כולנו אוהבים להתבונן בעופות בשעה שאלו חולפים על פנינו בתעופה, אך עופות מסוגלים ליותר מכך: הם ממריאים ונוחתים, צוללים וחופרים, מנקרים ובונים, דגים, דורסים ומבצעים עוד הרבה פעילויות שונות ומשונות. מחלקת העופות מונה כ-9000 מינים שונים בכל רחבי העולם – בין קו המשווה לקטבים הקרים, במדבריות, בהרים הגבוהים, על פני הימים ובאיים. 

מה הופך ציפור להיות ציפור? 

הנוצות

הנוצות הן הדבר הבולט ביותר, המבדיל בין עופות לבין שאר מחלקות בעלי החיים. הנוצות עשויות מחלבון הנקרא קרטין. זהו אותו חלבון אשר מרכיב את הציפורניים, השיער והקרניים. חומר זה הוא שמעניק לנוצות את חוזקן היחסי וגמישותן הרבה. הנוצות מאפשרות לציפורים בידוד תרמי מסביבתן החיצונית, ועל ידי כך הן יכולות לשמור על טמפרטורת גוף קבועה. נוסף על כך, הנוצות, ובייחוד נוצות הכנף, ממלאות תפקיד חשוב בתעופה. לעופות יש מספר סוגי נוצות כשלכל אחד תפקיד שונה: נוצות פלומה – נוצות רכות ומנופחות המסייעות בשמירה על טמפרטורת גוף קבועה בשל יכולתן לבודד את הגוף מפני הטמפרטורה החיצונית. 
נוצות גוף – נוצות אלו מופיעות במגוון גדול של צורות וגדלים. משמשות לכיסוי הגוף וליצירת מבנה אחיד ואווירודינמי. 
נוצות תעופה (אברות) – ביחס לשאר חלקי הגוף מספר הנוצות בכנף הוא קטן, אולם לכל נוצה תפקיד חשוב בשעת התעופה. הנוצות החיצוניות של הכנף הן ארוכות ומספקות לעוף את כוח התעופה העיקרי. 
נוצות קישוט – נוצות ייחודיות המשמשות לתצוגה ולחיזור כמו, למשל, נוצות הטווס.

התאמות פיזיולוגיות

התעופה היא תנועה יקרה מבחינה אנרגטית. הקצב המטבולי (קצב חילוף החומרים) של העופות בזמן תעופה הוא גבוה במיוחד. קצב גבוה זה מאפשר לעופות להמיר במהירות אנרגיה כימית (הנאגרת לרוב בצורת שומנים) לאנרגיה הזמינה לביצוע פעולות כמו נפנוף הכנף. לעופות יש לב גדול ביחס ליונקים באותו משקל גוף. עקב זאת, נפח כל פעימה (כלומר, כמות הדם היוצאת מהלב בכל פעימה) הוא גבוה. התאמות פיזיולוגיות אלו מאפשרות הזרמת דם בקצב גבוה אל הגוף ואספקת חמצן בכמות גדולה. אספקת חמצן זו הכרחית בשעת מאמץ רב כמו בתעופה. נוסף על כך, לעופות מערכת נשימה מאוד מיוחדת – מלבד הריאות לעופות יש גם מבנה של כיסי אוויר, המפוזרים בגוף ותופשים עד כחמישית מנפח גופם. כיסי האוויר הללו מסייעים לעופות לנשום ביעילות גבוהה ולהחדיר יותר חמצן לגופן. בעת השאיפה חלק מהאוויר נכנס לתוך הריאות וחלקו נכנס לתוך כיסי האוויר האחוריים. בשעת נשיפה האוויר רווי החמצן שהיה בתוך כיסי האוויר האחוריים עובר אל הריאות. באופן זה העוף מקבל אספקה של אוויר עשיר בחמצן לא רק בשעת שאיפה אלא גם בנשיפה. 

הכנפיים

לכל העופות יש כנפיים, אך לא כולם מסוגלים לעוף. הפינגווין, למשל, משתמש בכנפיו הקדמיות לשחייה ולא לתעופה, ליען ולאמו יש כנפיים, אך הם אינם מסוגלים לעוף. במיני העופות שכן עפים, מבנה הכנף הוא אווירודינמי ודומה לכנף מטוס. הצורה והגודל של הכנף משתנה בין מינים שונים בהתאם לצורת התעופה שלהם. מינים הזקוקים ליכולת תמרון אווירית למרחקים קצרים יחסית, כגון: לכידת טרף או התחמקות מטורף, הם בעלי כנף מעוגלת ורחבה. כנף מסוג זה מאפשרת יכולת היגוי טובה כמו גם מהירות גבוהה, ונפוצה בעיקר אצל מינים החיים באזורים מיוערים יחסית כמו העורבני, הנקר והנץ. לעומתם, אצל מינים המבלים זמן רב באוויר, כמו הסנונית והאלבטרוס, הכנף צרה, ארוכה ומחודדת בקצה. כנף מסוג זה מאפשרת תעופה מהירה ללא יצירת כוח גרר – כוח המאט את מהירות התעופה וגורם להשקעת אנרגיה גדולה יותר בתעופה. 

מינים גדולים כמו הנשר או השקנאי המצוי  עפים באופן פסיבי (דאייה). תעופה זו מתאפשרת הודות לכנפיים בעלות שטח גדול ביחס למשקל הגוף. ככל ששטח הכנף ביחס למשקל הגוף גדול יותר, מעמס הכנף גדול יותר. צורת התעופה הפסיבית מאפשרת לעופות שהייה ארוכה באוויר תוך חיסכון גדול באנרגיה. 

שקנאי מצוי  (Pelecanus onocrotalus)

משקל הגוף

אחת התכונות המיוחדות ביותר של עופות המסוגלים לעוף היא היותם קלים ביותר (לא סתם אומרים משקל נוצה…). כל יצור אשר עף, חייב להיות קל מאוד במשקל ביחס ליצורים שוכני קרקע על מנת שיוכל להתרומם לאוויר ויוכל לשהות שם. אפילו מטוסים גדולים עשויים מחומרים קלים במיוחד. השקנאי המצוי, לדוגמה, שוקל כ-6.5 ק"ג בלבד. מספר תכונות הן התורמות למשקל הגוף הנמוך: ראשית, העצמות, למרות חוזקן היחסי, הן בעצם חלולות. שנית, מעטה הנוצות הינו קל במיוחד. נוסף על אלו, חלק מן העצמות והשרירים האופייניים לגופם של בעלי חוליות אחרים אינם קיימים בציפורים. במקום זאת חלק מן העצמות מאוחות אחת לשניה. 

חושים

החושים המפותחים העיקריים של עופות הם חוש הראייה וחוש השמיעה. חוש הריח כמעט ואינו מפותח, למעט מקרים בודדים, כגון: הקיווי, נשרי העולם החדש או היסעורים. לעומת זאת, חוש הראיה והשמיעה מפותחים מאוד. דוגמה קיצונית לכך הם העופות הדורסים. לדורסי הלילה, כגון: הינשוף והתנשמת יכולת שמיעה מעולה, המאפשרת להם לזהות את טרפם ביעילות ובדיוק מירבי. דורסי יום הם בעלי חוש ראיה מפותח במיוחד והם מסוגלים לראות ממעופם בדיוק רב את המתרחש על הקרקע.

הקן

עופות בונים קינים במגוון של צורות וגדלים ומשתמשים בחומרים שונים לבנייתם. הקן משמש את העופות בעונת הרבייה – בעת הדגירה על הביצים וגידול הצאצאים. הקן מגן על יושביו מפני נפילה, מפני פגעי מזג האוויר ומפני טורפים. צורת הקן ומיקומו יוצרים מיקרואקלים שונה מהאקלים החיצוני, ובכך מסייע להורים בדגירתם ומגן על הביצים ו/או על הגוזלים. ישנם קינים המותאמים לעצים וצורתם כצורת קערה או סלסלה הפתוחה בחלקה העליון. קנים בצורת סלסלה סגורה בעלת פתח קטן, לרוב, נמצאים תלויים על ענפים דקיקים. ישנם קנים המצויים בעליות גג או מבנים ישנים ואלו, בדרך כלל, מורכבים ממעט חומרים רכים המונחים ברישול. חלק ממיני העופות, כמו, למשל, האורג, בונים קן מורכב במיוחד. קן זה משמש אותם גם לתצוגת ראווה לפני הנקבות, הבוחרות את הקן הנראה להן המושלם ביותר.

ביצים

כל העופות מטילים ביצים. אומנם גם בעלי חיים אחרים – דגים וזוחלים, למשל, מטילים ביצים, אך אצל העופות – כולם עושים זאת. הביצה משמשת להגנה של עובר המתפתח בתוכה. היא מכילה עבור העובר את כל צרכי תזונתו במהלך התפתחותו (החלמון), מאפשרת חילוף גזים עם הסביבה החיצונית בזכות נקבים זעירים בקליפתה ומגנה על העובר מפני פגיעה והתייבשות. לרוב, הביצה בעלת צורה א-סימטרית: קצה אחד מחודד ואילו הקצה השני רחב. בזכות חוסר סימטריה זו הביצה לא תוכל להתגלגל אל מחוץ לקן אלא תמיד תסתובב במעגלים. התופעה נפוצה יותר במינים הדוגרים על הקרקע כמו ביצי התרנגול ופחות נפוצה אצל מינים הדוגרים בתוך קן סגור או תחום שאינו מאפשר לביצה להתגלגל אל מחוץ לקן, למשל אצל הינשוף. (להרחבה בנושא התפתחות עוברית של עופות

המקור

לכל הציפורים יש מקור, שמשמש אותן לחיפוש מזון, לתפיסה של המזון, לקריעתו וכמובן לאכילתו. בניגוד ליונקים ולרוב הזוחלים, העופות הם חסרי שיניים אמיתיות (כלוצר, שינייים שעשויות עצם). עם זאת, ישנם מספר מיני עופות אצלם התפתחו מבנים הדומים לשיניים. מבנה כזה מופיע, למשל, אצל מיני ברווזים שונים ומשמש אותם לסינון מזון מן המים. לכל ציפור יש מקור המעוצב בהתאמה לסוג המזון אותו היא אוכלת. מקור צר וארוך כמו של הדוכיפת מתאים לחיפוש חרקים ותולעים באדמה, מקור קצר ועבה כמו של הדרור מתאים לאכילת זרעים, מקור רחב ושטוח כמו של הברווז מתאים לסינון מזון ממים, ואילו מקורו המעוקל של העיט מתאים לקריעת בשר מטרף. (להרחבה בנושא הקשר שבין מבנה המקור לסוג המזון

דררה, פרס ואנפית לילה. צילומים: איל ברטוב ולירון גורן

שיא השיאים

היען עשוי להחזיק בתואר אלוף השיאים, כשבאמתחתו ישנם שלושה שיאים מכובדים: זהו העוף הגדול ביותר הקיים בימינו כשמשקלו עשוי להגיע עד לכ-150 ק"ג וגובה של 2.7 מ'!!! היען מחזיק גם בשיא של הביצה הגדולה ביותר שמשקלה 1.4 ק"ג ואורכה כ-20 ס"מ (למרות שביחס למשקל גופו הביצה יחסית קטנה). שיא נוסף בו מחזיק היען הוא "העוף המהיר ביותר" כשמהירות ריצתו מגיעה עד ל-60 ק"מ בשעה!! 

שיאים מעניינים נוספים הם שיאה של השחפית הארקטית אשר עפה במהלך הנדידה מרחק של 34,000 ק"מ מן הקוטב הצפוני אל הדרומי ובחזרה. 

העוף הקטן ביותר הוא הקוליברי הדבורני משמשקלו פחות מ- 2 גרם... 

תכנים