זיהוי ויזואלי אינדבידואלי תוך-מיני בזברה פינק

Taeniopygia guttata by David Blank

שירלי פליישמן, המחלקה לזואולוגיה
עבודה לשם קבלת תואר מוסמך
מנחים: פרופ' יוסף טרקל, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב ופרופ' ענת ברנע, המחלקה למדעי הטבע והחיים, האוניברסיטה הפתוחה


זברה פינק (Taeniopygia guttata) הן ציפורי שיר ממשפחת האסטרילדיים (Estrildidae), מונוגמיות ובעלות דו-פרצופיות מינית בולטת. לזכר מאפיניים חיצוניים בולטים בעיקר באזור הפנים והחזה. הפינקים חיים בלהקות גדולות, עשרות עד מאות פרטים, אשר נחלקות לתת-קבוצות השומרות על קרבה פיזית בתוכן, בעיקר בעת חיפוש מזון ועמידה על ענפי עצים. מחקר קודם מצא כי כאשר פינקים עוברים מסביבה חברתית פשוטה ומוכרת לסביבה חברתית מורכבת וזרה, מתרחשת עלייה משמעותית בגיוס נוירונים חדשים באזור של ה-Nidopallium Caudale) NC) במוח, אזור הידוע כמעבד מידע קולי. העלייה היא משמעות ביחס למצב שנמצא במוחם של פינקים שעברו לסביבה חדשה ופשוטה או לבידוד. מכיוון שבמין זה זיהוי אינדיווידואלי נעשה על סמך השירה והקריאות של הפרטים, המסקנה הייתה שהנוירונים החדשים משמשים ללימוד קולות החברים החדשים, ובאמצעות כך – להיכרותם. אולם היכרות חברתית היא התנהגות מורכבת, ולכן ייתכן שהיכרות בין הפרטים בלהקות נשענת גם על ערוצי תקשורת נוספים, כמו מידע ויזואלי, אולם אין מספיק מידע בנושא. לכן מטרת העבודה הנוכחית היתה לבדוק האם קיים זיהוי אינדיווידואלי תוך-מיני המבוסס על חוש הראייה בפינקים, והאם חוזקו משתנה כתלות בקרבה שקיימת בין הפרטים בלהקה.
לצורך כך אומנו נקבות זברה פינק בוגרות, באמצעות גמול מזון, לנקר על מסך דיגיטלי שעליו הוצגו תמונות של זכרים בני-מינם. לימוד הניקור על המסך היה תהליך מודרך והדרגתי אשר ארך כחודש, ובסופו הנקבות ניקרו על תמונות פינקים זכרים ברגע שהוצגו לפניהן. יכולת הזיהוי האינדבידואלי חולקה לשלוש רמות, כל אחת נבדקה בניסוי נפרד: זיהוי בן-הזוג לעומת זכר זר, זיהוי שני זכרים שאיתם הנקבות חיו בתוך להקה קטנה (עד 12 פרטים), וזיהוי שני זכרים שאיתם הנקבות חיו כחלק מלהקה גדולה (30 פרטים). נקבות הניסוי חיו בשלוש להקות קטנות במהלך שני הניסויים הראשונים, ואלו אוחדו ליצירת להקה גדולה לקראת הניסוי השלישי. בכל ניסוי היה שלב אימון שבו הנקבות למדו כי בחירה באחד הזכרים, שהוגדר רנדומאלית כחיובי, תביא לגמול (מזון), ואילו ניקור על השני, שהוגדר כשלילי, תביא לענישה. שלב האימון ארך 30 יום, ובכל אחד מהימים היו 12 חזרות שבהן הנקבות יכלו לבחור לנקר על אחת מתמונות הזכרים שהוצגו על המסך. בשלב האימון, בחירה בזכר שהוגדר כחיובי על פני הזכר השלילי ביותר מ-75% מהחזרות בכל יום, במשך שלושה ימים רצופים, העידה על יכולת הבחנה ביניהם והביאה לסיום שלב האימון. בתום האימון הנקבות עברו לשלב המבחן. שלב המבחן ארך יום אחד ובו הוצגו לפני הנקבות ארבע תמונות חדשות ושונות במעט הזכרים שעליהם הן התאמנו (שתי תמונות חדשות של כל זכר) במשך 24 חזרות. הצלחה ביותר מ-70% ביום זה, העידה על יכולת זיהוי אינדבידואלי על סמך מראה חיצוני בלבד.
 
תוצאות המחקר מראות כי עבור נקבות זברה פינק ישנן שתי רמות זיהוי ויזואלי אינדבידואלי תוך-מיני: הן מסוגלות לזהות את בן-זוגן ברמה טובה וכן יכולות לזהות זכרים שונים החברים איתן באותה להקה ברמה טובה, אך מעט פחותה, אך רק כאשר חיו עם זכרים אלו בלהקה קטנה. כלומר הנקבות יכלו לזהות ויזואלית את בן-זוגן וגם זכרים שקרובים אליהם מבחינה חברתית. לעומת זאת, כאשר הנקבות חיו בלהקה גדולה יותר, הן לא הצליחו להבחין בין הזכרים השונים ולזהות אותם, אם זכרים אלו היו רחוקים מהן מבחינה חברתית, כלומר לא השתייכו ללהקה הקטנה שממנה הגיעו הנקבות. מבחינת מספר הימים בשלב האימון שהיה דרוש לנקבות כדי לעמוד ברף המעבר לשלב המבחן, לא נראה הבדל בין הניסוי שבו נבחנה יכולת זיהוי בן-הזוג לבין הניסוי שבו נבחנה יכולת הזיהוי של זכרים קרובים. מכך ניתן להסיק ששתי רמות הזיהוי קרובות בעוצמתן. עוד נמצא כי אין השפעה למשך הזמן שבו הנקבות חיו עם הזכרים על יכולתן לזהות אותם ויזואלית, וכי ככל הנראה הרכב תת-הקבוצות של הלהקות הקטנות נשמר גם לאחר שאוחדו ללהקה גדולה. מכך ניתן להסיק כי ישנן רמות שונות של מערכות יחסים בין פינקים החברים באותה להקה, וכי מערכות יחסים אלו יציבות ונשמרות לאורך זמן. 
 
לסיכום, נראה כי לנקבות זברה פינק יכולת זיהוי תוך-מינית על סמך מראה, אולם היא מוגבלת למספר מצומצם של פרטים – בן-זוג וזכרים שקרובים אליהן מבחינה חברתית. ממצא זה, שמראה שמידע ויזואלי מוגבל בהקשר עם היכרות חברתית, מאשש מסקנת מחקר קודם, שקשר היכרות חברתית בעיקר עם מידע ווקאלי, והציע שגיוס מוגבר של נוירונים חדשים לאזור NC איפשר לימוד שירה וקולות של חברים חדשים, במצב בו פינקים עברו מסביבה חברתית פשוטה למורכבת. אם אכן מידע ויזואלי מוגבל בהקשר של היכרות חברתית, הרי שניתן לצפות שיהיה הבדל קטן, אם בכלל, בגיוס נוירונים חדשים לאזור parolfactorius lobus (LPO), שידוע כמעבד מידע ויזואלי, במוחם של פינקים שנחשפים לסביבה חברתית חדשה ומורכבת לבין כאלה שנחשפים לסביבה חברתית חדשה ופשוטה. 

תכנים