בצדו הצפון-מזרחי של הגן נבנית בימים אלה מערכת מחקר חדשה, שמקים ד"ר גל ריבק לחקר הביומכניקה והאנרגטיקה של שחיית עופות מים. המערכת כוללת שתי בריכות גדולות (בנפח 3 מ"ק ו-12 מ"ק, בינתיים רק הגדולה יותר כבר בנויה ומופיעה בתמונות), שבהן יצללו עופות צוללים ותנועתם תצולם מתחת לפני המים.

הבריכה הגדולה היא תעלה שעומקה מטר אחד ואורכה 12 מטר, היוצרת תנאי שחייה תת-מימית רדודה ואופקית, המדמים תנאים של שחייה לאורך קרקעית אגם בחיפוש אחר מזון. צורת הבריכה מתעלת את העופות לשחות בקו ישר ובמהירות ועומק קבועים, בשדה הראייה של מצלמות וידאו מהירות, מה שמאפשר ניתוח מדויק של תנועות השוחה, תוך כדי התנהגות שחייה סטריאוטיפית. הבריכה הקטנה יותר, שתגיע בקרוב, היא למעשה מיכל אנכי, שבו צוללים העופות לעומק של שני מטרים, והוא מאפשר לבחון את קטע הצלילה שבו בעל החיים צולל מפני השטח אל הקרקעית. בשלב הראשון, המערכת תשמש לניתוח תנועות השחייה של העופות מתחת לפני המים ומעל פני המים. בעתיד הרחוק יבוצעו בה גם מדידות של הקצב המטבולי בזמן צלילה. מתוך ניתוח תנועות החתירה של הרגליים מתחת למים, מעבדתו של ד"ר ריבק תחקור את יעילות השחייה של מיני עופות מים שונים (למשל, ברווזים מסננים מול ברווזים צוללים, טבלנים מול קורמורנים וכדומה) ותפתח מודלים לאומדן העלות האנרגטית של השחייה, כתלות במהירות השחייה ועומק הצלילה. לאחר שתושלם הבנייה, הראשונים לחנוך את המערכת יהיו שבעה צוללי ביצות (Aythya nyroca), אשר יובאו במיוחד לשם כך מגן חיות בגרמניה. הצוללים כבר "עשו עלייה", ובינתיים הם משתתפים במאמץ הרבייה של צוללי ביצות בגן החיות התנ"כי בירושלים, לצורך השבה לטבע. צוללי ביצות קיננו בעבר בעמק החולה ובמישור החוף, אך כיום הם מין בסכנת הכחדה חמורה בישראל. התקווה היא שמלבד ידע בסיסי, המחקר גם יספק מידע על צורכיהם של צוללי הביצות בטבע ויעלה את המודעות לאובדן בתי הגידול ואזורי הקינון של הצוללים ושל עופות מים בכלל.

מערכת מחקר חדשה נוספת הוקמה באזור הדרום-מערבי של הגן. המערכת הוקמה לצורך מחקר חדש, המשותף למעבדה של פרופ' נגה קרונפלד-שור ולחוקרים מאוניברסיטת בנארס בהודו, במימון הקרן הלאומית למדע ו-The University Grants Commission India (UGC). המחקר יעסוק בהשפעת שימוש בתאורה מלאכותית בלילה על בעלי חיים (זיהום אור), ובמסגרתו תיבחנה ההשלכות של חשיפה כרונית לזיהום אור באורכי גל שונים על יונקים פעילי יום ופעילי לילה (קוצנים זהובים וקוצנים מצויים) ודו-חיים (חפרית מצויה, שבעבר נקראה חפרית עין-החתול). המחקר יימשך שלוש שנים, ובמהלכו תיבדק ההשפעה של החשיפה לתאורה המלאכותית על בריאותם, הצלחת הרבייה ומשך החיים של המינים הנחקרים. המטרה היא לגבש המלצות להפחתת הפגיעה בבעלי החיים, הנגרמת כתוצאה משימוש בתאורה מלאכותית בלילה.

סוגים שונים של תאורה במערכת המחקר החדשה, צילום: יעל בלון

תכנים