תומר ראובני ותמיר אסא, שני סטודנטים מבית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב, תכננו ניסוי שמטרתו ללמוד על הפיזיקה מאחורי המושג מתח פנים והגדלים הפיזיקליים הנגזרים ממנו. באמצעות תוכנת מחשב הם מדדו את זווית המגע הנוצרת בין טיפות מים למשטח קשיח העשוי מחומרים שונים. מלבד משטחים כגון זכוכית, טפלון ו-PVC , הם גם ביקשו לבחון את מתח הפנים על פני עלים של צמחים הידרופוביים (= דוחי מים). הצמח שנבחר לניסוי זה הוא מונסטרה יפה (Monstera deliciosa), מטפס שמקורו ביערות הטרופיים של אמריקה. הוא שייך למשפחת הלופיים (Araceae), ובעל עלים גדולים ושסועים.
הניסוי התבסס על מודל תיאורטי, הקושר את הזווית הנוצרת בין טיפות המים והמשטח שעליו הן נחות, ומאפשר לחשב את מתח הפנים של המשטח. בחלק אחר של הניסוי ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של ריכוזים עולים של תמיסת פרופנול (כוהל) על מתח הפנים בעלי הצמח. פני העלה מכוסים בשכבה שומנית, ולכן באופן טבעי ידחו את טיפות המים. הפרופנול מחליש את הקשרים שבין מולקולות המים לבין עצמן, וכן מסייע בקישור בין התמיסה המימית למצע השומני שעל פני העלה. כתוצאה מכך, ובהתאם להשערתם של החוקרים, זווית המגע בין התמיסה לעלה קטנה ככל שריכוז הפרופנול עלה, כלומר הטיפה "נדבקה" לצמח יותר ויותר.
שלבי הניסוי השונים תועדו באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים סורק.

מונטסרה יפה בצילום במיקרוסקופ אלקטרונים, צילום: תומר ראובני ותמיר אסא

מונטסרה יפה בצילום במיקרוסקופ אלקטרונים, צילום: תומר ראובני ותמיר אסא

תכנים