מדי קיץ מתחדשת פעילותם של המעופפים המטרידים, ואלה מורגשים במיוחד סביב מקורות המים ברחבי הגן הבוטני. עד לפני שנים מספר הייתה כולכית הבית (Culex pipiens) מין היתוש הדומיננטי בישראל, אולם בתחילת שנות האלפיים פלש לארצנו יתוש הטיגריס האסיאני (Aedes albopictus). מין זה פעיל גם בשעות היום ומסוגל לעקוץ כמה פעמים בפרק זמן קצר. הבעיה העיקרית במלחמה במין זה היא יכולתו להתרבות גם בתוך נפח מים מזערי.
אוספי הצמחים בגן הבוטני מתקיימים בתוך מערכת מלאכותית, שהוקמה על ידי האדם, אך פועלת כמערכת אקולוגית טבעית למחצה. בתוך מערכת זו מקיימים הצמחים ובעלי החיים קשרי גומלין, החשובים לתפקודה של המערכת. אנו משתדלים לשמור על יציבות המערכת ולצמצם ככל האפשר את ההפרעות לתפקודה הטבעי. בתוך כך, הטיפול במזיקים (לצמחים או לבני אדם)

בתוך שטח הגן, נעשה תוך התחשבות בכל הגורמים, באופן מדעי וממוקד ככל האפשר. צוות הגן הבוטני עוקב אחר ההתפתחויות בתחום הדברת מזיקים, ובעניין הטיפול ביתושים נבנתה תוכנית פעולה כוללת. ראשיתה בהשתלמות של צוות הגן הבוטני בנושא ניטור יתושים, אשר התקיימה במהלך הקיץ. ההשתלמות הועברה על ידי איתי כהנא מהמרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית, וכללה היכרות מעמיקה עם המורפולוגיה של היתוש ומחזור החיים שלו, היכרות והדגמה של שיטות וציוד לניטור וכן סיור ניטור ברחבי הגן.

הטיפול האקטיבי ביתושים בגן הבוטני מתבצע באמצעות כמה דרכי התמודדות:
1. כמה מיני דגים, ביניהם גמבוזיה מצויה (Gambusia affinis), ניזונים מזחלי היתושים. דגים אלה נמצאים בכל גופי המים הגדולים שבגן. 
2. בכל מאגרי המים מפוזר חומר הדברה ספציפי, פורסטאר (Fourstar). זהו רעלן ממקור חיידקי, הקוטל זחלי יתושים במים, אינו פוגע בבעלי חיים אחרים, ופועל באמצעות מנגנון שחרור איטי. 
3. ריסוס חומר סיליקוני (אקואטיין, Aquatain) לטיפול במים הנאגרים בין עלי הצמחים בחממה הטרופית. 
4. ייבוש כלים והקפדה על הימנעות מאגירת מים במקומות לא מבוקרים, בדגש על משתלות ונקודות ריבוי בגן.
5. ניטור של כלל מאגרי המים בגן, על פי הנחיות המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית. 
אנחנו נמצאים עדיין בראשיתו של התהליך, ויידרש מעקב מוקפד ויעיל עד שנוכל להרגיש בשינוי משמעותי. כולנו תקווה שבקרוב מאוד נחוש בהקלה, ולא רק בזכות הסתיו הקרב.

תכנים