יש החושבים כי שחרור חיות מחמד אל הטבע היא הפעולה המוסרית כאשר אי אפשר להמשיך ולטפל בהן עוד. אולם הטבע הישראלי אינו מתאים לחיות מחמד, בפרט לאלה המיובאות מחו"ל, והן מהוות סכנה ממשית לאיזון האקולוגי בארץ.
 
חתולי בית ורחוב, על אף היותם מבויתים, צדים עשרות מינים של ציפורים, יונקים ודו-חיים, וזאת על פי מחקרים ענפים שנעשו בבריטניה, ארה"ב וישראל. האכלת החתולים מביאה לגידול באוכלוסייתם וכתוצאה מכך לפגיעה בציפורים, ולכן מן הראוי להימנע לחלוטין מהאכלת חתולים משוטטים.
בניית תיבות קינון ומקומות האכלה קבועים לציפורים בגינת הבית או בשטח הקמפוס, יכולה לעודד באופן משמעותי התבססות של אוכלוסיית ציפורים מקננות בקרבת הבית ובקמפוס.
 
כדי להעצים את מספר הזוגות המקננים בקמפוס אפשר לבנות תיבות קינון. למשל, אפשר לבנות תיבת קינון לירגזי מצוי, עם פתח עגול בחזית התיבה, שקוטרו כ-30 מ"מ והוא מהווה  תחליף לחור בעץ. הדוכיפת זקוקה לתיבה עם פתח גדול יותר במידה משמעותית. לתנשמות, שבהן משתמשים גם כמדבירות ביולוגיות בחקלאות, בונים תיבה עם משטח דריכה בכניסה.
מימין: חתול מנסה לטרוף גוזל של דוכיפת. משמאל: תנשמת לבנה חוזרת לתיבת הקינון

תכנים

מיזם "ציפורי הקמפוס" נועד להכיר לבאי האוניברסיטה את מגוון הציפורים ברחבי הקמפוס. ברחבי הקמפוס הוצבו שלטים להכרת  מיני הציפורים הנפוצות. המיזם החל כיוזמה של שני סטודנטים מהפקולטה להנדסה – נדב פיין ויותם אראל, ובוצע בשיתוף המחלקה לזואולוגיה, קמפוס טבע וקרן הדוכיפת.