השפעת גורמים סביבתיים וחברתיים על הפרט, הקבוצה והאוכלוסיה בזנבן הערבי (Turdoides squamiceps)

עודד קינן, המחלקה לזואולוגיה
עבודה לשם קבלת תואר דוקטור
מנחים: פרופ' ארנון לוטם, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב וד"ר אמנדה רידלי, אוניברסיטת מקווארי, אוסטרליה


תחרות קיימת בכל מערכת חברתית בה יכולים הפרטים לפעול זה על זה באופן חופשי. עם זאת, במינים קבוצתיים (Cooperative Breeders) בהם הרבייה נשלטת בידי זוג בכיר והפרטים הנחותים מסייעים בגידול הצאצאים, מתקיימים קונפליקטים גדולים יותר.
בעולם אידיאלי, יכלו הצאצאים לעזוב את הקבוצה עם הגעתם לגיל בגרות מינית, אך אצל מינים קבוצתיים רבים נשארים הצאצאים תקופה ארוכה יותר ולעתים אפילו כל חייהם, וזאת כתוצאה ממחסור במזון וטריטוריות פנויות.
בעבור הפרטים הבכירים, ישנם יתרונות בהמצאותם של סייענים נחותים רבים בקבוצה לדוגמא: הצלחה גדולה יותר ברבייה, תוחלת חיים ארוכה יותר, יכולת להשתלט על טריטוריות טובות יותר, ויותר מחזורי קינון בכל עונה, ואילו הפרטים הנחותים גם נהנים מיתרונות כדוגמת גישה ליותר מקורות מזון, למידה מפרטים אחרים, והגנה מפני טורפים. יחד עם זאת, רק מעט ידוע לנו אודות הגורמים הסביבתיים והחברתיים המשפיעים על כשירותם (fitness) של הפרטים החיים בקבוצות ועל הצלחת הקבוצות באוכלוסיה. לפיכך, מחקרים ארוכי טווח אודות מינים קבוצתיים, היכולים לבחון את השפעתם של גורמים שונים על הפרט, הקבוצה והאוכלוסיה, הם בעלי ערך רב ויכולים להרחיב את הבנתנו אודות האבולוציה של מערכת חברתית זו.
במחקר זה בדקתי כיצד גורמים חברתיים וסביבתיים משפיעים על כשירות הפרטים, הדינאמיקה הקבוצתית, והשינויים באוכלוסיה של הזנבן הערבי (Turdoides squamiceps) מין ציפור החי בקבוצות ושמחקר ארוך טווח מתקיים אודותיו ב-40 השנים האחרונות בהובלתו של פרופסור אמוץ זהבי מאוניברסיטת תל אביב. את המחקר ערכתי ע"י (א). מחקר ניסויי אודות שיחור המזון, למידה וחדשנות אצל זנבנים. (ב). ניתוח מאגר המידע ארוך הטווח על מנת למצוא את הגורמים הסביבתיים והחברתיים המשפיעים על הפרט והקבוצה, (ג) ניתוח מאגר המידע על מנת לבחון האם קיימים תהליכים תלויי צפיפות (Allee effects) באוכלוסית הזנבנים בשמורת שיזף.
מצאתי שלמעמד החברתי של הפרט (נחות או בכיר) יש השפעה על אסטרטגית שיחור המזון שלו ועל מידת החדשנות שלו. פרטים נחותים נטו יותר להצטרף אל פרטים שמצאו מזון) וכן היו טובים יותר במשימות מסוימות, בעוד פרטים בכירים פתרו טוב יותר משימות אחרות. כמו כן מצאתי שהתנהגויות חדשניות נלמדות ע"י יתר חברי הקבוצה. מניתוח מאגר המידע מצאתי שלגודל הקבוצה היחסי (מספר הפרטים הבוגרים בקבוצה אל מול גודל הקבוצה הממוצע באוכלוסיה) ולתחרות בין הפרטים בקבוצה יש השפעה חשובה, לא פחות מלתנאים סביבתיים כדוגמת משקעים טמפרטורות, על הצלחת הרבייה של הפרטים ועל הדינאמיקה הקבוצתית. לבסוף מצאתי כי חיי הקבוצה מהווים גורם החוצץ (buffer) בין הפרט לבין תהליכים תלויי צפיפות באוכלוסיה, אך יחד עם זאת צפיפות הקבוצות בשטח ירדה בצורה משמעותית במהלך השנים האחרונות, דבר שעלול לגרום לבסוף לירידה בכשירות הפרטים. ממצאי המחקר מרחיבים את הבנתנו אודות האבולוציה של מינים המתרבים בקבוצות ומעניקים כלים חשובים למחקר ולממשק של מינים אלו.

תכנים