה מהירה לשגרה בחלוף הלילה.
בהעדר הקוצן המצוי מספר הגורים שנלכדו באוכלוסיית הקוצן הזהוב היה גבוה בהשוואה לאוכלוסיית הביקורת (שבה הוכנסו הקוצנים הזהובים עם קוצנים מצויים). כמו כן, בהעדר הקוצן המצוי הראו הקוצנים הזהובים פעילות בשני חלקי היממה – הן בשעות היום והן בשעות הלילה. תוצאות אלה מחזקות את ההשערה בדבר קיומה של תחרות בין שני המינים. הסיטו הקוצנים הזהובים את שעות פעילותם לעבר שיחור לאורך שני חלקי היממה, תוצאות המחזקות את קיומה של תחרות בין המינים.
נראה כי מנגנון הדו-קיום המרכזי מבוסס על הפרדת זמני הפעילות וחיפוש אחר מזון הזמין באופן שונה בשעות שונות של היממה. גם בהעדר תחרות בין-מינית, רובן של לכידות הקוצן הזהוב ארעו במהלך היום, אז שוחרו מרבית המגשים ויעילות השיחור בהם היתה גבוהה בהשוואה ללילה. יתכן כי השיחור הלילי נתפס כמסוכן בהשוואה לשיחור היומי, מה שבשילוב עם ההתאמות ההפיזיולוגיות וההתנהגותיות לתנאי מדבר מביא להעדפת פעילות יומית. נמצא דמיון במאפייני התנהגות השיחור הלילי בין שני המינים ללא trade-off בין המינים במאפייני התנהגות השיחור. הקוצן המצוי ניחן ביתרון תחרותי - exploitation competition, בכל הממדים שנבחנו מה שמונע דו-קיום בין המינים בעודם פעילי לילה. נראה כי אינטראקציה זו דוחקת את הקוצן הזהוב לשחר בשעות היום. בנוסף, נראה כי פועלת במקביל אינטראקצית interference competition והיא המנגנון המרכזי המונע שיחור לילי של הקוצן הזהוב בנוכחות הקוצן המצוי. לראייה, גם בתנאי עודף מזון, אשר יתכן ומבטלים את ה-resource competition, לא תועדה כל פעילות לילית של הקוצן הזהוב בנוכחות הקוצן המצוי וקצב גידול אוכלוסיית הקוצן הזהוב, מדד ל- fitness, בהעדר תחרות, היה גבוה בהשוואה לאוכלוסיית הביקורת. 

תכנים