החבצלת קטנת-הפרחים (Pancratium parviflorum (Vagaria parviflora, היא קרובתה הנחבאת אל הכלים של חבצלת החוף (Pancratium maritimum). קטנה וצנועה יותר, פורחת אף היא בלבן.

בטבע נמצא אותה בינות לסלעים ולטרשים באזורים הים-תיכוניים. בגן הבוטני היא פורחת בריכוזי פריחה יפים ברחבי אזור החורש הים-תיכוני ועד לבתת הספר. היא פורחת בראשית הסתיו, בטרם לבלוב העלים, לפני הגשמים הראשונים – בגן היא פורחת לרוב בספטמבר-אוקטובר, ופריחתה לעונה זו הסתיימה.
בעונה זו מבשילים הפירות – הלקטים המכילים זרעים יפים ומוזרים. הזרע עצמו שחור ואליו צמוד גופיף שומני לבנבן הקרוי אליוזום, ובעברית עֲטִי. הנמלים נמשכות אל האליוזום, המשמש להן מקור מזון, ואוספות אותו אל הקן. כך הן מפיצות את הזרעים הרחק מצמח האם ומביאות אותם לאזור הקן התחוח והעשיר בדשן מהפרשות הנמלים, שבו סיכוי טוב לנביטה. במחקרים על מיני צמחים אחרים בעלי אליוזום נמצא כי הרכב חומצות השומן של האליוזום קרוב פעמים רבות לזה של חרקים, וכך מושך מיני נמלים טורפות חרקים, ולאו דווקא נמלים האוכלות זרעים, העלולות לאכול גם את הזרע עצמו וכך לפגוע בהפצתו. עבודות בנושא זה לגבי מינים שונים נערכות בתקופה האחרונה במעבדתו של ד"ר איתמר גלעדי באוניברסיטת בן גוריון. למיטב ידיעתנו נושא הפצת הזרעים של החבצלת קטנת-הפרחים טרם נחקר לעומק, אך מניסיוננו בגן באיסוף זרעי חבצלת, פעמים רבות מקדימות אותנו נמלים ממינים שונים, וניתן לראותן אוספות זרעים וגוררות אותם למרחק.

חבצלת קטנת-פרחים
אליוזום של חבצלת קטנת-פרחים, צילום: רן מנביץ

אליוזום של חבצלת קטנת-פרחים, צילום: רן מנביץ

תכנים