שי מאירי, קמפוס טבע

התיאוריה האקולוגית גורסת, כי שני מינים שמנצלים משאב מסוים בדרך דומה לא יכולים לחיות יחד. כלומר, אם שני המינים מתחרים על אותו המשאב, למשל מזון דומה, הם לא יוכלו לחיות יחד והמין הפחות מוצלח ייכחד כתוצאה מתחרות זו.
כיצד אם כן מצליחים מינים כה רבים לחיות יחד בשטח מצומצם כישראל?

בעלי החיים נמנעים מתחרות עם מינים אחרים על ידי שימוש באחת ממספר אסטרטגיות עיקריות:

1. חלוקה במרחב

יש מינים ש"חילקו" ביניהם את הארץ כפי שחילקו ביניהם מנהיגי בעלות הברית את העולם שלאחר מלחמת העולם השנייה. החלוקה יכולה להיות חלוקה של משתנים כגון אקלים, קרקע וצמחייה. כך, למשל, בישראל חיים שלושה מינים של שועלים, אך כל אחד "תפס" אזור שונה: השועל המצוי "תפס" את החבל הים-תיכוני של הארץ, שועל החולות חי בנגב באזורים שחונים (אזורים בהם יורדים פחות ממאה מילימטרים של גשם בממוצע שנתי), ואילו שועל הצוקים חי באזורים סלעיים בבקעת הירדן ובאילת. אותה התופעה מתרחשת גם בין המריונים: המריון המצוי מצוי בחבל הים-תיכוני, מריון החולות חי בחולות הנגב המערבי ומישור החוף מעזה ועד אזור תל-אביב ומריון המדבר חי בנגב, בערבה ובמדבר יהודה. מצב זה, שבו מספר מינים מחליפים זה את זה לאורך קו גבול אקלימי או קרקעי קרוי ויקאריזם.

2. חלוקה בזמן

ישנם מינים שחולקים אותו שטח מחייה, אך מחלקים ביניהם את שעות הפעילות לאורך היממה. לדוגמה, יש שני מינים של גרבילים החיים במישור החוף: גרביל החוף וגרביל החולות. גרביל החולות, הגדול יותר, יוצא לחפש אחר מזון בשעות הלילה המוקדמות, באזורים חשופים יחסית מצמחייה. לאחר שאלו חוזרים למחילותיהם, מתחילים גרבילי החוף הקטנים יותר לצאת החוצה ולחפש מזון כשהם ממקדים את חיפושיהם באזורים בהם מצוייה מעט יותר צמחייה. הפרדה ברורה יותר בזמני פעילות ניתן לראות בין שני מיני הקוצנים של ישראל. הקוצן המצוי פעיל בשעות הלילה, ואילו הקוצן הזהוב הדומה לו בהעדפותיו התזונתיות פעיל דווקא ביום, זאת לפחות באזורים שבהם חיים גם קוצנים מצויים.

קוצן מצוי וקוצן זהוב

3. ניצול שונה של בית הגידול

דרך נוספת להימנע מתחרות ישירה היא להתמחות באכילת מזון מסוים או לתפוס גומחה אקולוגית שונה באותו אזור. כלומר, כל מין אוכל מזון מעט שונה או מנצל תנאים אקולוגיים מעט שונים מן המין השני. לדוגמה, עטלפי חרקים באזור ים המלח התמחו בגומחות אקולוגיות שונות – צייד בחלקים שונים של הסביבה. יש מינים הצדים את טרפם באזורים בהם הצמחייה עבותה, מינים אחרים צדים בשטחים פתוחים, אחרים מעל מקווי מים, חלקם העדיפו קצות מצוקים, ועטלף אחד (הקרוי "עטלפון לבן-שוליים") מעדיף לצוד את טרפו ליד פנסי הרחוב. מינים שונים של טורפים התמחו בתפישת טרף בגודל שונה. למשל גירית הדבש, גירית מצויה, דלק וסמור הם כולם טורפים קטנים, אך כל אחד מהם צד טרף בגודל מעט שונה, וכך כולם יכולים לחיות יחדיו באותו אזור בלי להתחרות ישירות זה בזה. על מנת שכל אחד מהם יוכל לצוד טרף בגודל שונה התפתחה אצל כל אחד מהם שן קטילה (ניב) בגודל שונה. 

תכנים