לאחר כמה שנים שבהן לא היו עיטמים בגן הזואולוגי – הם שוב אצלנו! מאז ומתמיד היו עיטמים לבני-זנב בגן הזואולוגי, עוד כשהיה באבו-כביר, אך בשנים האחרונות, משיקולים של ניהול כלל אוכלוסיית העיטמים בארץ, לא היו בגן עיטמים.

השנה, באמצע חודש יולי, העבירה אלינו רשות הטבע והגנים זוג עיטמים לבני-זנב, זכר ונקבה, בתקווה שיתרבו כאן, כחלק מפרויקט השבת עיטמים לטבע.
העיטם לבן-הזנב הוא דורס גדול וכבד, הניזון בעיקר מדגים, שהוא שולה מפני המים, אך גם מפגרי דגים, עופות ביצה ויונקים קטנים. עד אמצע המאה ה-20 קיננו עיטמים בישראל, אך הקינון הופסק עקב ייבוש החולה וכן עקב הרעלה משנית, שנגרמה משימוש רחב היקף בחומרים להדברת מכרסמים. משנות ה-90 מיושמת בארץ תכנית להשבת עיטמים לטבע, שבמסגרתה משוחררים לטבע עיטמים צעירים מגני חיות בישראל ובאירופה. זוגות עיטמים מתרבים חיים כיום בספארי ובחי-בר כרמל, ואנו מקווים שגם הזוג שהגיע אלינו יתרום את חלקו למאמץ. 

לזכר ונקבה שהגיעו אלינו, וכבר מראים סימנים של זוגיות, היסטוריה מעניינת: הזכר נולד בשנת 2004 בטבע, בפולין, והגיע לארץ במסגרת שיתוף פעולה בין גן החיות ורוצלב בפולין לרשות הטבע והגנים; הנקבה נולדה כנראה בשנת 2009, והגיעה לרט"ג לאחר שהוחזקה בידיים פרטיות ביריחו. המידע על הימצאותה ביריחו הגיע מאחד ממודיעי הרשות הפלסטינית, ובשיתוף פעולה של שני הגופים – הרשות הפלסטינית ורשות הטבע והגנים – היא הובאה לגבול והועברה בבטחה לידיהם של פקחי הרט"ג שהגיעו לאסוף אותה. היא הייתה אז כבת שנתיים, במשקל גוף נמוך וחלק מנוצותיה פגועות, אך היא צברה משקל וחזרה במהירות לאיתנה.
עיטמים לבני-זנב מגיעים לבגרות מינית בגיל ארבע עד שש שנים, אך ידוע שבשבי הבגרות המינית והתחלת הרבייה מאוחרות יותר. שני העיטמים שהגיעו אלינו הם צעירים יחסית, ואנו מאוד מקווים שיתרבו כאן. לפני שהשניים הגיעו אלינו הם היו בחי-בר כרמל ואנו שמחים על ההחלטה להעבירם אלינו.

תכנים