מרב וינשטיין, המחלקה לזואולוגיה

קוצן זהוב. צילום: איל ברטוב

עבודה לקבלת תואר מוסמך
מנחים: פרופ' תמר דיין, המחלקה לזואולוגיה, ד"ר נגה קרונפלד-שור, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב.


הקוצן המצוי (Acomys cahirinus dimidiatus) והקוצן הזהוב (A. russatus russatus) חיים זה בצד זה במדרונות הסלעיים של אזור עין גדי. שני המינים מתחרים זה בזה ונבדלים ביניהם בזמני הפעילות: הקוצן הזהוב פעיל יום ואילו הקוצן המצוי פעיל לילה. זמני הפעילות השונים חושפים אותם למינים שונים של פרוקי רגליים המהווים חלק חשוב בהרכב המזון שלהם לאורך רוב השנה. תזונה המתבססת על מינים שונים של פרוקי רגליים עשויה להקטין את התחרות בין שני מיני הקוצנים, אך גם לחשוף אותם למינים שונים של טפילים פנימיים, המועברים על ידי פרוקי הרגליים. במחקר זה נעשה ניסיון ללמוד על זמינות פרוקי הרגליים בשטח המחיה של שני מיני הקוצנים, על הטקסונים השונים המרכיבים את תזונת הקוצנים וכן על פאונת הטפילים הפנימיים של שני מיני הקוצנים.
נראה שבחורף הדו-קיום מתאפשר על ידי הפרדה בזמני פעילות בשילוב עם הפרדה על בסיס מיקרוהביטט השיחור ויעילות השיחור, ואילו בקיץ מנגנון זה אינו יכול לסייע בדו-קיום. משערים כי הדו-קיום בין הקוצנים מתאפשר בקיץ בזכות מידור בזמן הפעילות בקנה מידה יממתי, המאפשר שיחור מזון אנימלי שזמינותו שונה לאורך היממה.
הפרדה בזמן כמנגנון לדו-קיום מתאפשרת כאשר המשאב המוגבל שונה בין זמני הפעילות או שהוא מתחדש בפרק זמן זה. בהנחה שהמזון מהווה גורם מגביל, אם כל מין ניזון ממינים שונים של פרוקי רגליים הפעילים בזמן פעילותו תקטן התחרות ויתאפשר דו-קיום.
זמינות פרוקי הרגליים נבדקה על ידי מלכודות נפילה. המלכודות הוצבו בשלושה שטחים שונים: שטח פתוח, שטח סלעי וואדי. נבדקה התפלגות מספר פרוקי הרגליים שנמצאו בין היום והלילה ובין עונות השנה השונות, בכל אחד מהשטחים. נתוני אורך הגוף של פרוקי הרגליים (ללא רגליים) תורגמו ליחידות ביומסה, ונערכה השוואה של הביומסה המצטברת בין עונות השנה ובין היום והלילה. על פי נתונים אלה ניתן לשער מהו בית הגידול המועדף מבחינת תזונה המתבססת על פרוקי הרגליים הנדגמים בעונות השונות, ביום או בלילה.
נוסף על כך, נערכו תצפיות על אכילת מינים שונים של פרוקי רגליים על ידי הקוצנים. קוצנים מצויים וזהובים נלכדו באזור עין גדי, הוחזקו בתנאי מעבדה והואכלו בפרוקי רגליים שונים הזמינים בשטח. תוצאות חלק זה של המחקר מראות כי קיימת התאמה בין העדפות הקוצנים בתצפיות בתנאי מעבדה לבין טקסונים שונים שזוהו בשטיפות קיבה שנערכו לקוצנים במסגרת מחקרים קודמים.
בבדיקת ההבדלים בזמינות פרוקי הרגליים לאורך השנה, התקבלה התאמה בין חלקם היחסי של פרוקי הרגליים על פי שטיפות קיבה שנערכו במחקר קודם, לזמינות פרוקי הרגליים לאורך השנה. מספר הפרטים והביומסה של פרוקי הרגליים הם הגבוהים ביותר בקיץ, אז החפיפה במיקרוהביטטים וביעלות השיחור היא הגבוהה ביותר.
בבדיקת ההבדלים בזמינות פרוקי הרגליים בין בתי הגידול נמצאה התאמה בין הזמינות לשטח המועדף על הקוצנים לשיחור מזון על פי מחקרים קודמים. במשך רוב השנה יש יותר פרוקי רגליים בשטח הסלעי, השטח המועדף על ידי הקוצנים. בקיץ יש יותר פרוקי רגליים בשטח הפתוח ואכן הקוצנים משנים במידת מה את דגם השיחור ומשחרים יותר בשטח הפתוח. ההנחה הייתה כי זו תוצאה של פעילות נחשי אפעה בשטח הסלעי אך ייתכן כי זמינות המזון תורמת לדגם זה. 

תכנים