משך: 45 דקות

תקציר: גם האדם הוא ענף אחד בשושלת אבולוציונית, וגם הוא עבר ועובר אבולוציה.

מוצא האדם - קיר הגולגולות

התערוכה האחרונה שנבקר בה היום עוסקת באבולוציה של האדם. תגליות מדעיות מצביעות על עוד ועוד קרובי משפחה בשושלת של ההומינינים– מסתבר שלא רק שאנחנו, בני האדם החיים כיום, התפתחנו מקוף קדום כלשהו, אלא שלאורך הפרהיסטוריה הסתובבו בעולם מיני אדם נוספים, שלא היו כל כך שונים מאתנו.

בתערוכה זו נכיר כמה קרובים וננסה להבין מה מיוחד בנו – מה מגדיר ומאפיין את המין שלנו: הומו ספיאנס (האדם הנבון).

נתחיל בהיכרות עם המשפחה המורחבת שלנו. האדם נמנה עם קבוצת "הקופים הגדולים" (הומינידיים), הכוללת שימפנזה, גורילה ואורנגאוטן, ומהם הקרוב לנו ביותר הוא השימפנזה. בעבר חיו מינים נוספים שהיו קרובים אלינו יותר, אך נכחדו:

סאהלאנתרופוס צ'אדנסיס (Sahelanthropus tchadensis) – "קוף ממדבר סאהל, צ'אד", חי לפני 6–7 מיליון שנים במרכז אפריקה. זהו ההומינין הקרוב ביותר לאב הקדום המשותף לאדם ולשימפנזה; צורת גולגולתו דומה לגולגולת השימפנזה, והוא כנראה הלך על שתיים.

אוסטראלופיתקוס אפארנזיס (Australopithecus afarensis) – "קוף דרומי מאזור אָפָר, אתיופיה" – חי לפני 3.0–4.2 מיליון שנים במזרח אפריקה; שייך למשפחת האוסטרלופיתקים. ההומינין הראשון שנטש את יערות הגשם ועבר לחיות בסוואנה האפריקאית; הלך זקוף והיה צמחוני. את המין הזה עוד נפגוש בהמשך כיוון שהממצאים שלו שינו את התפיסה שלנו לגבי האבולוציה של האדם.

ההומו סאפיינס (האדם הנבון) שייך למשפחת הומו. מוצגים כאן כמה חברים מהמשפחה, חלקם חיו במקביל זה לזה.

הומו האביליס (Homo habilis) חי לפני 2.5 מיליון שנים עד לפני 1.5 מיליון שנים במזרח אפריקה. זה הנציג הראשון בענף המשפחתי שלנו. הוא הלך זקוף וככל הנראה היה בין הראשונים שסיתת כלי אבן, ולכן זכה לשמו, שפירושו האדם המיומן. זאת אומרת שהאדם הנבון אינו הראשון ליצור כלים מתוחכמים.

הומו ארקטוס (Homo erectus) חי לפני 1.9 מיליון שנים ועד לפני כ-300,000 שנה באפריקה, אירופה ואסיה. ככל הנראה, זה המין הראשון שיצא מאפריקה והסתגל לתנאי סביבה חדשים. גם הוא התמחה בייצור כלים.

הומו היידלברגנזיס (Homo heidelbergensis)  חי לפני 600 אלף שנה ועד לפני כ-100 אלף שנים באפריקה, אסיה ואירופה. ככל הנראה, מקבוצה זו התפתח האדם בן-זמננו. היו לו מוח גדול ומבנה גוף מסיבי.

הומו ניאנדרתלנזיס (Homo neanderthalensis) חי לפני 4000 אלף שנה ועד לפני כ-30 אלף שנים באירופה, מרכז אסיה והמזרח התיכון. חי במקביל למין שלנו, הומו סאפיינס, וככל הנראה היו בין שני המינים קשרים חברתיים שונים, והם אפילו העמידו צאצאים משותפים. נפגוש אותו שוב במהלך הביקור בתערוכה ונגלה שהוא הרבה יותר דומה לנו ממה שאנחנו נוהגים לחשוב. המוח שלו גדול קצת יותר משלנו והכלים שיצר דומים בצורתם ובתפקודם לכלים שיצר ההומו סאפיינס.

הומו סאפיינס (Homo sapiens) – "האדם הנבון", המין שאליו משתייכים כל בני האדם החיים כיום – חי מלפני כ-300 אלף שנים ועד ימינו, ומקורו במזרח אפריקה. בהמשך התערוכה נלמד כיצד הוא התפתח עד היום.

מעבר למינים שמוצגים פה, אנחנו יודעים היום על מינים נוספים שחיו בעבר, כמו האדם הדניסובי שחי לפני כ-40,000 שנה, וממנו נמצאו רק פיסת שן ושבר קטן של אצבע. שברי העצמות הללו הספיקו כדי להפיק מהם DNA, שממנו למדו החוקרים שהם חיו במקביל לאדם הנבון וככל הנראה אף הזדווגו אתו.

חשוב להבין שאילן היוחסין שלנו דומה לשיח רב-ענפים והוא לא סולם שמתקדמים בו שלב אחר שלב. רבים מהמינים המוצגים בתערוכה התקיימו שנים רבות יותר משנות קיומו של המין שלנו, וחלקם חיו לצדנו.

מפת תפוצה

הומו ספיאנס היגר מאפריקה כמה פעמים. העדויות הראשונות הן מלפני יותר ממאתיים אלף שנים, אך אוכלוסיות העולם המוכרות לנו כיום מקורן בקבוצה שעזבה את אפריקה לפני 70–80 אלף שנה. ישראל נמצאת על ציר מרכזי מאוד בנדידה של מינים מאפריקה לאירופה ולשאר העולם, ולכן יש בישראל אתרים רבים בעלי חשיבות גדולה בחקר התפתחות האדם.

שלד אדם ושימפנזה

אנשים רבים טועים לחשוב שאנחנו התפתחנו מהשימפנזה. חשוב להבין שהשימפנזים הם קרובי משפחה שלנו – מעין דודנים רחוקים, ולא סבא וסבתא שמהם התפתחנו. אי שם בעבר חי קוף קדמון   –  אב קדמון משותף – שממנו התפצלנו אנחנו והשימפנזים. השימפנזים הם פשוט בעלי החיים הקרובים לנו ביותר ששרדו עד היום והם אכן קרובים לנו מאוד: מעל 98% מהחומר הגנטי של האדם בן-זמננו זהה לחומר הגנטי של השימפנזה. מה בכל זאת מיוחד בנו כל כך? ההבדל הבולט ביותר בינינו לבין דודנינו השימפנזים הוא ההליכה: בעוד שקופי אדם אחרים נעזרים גם בידיים בעת הליכה, אנחנו הולכים זקופים על שתיים. אילו התאמות נדרשו על מנת לאפשר זאת?

צורת עמוד השדרה השתנתה מקשת לגל, שינוי המאפשר ספיגת זעזועים ואיזון הגוף בזמן הליכה. התאמה זו אפשרה לאדם הנבון הליכה זקופה על שתיים. האגן התרחב והתקצר ומבנהו השתנה, דבר שיצר בסיס יציב לגֵו, הניצב על שתיים במקום על ארבע, ואפשר פעולת שרירים יעילה המותאמת להליכה על שתיים.

עצם הירך התארכה וטווח הצעדים גדל, דבר שאפשר הליכה ממושכת למרחקים גדולים. עצמות הירך התכנסו לכיוון הציר המרכזי של הגוף והציבו את כף הרגל מתחת למרכז הגוף, דבר שסייע בשמירה על שיווי משקל בזמן הליכה.

התפתחות קשת כף הרגל והיצמדות הבוהן הגדולה ליתר הבהונות אפשרה בלימת זעזועים ודחיפה יעילה של הגוף קדימה בזמן ההליכה.

הנקב הגדול שדרכו חוט השדרה מתחבר אל המוח נדד לבסיס הגולגולת, דבר שאפשר למקם את הראש מעל הגוף.

מה היתרון הגדול בהליכה על שתיים? הליכה על שתיים פינתה את הידיים למשימות אחרות ואפשרה את התפתחות המוטוריקה העדינה. ובאמת, הבדל ניכר בינינו לבין השימפנזים הוא בנפח המוח. החוקרים היו חלוקים בדעותיהם שנים רבות בשאלה מה קדם למה: הגדלת המוח או שחרור הידיים וההזדקפות. מה דעתכם? המוצג הבא ישפוך אור על השאלה הזו.

לוסי

לוסי היא קרובת משפחה שלנו, והיא קצת יותר קרובה אלינו מהשימפנזה. היא שייכת למין אוסטראלופיתקוס אפארנזיס ומתוארכת ללפני כ-3.2 מיליון שנים. היא התגלתה באתיופיה על ידי דונלד ג'והנסון ממוזיאון הטבע של קליבלנד שבאוהיו. החוקרים חגגו את המאורע במסיבה שבה הושמע השיר Lucy in the sky with diamonds  של להקת ה-Beatles  , וכך זכתה לשמה. זהו אחד השלדים השלמים של מין זה שנמצאו, ולכן הוא מלמד אותנו הרבה על המין. למשל, מבנה האגן רמז לחוקרים שלוסי היא נקבה. אבל נחזור לשאלה שהעלנו קודם: מה קדם למה – מוח גדול או הליכה זקופה. שימו לב שללוסי יש גולגולת די קטנה – דומה בגודלה לשימפנזה, אך עצמות הרגליים מאוד דומות לאלו של האדם הנבון. מכאן הסיקו החוקרים שההזדקפות קדמה לעלייה בנפח המוח, ולמעשה חלה מוקדם מאוד באבולוציה.

טביעות כפות הרגליים שמוצגות כאן שייכות לשלושה אוסטראלופיתקים שחיו לפני כ-3.7 מיליון שנים. ממצאים אלו התגלו בלאטולי, טנזניה, באפר וולקני ששקע והתאבן על שפת אגם קדום. גם כאן אפשר להבחין שבהונות הרגל צמודות וישנו רמז לקשת כף הרגל – התאמות אופייניות להולכים על שתיים.

שחרור הידיים

עד כאן הסקנו שהשינוי המשמעותי הראשון בהתפתחות שלנו היה הזדקפות על שתיים. לאחר שהזדקפנו, התפנו שתי הידיים שלנו ואז הן עברו התאמות למשימות אחרות. בהשוואה בין ידיים של אדם לאלה של שימפנזה אפשר לראות כמה הבדלים בולטים:

  • לשימפנזה אצבעות מוארכות, שמותאמות לטיפוס וללפיתת ענפים, לעומת אצבעותיו הקצרות יחסית של האדם, שמותאמות לפעולות עדינות.
  • האגודל שלנו מרוחק מיתר האצבעות; הוא ארוך יותר ובעל טווח תנועה גדול יותר משל השימפנזה. לכן אנו יכולים לתפוס חפצים קטנים ולבצע פעולות עדינות.

כמובן שבשביל מוטוריקה עדינה לא מספיק ידיים עדינות, צריך גם מוח מתוחכם לתפעל אותן. בואו נראה אילו שינויים חלו במוח.

השוואת גולגולת אדם ושימפנזה

אילו הבדלים אתם מוצאים בין הגולגולת של האדם לזו של השימפנזה?

הגולגולת: מחולקת לחלק עליון –  קופסת המוח המגנה על המוח, ולחלק תחתון – הלסתות, שהן המאחז לשרירי הלעיסה. ככל שחלק מסוים בגולגולת מפותח יותר, אנחנו מסיקים מכך לגבי תפקודו. אם כך: איזה חלק של הגולגולת מפותח יותר בשימפנזה ואיזה באדם? בשימפנזה, קופסת המוח קטנה ושטוחה ורכסים גרמיים בולטים מעגנים אל הגולגולת שרירי לעיסה חזקים. אצל האדם, קופסת המוח גבוהה ומעוגלת כדי להכיל מוח גדול, והרכסים נעלמים, כנראה בשל הקטנת מערכת הלעיסה. במהלך האבולוציה גדל מוח האדם פי שלושה ויותר, ואילו מערכת הלעיסה קטנה. אצל האדם, המוח תופס כשני שלישים מנפח הגולגולת; אצל השימפנזה, כשליש.

ומה לגבי הלסת התחתונה? הלסת התחתונה של השימפנזה גדולה, מלבנית ובולטת; שיני השימפנזה גדולות ומשמשות לעיבוד מזון ולהגנה (בעיקר הניבים). לסת האדם קטנה יותר ואינה בולטת ושיניו קטנות. מאחר שהאדם משתמש בכלים לעיבוד מזונו, הוא נזקק לכוח לעיסה מועט יחסית.

לסקרנים ששואלים לגבי רכסי הגבות

אצל השימפנזה, וגם אצל רבים מאבותינו, רכסי הגבות מעובים, בולטים קדימה ומחוברים. אצל האדם, רכסי הגבות כמעט אינם מורגשים. חוקרים הציעו תיאוריות שונות לחשיבות רכסי הגבות. אחת התיאוריות היא שרכסי הגבות משמשים לתקשורת. רכסי הגבות המפותחים אפשרו לאבותינו הזכרים להעביר מסרים אגרסיביים יחסית. המצח הרחב והחלק שהתפתח אצלנו מאפשר לבצע מחוות תקשורת עדינות ומתוחכמות. אתם מוזמנים לנסות להביע בעזרת הגבות תמיהה, כעס או שמחה...

השוואת גולגולת ניאנדרתל והומו ספיאנס

ראינו שישנו הבדל גדול בגולגולת בין אדם לשימפנזה, אבל מה לגבי מינים קרובים יותר? באיזה שלב באבולוציה חלו השינויים הללו?

נפח הגולגולת של לוסי היה דומה מאוד לזה של שימפנזה. במיני הומו שהתפתחו לפני מיליון ושני מיליון שנים, כמו הומו האביליס והומו ארקטוס, חל גידול בנפח המוח, וזה הגיע לשיא באדם הניאנדרתלי ובאדם הנבון.

זוהי גולגולת של ניאנדרתל בת 60,000 שנים, שנמצאה במערת עמוד בגליל התחתון. זו גולגולת הניאנדרתל הגדולה ביותר שנמצאה אי-פעם, ונפח המוח שלה 1,740 סמ"ק – גדול יותר משלנו. לרוב הניאנדרתלים היה נפח מוח גדול בערך כמו זה של הומו ספיאנס, רמז לכך שהם לא היו פחות מתוחכמים מאיתנו.

לצידה גולגולת של הומו סאפיינס בת כמאה אלף שנים, שנמצאה במערת הקפיצה בגליל התחתון. זו אחת מגולגולות ההומו סאפיינס הקדומות ביותר שנמצאו מחוץ לאפריקה. במהלך האבולוציה האנושית גדל נפח מוח האדם פי שלושה בערך. כיום, מוח האדם הוא אחד הגדולים בממלכת החי, אך לא הגדול ביותר. כשלושים אחוז מהאנרגיה הזמינה לגוף האנושי משמשים לתחזוקת המוח שלנו. 

>> מעבר

המעבר לעמידה זקופה אפשר במיני האדם הקדומים את שחרור הידיים. שחרור הידיים ועליית נפח המוח אפשרו התפתחות של חברה, תקשורת ועוד – בזכות שילוב זה האדם מסוגל לתכנן, לדמיין, לחשוב, לתקשר ולבצע. יכולות אלו הן הבסיס להתפתחות התרבותית והטכנולוגית של האדם ומאפשרות לו לנצל את משאבי הטבע. בכך נעסוק בהמשך התערוכה.

ייצור כלים

בתצוגה זו ניתן לראות מגוון כלי אבן מאזורנו, מסודרים לפי תקופות. כלי האבן הראשונים שמוצגים פה הם מלפני כ-1.5 מיליון שנים – עוד לפני התפתחות האדם הנבון. כלים אלו שייכים למיני אדם אחרים: הקדומים ביותר שייכים להומו ארקטוס. זהו למעשה השלב הראשון בהתפתחות הטכנולוגיה! חומרי הגלם והכלים משתנים ומשתכללים עם הזמן, אך העיקרון הבסיסי של שימוש בכלים נותר זהה. למרות שכלי האבן נראה פשוט, עיבוד של חומר גלם והפיכתו לכלי שימושי מחייבים יכולות גבוהות של  תכנון, מיומנות וביצוע. בשלבים קדומים כלי האבן גסים בעיצובם אבל עם הזמן מופיעים כלים עדינים ומתמחים יותר ויותר.

שליטה באש

השליטה באש, אחד ההישגים הגדולים של האדם, היא אבן דרך ביכולתנו לרתום את משאבי הטבע לצרכינו. האש אפשרה לאדם לשפר את יכולות ההגנה שלו ואת התמודדותו עם האקלים הקר, לנצל טוב יותר את משאבי המזון (צלייה ומאוחר יותר בישול) ולהאריך את משך פעילותו לשעות החשיכה. העדויות הראשונות לשימוש באש הן מלפני כמיליון שנה, אבל היכולת להפיק אש הושגה מאות אלפי שנים מאוחר יותר. איך אנחנו יודעים שהאדם השתמש באש? העדויות העיקריות לכך הן עצמות שרופות שנמצאו באתרים פרהיסטוריים. כאן מוצגות מגוון עצמות שרופות שנמצאו בשלוש מערות מישראל: מערת הקפיצה ליד נצרת (120–90 אלף שנים לפני זמננו), מערת היונים בגליל המערבי (45–20 אלף שנים לפני זמננו), ומערת כבארה בחוטם הכרמל (50-60 אלף שנים לפני זמננו).

מה מאפשר השימוש באש? היכולת להתמודד עם תנאי אקלים קשים אפשרה לאדם להרחיב את מגוריו לאזורים הקרים; הגנה מפני טורפים; ציד של בעלי חיים גדולים, חזקים ומהירים; בישול מזון - גילוי האש אפשר לצלות את הבשר, וכך העלה את כמות האנרגיה שהאדם קיבל מהמזון והפחית את כמות האנרגיה הנדרשת לגוף לעיכולו. בישול המזון אפשר לאדם לשַמֵּר ולאגור מזון לזמן ממושך, וכך פינה זמן לפעולות אחרות. מעבר לכך, ההתקבצות של חברי הלהקה סביב המדורה בלילה יצרה תנאים להתפתחות תרבותית.

>> מעבר

ההתאמות הפיזיולוגיות שהתפתחו באדם הובילו להתפתחות של יכולות שונות: ייצור כלים, שליטה באש, אך גם הרבה מעבר לכך: המוח האנושי הוא המורכב והמתוחכם ביותר בממלכת החי. מבנהו הייחודי והקשרים בין חלקיו הם שמקנים לאדם יכולת תבונית מפותחת. יכולות כגון דמיון, חשיבה מופשטת, תכנון ותקשורת מורכבת מאפשרות ליצור שיתוף פעולה בין בני האדם, ובזכותם ניתן לפתח ולהוציא לפועל רעיונות מורכבים לטובת הכלל, כפי שנראה בהמשך.

צלמיות

היכולת האנושית הייחודית לבטא רעיונות מופשטים באמצעות סמלים מאפשרת להפיץ רעיונות מורכבים באופן תמציתי לקבוצות גדולות. ציורים על קירות מערות וצלמיות של בני אדם ובעלי חיים מלפני 30–40 אלף שנים הם העדויות הראשונות לשימוש האדם בדימויים וסמלים. במהלך ההיסטוריה התפתחו הסמלים ומשמעותם השתנתה מייצוג המציאות לייצוג רעיונות מורכבים ומופשטים. כמו בימי קדם, גם היום אנו מוקפים בתקשורת מבוססת סמלים. הבנת הסמלים מצריכה למידה מוקדמת ובסיס תרבותי משותף של המשתמשים.

הדגמה: נציג בעזרת הידיים כל מיני סמלים ונשאל מה הם מסמלים (לייק, לב, שקט)

איך עוד אנחנו מתקשרים? לאדם עשרות שרירי פנים המאפשרים ליצור מגוון הבעות פנים. היכולת לזהות הבעות פנים היא קדומה ובעלת יתרונות הישרדותיים, משום שהיא מאפשרת פענוח מהיר של כוונת הזולת. העובדה שעיוורים מלידה יוצרים הבעות פנים מוסכמות בלי שלמדו אותן מסביבתם מוכיחה שמדובר בהתנהגות תקשורתית מוּלדת.

רעיון להדגמה (לקבוצות משתפות פעולה): נלחש לאחד המשתתפים איזו הבעת פנים עליו לעשות ונראה מי מצליח לזהות את הבעת הפנים.

עצם ההיואיד

איך עוד אנחנו מתקשרים? החשיבה הסימבולית התפתחה בהדרגה לשפה – רצף צלילים בעלי משמעות מוסכמת. השפה המילולית היא אמצעי התקשורת העיקרי של האדם, והיא מאפשרת העברת מסרים פשוטים ומורכבים. 

האם לוסי הייתה מסוגלת לדבר? האם הניאנדרתלים דיברו? קשה לנו מאוד לקבוע לגבי מינים שנכחדו האם הייתה להם שפה מפותחת, אך יש עדויות פיזיולוגיות שמרמזות על היכולת להשתמש בשפה: יכולת האדם להפיק מגוון גדול של צלילים מתאפשרת הודות ליכולות הגבוהות של המוח האנושי ולמבנה האנטומי של תיבת הקול והמבנים התומכים. אחד המבנים האלה הוא עצם הלשון (הָיוּאִיד), הממוקמת בקדמת הגרון ומחוברת לבסיס הלשון. והנה, לפניכם עצם הלשון של ניאנדרתל מלפני כ-60 אלף שנים, שנמצאה במערת כבארה בכרמל. הדמיון לעצם הלשון של אדם בן-זמננו מציע כי לניאנדרתלים הייתה תיבת קול דומה לשלנו, ולכן ייתכן שהם גם דיברו היטב כמונו.

הסרטונים מציגים סריקת MRI (מכשיר דימות תהודה מגנטית) של תיבת הקול של זמרת אופרה ושל זמר ראפ בזמן שירה. הסרטון מראה את פעולת מיתרי הקול, שבאמצעותם אנחנו מפיקים צלילים מגוונים.

אוסטריקון

איך עוד אנחנו מתקשרים? בכתב. כתב מאפשר להעביר מידע למרחקים ולתפוצה הרבה יותר רחבה מאשר "מפה לאוזן". לפני כ-5,500 שנים, עם התפתחותן של חברות גדולות, התעורר הצורך לתעד ולמסור ידע בתפוצה רחבה. הכתב התפתח מציורים שייצגו מילים לאותיות.

אוסטריקון הוא שבר של כלי חרס שנמצאה עליו כתובת כלשהי. האוסטריקון הזה נמצא בתל ערד ומתוארך לכ-2,700 שנה לפני זמננו. האוסטריקון הזה מציג רשימת מלאי של מצרכים: יין, לחם ועוד.

לוח משחק

במשך מיליוני שנים הייתה חברת האדם מורכבת מקבוצות קטנות של נוודים, שהיו ציידים-לקטים. השינוי במבנה החברתי חל לפני כ-15 אלף שנה, עם המהפכה החקלאית והמעבר ליישובי קבע (בלבנט), שכוננו את התשתית לחברה המודרנית של ימינו. המהפכה החקלאית הביאה להתפתחות של זמן פנוי שבו אפשר לשחק, לריב או כמו שהנוער היום מרבה לעשות – להשתעמם...

מה המוצג הזה? זהו לוח של משחק שנקרא "שלושת הבתים", שנמצא בתל ערד (כ- 2,700  שנים לפני זמננו). משחק הוא אמצעי למידה בסיסי בעולם החי. ייחודו של האדם ביכולת לייצר מגוון רחב של משחקים לצורכי תהליכי חִברות (סוציאליזציה) ופעילות פנאי.

המהפכה החקלאית היא נקודת מפנה בתולדות האנושות. שליטת האדם במקורות המזון שלו באמצעות ביות צמחים ובעלי חיים הגדילה את כמות המזון הזמינה ואפשרה לחלקים באוכלוסייה להתפנות לעיסוקים אחרים. התזונה שלנו היום מתבססת ברובה על אותם צמחים ובעלי חיים שבויתו אז. בעקבות המעבר לכלכלה יצרנית התפתחו המסחר, הקניין והרכוש. הגידול באוכלוסייה הוביל להתפתחות מקצועות שונים ויצר היררכיה חברתית.

>> מעבר

בדרכנו לתחנה הבאה, אתם מוזמנים לבחון מגוון זרעים וכלי עיבוד של זרעים עתיקים שנמצאו באזורנו וכן את המפה שמציגה את המקומות שבהם בויתו מינים שונים של בעלי חיים.

מכאן נצא לגלות אילו תופעות חברתיות התפתחו בעקבות המהפכה החקלאית והתיישבות הקבע.

ממצאי העצמות המוצגים כאן התגלו באתרים ארכיאולוגים שונים בארץ ומשויכים לתקופות שונות. המחקר האנתרופולוגי משחזר מן העצמות את סיפורו הפרטי של אדם כלשהו, ומסיפור זה ניתן ללמוד על היבטים ומאפייני התנהגות של חברת האדם בתקופה שבה הוא חי.

<< בהתאם לזמן – אפשר לבחור פה בכמה ובאילו סיפורים להתמקד >>

עצמות פיקה

לפנינו שתי עצמות פיקה: האחת בריאה, והשנייה שחוקה. העצם השחוקה נמצאה במנזר ביזנטי במדבר יהודה והיא מתוארכת ללפני כ-1,500 שנים.

מה מלמדת אותנו העצם השחוקה? עצמות פיקה שחוקות נמצאו בקרב רבים מקהילת הנזירים שחיו במדבר יהודה בתקופה הביזנטית. הנזק החמור לעצם נגרם בעקבות הנוהג הסגפני של הנזירים להלך על הברכיים כחלק מפולחן דתי.

עצם הצלוב

מסמר נעוץ בעצם עקב של גבר צעיר מלפני כ-2,000 שנים, מאתר גבעת המבתר בירושלים. ממצא זה הוא עדות לצליבה. צליבה הייתה עונש שכיח ואכזר בעת העתיקה. עם זאת, אין עדות כתובה המגלה כיצד היא התבצעה. ממצא זה הוא היחיד בעולם המתעד את מעשה הצליבה בתקופה הרומית, סמוך לזמן צליבתו של ישוע, על פי המסורת הנוצרית.

גולגולות מכוירות

אלו הן גולגולות מכוירות מלפני כ-10,500 שנים, מאתר יפתחאל בגליל התחתון. לאחר שהאדם מת, נקבר וגופתו נרקבה, הוציאו את העצמות, לקחו את הגולגולות, קישטו אותן בחמר ובצדפים והציבו אותן במקומות שונים.

מה המסר בקבורת אבותיך מתחת לבית? מדוע התפתח המנהג הזה? בעקבות המהפכה החקלאית והמעבר ליישובי קבע התעורר הצורך בהצדקת הבעלות על הקרקע. החקלאים הראשונים ביססו את בעלותם על הקרקע דרך פולחן אבות; מקצת הגולגולות הוצאו מקבריהן, פניהן כוירו וקושטו והן הונחו במקום מרכזי ביישוב.

אלימות

הוויכוח על טבעו האלים של האדם מתקיים זה מאות שנים: האם האדם הוא יצור אלים מטבעו או שמא האלימות שמא אבותינו חיו חיים שלווים והאלימות התפתחה בעקבות התפתחויות טכנולוגיות של האדם.

בשנת 1651 כתב Hobes שהמצב הטבעי הוא war of all against all. לשיטתו, יש צורך במנהיג חזק ודומיננטי כדי למנוע כאוס בחברה האנושית. לעומתו רוסו (1754) חשב שהציידים הלקטים חיו בהרמוניה עם הטבע ולא היו אלימים.

כיצד אפשר לדעת האם בני האדם שחיו לפני המהפכה החקלאית היו אלימים? ראשית, אפשר להשוות לאוכלוסיות של ציידים-לקטים בנות זמננו. ושנית, העצמות נחלצות לעזרתנו. ממצאים של גולגולות ושלדים עם פגיעות של חרב או כדורי רובה מלמדים אותנו על אלימות.

בקהילות של ציידים-לקטים שחיים כיום, 2/3 מהאנשים חיים כמעט כל הזמן במצב של מלחמות בין שבטים. כמעט 90% מהם יצאו למלחמה לפחות פעם בשנה, 25%–30% מהגברים מתים כתוצאה מרצח.

ומה מלמדות אותנו העצמות? יש עדויות רבות למקרי רצח, כמו שתי הגולגולות שמוצגות פה: גולגולת עם מכת חרב וגולגולת עם מכת אלה מלפני כ-500 שנים, שתיהן התגלו באתר להב שבצפון הנגב. בנוסף, יש עדויות להתפתחות ושכלול של ראשי חץ דווקא בתקופה שלאחר ההתיישבות. המחקר מלמד אותנו שעם התפתחותן של חברות גדולות מתרבות העדויות (סימנים בעצמות) על פגיעות פיזיות מכוונות. קווי עדויות רבים מעידים על כך שדווקא התיישבות הקבע והחקלאות הובילו לעלייה באלימות, בגלל הצורך להגן על הרכוש והשטח.

גולגולות עם דפורמציה

גולגולת מעוצבת בעקבות התערבות מכוונת מלפני כ-2,500–3,200 שנים, מאתר לכיש בשפלת יהודה. ההתקשטות עשויה לשקף מעמד חברתי-כלכלי וזהות אישית. באזורנו נמצאו עדויות  לקישוט הגוף מלפני כ-100 אלף שנים. קישוטי הגוף המוקדמים כללו מחרוזות עשויות קונכיות ימיות ואוֹכְרָה (מינרל שצבעו אדום) לצביעת הגוף. בתקופות מאוחרות יותר התבטא קישוט הגוף גם בהטלת מום גופני.

סולידריות חברתית

לפנינו שתי עצמות שוקה מלפני כ-500 שנים, מאתר להב שבצפון הנגב: עצם שֹוֹקָה בריאה ועצם נוספת, קְמוּרָה מעובה ומחוררת, בעקבות מחלה זיהומית מערכתית, אשר גרמה לכאבים מתמשכים ולנכות. מה ניתן ללמוד מעצם פגועה כזו? בטבע, אדם עם מחלה כזו לא היה שורד. רק בחברה תומכת יש לו סיכויים לשרוד. היחס לאנשים עם מוגבלויות משקף את רמת האחווה (סולידריות) החברתית. כבר בתקופות קדומות נמצאו עדויות לכך שבעלי מומים גופניים קשים חיו עד גיל מבוגר. דבר זה מצביע על דאגת הקבוצה לכל חבריה.

גולגולת עם טְרָפינציה

טרפינציה הוא ניתוח לפתיחת הגולגולת באדם חי. טיפול זה היה מקובל כבר בתקופה הניאוליתית (4,500-8,300 לפנה"ס). מעריכים שהניתוח בוצע על מנת לאפשר יציאה של רוחות שהאמינו שהן הגורמות למחלה, או כתרופה לפרכוסים, כאבי ראש, דלקות ושברים.

התמודדות עם מחלות וניסיונות ריפוי מלווים את האדם מראשיתו. הידע הרפואי שנצבר נמסר בעל פה מדור לדור, ומאוחר יותר נשמר בכתב.

מה ההבדל בין שתי הגולגולות? באחת נראים סימנים של בניית עצם חדשה מעידים על הצלחת הניתוח ובשנייה אין סימני בנייה של עצם חדשה – ככל הנראה, האדם נפטר בעקבות הניתוח. הגולגולות הללו הן מלפני כ-6,000 שנים, ממדבר יהודה.

האבולוציה בהשפעת האדם - סיכום

בסרטון ניתן לראות התחלקות של תאי עובר אנושי במעבדה, כחלק מתהליך הפריה מלאכותית. כיום, הידע המדעי מאפשר לנו לבחור באפשרויות שעשויות להשפיע על אופייה של החברה האנושית בעתיד (מין היילוד, מראהו ובריאותו). האם בכך תם תפקידה של הברירה הטבעית כמנגנון העיקרי שמניע את האבולוציה של האנושות?

מוצא האדם - קיר הגולגולות

מוצא האדם - קיר הגולגולות

גולגולת אדם וניאנדרתל

גולגולת אדם וניאנדרתל

לוח משחק

לוח משחק

גולגולות מכוירות

גולגולות מכוירות

דפורמציה

דפורמציה

סולידריות חברתית

סולידריות חברתית

טרפינציה

טרפינציה