להקת האווזים האפורים שלנו מונה שבעה פרטים: שני זוגות מתרבים ונקבה אחת מתרבה. ואיך היא מתרבה לבדה? כנראה שהיא "גונבת" הזדווגויות מאחד הזכרים "התפוסים". עם מי מהשניים אנחנו לא בטוחים ולא רוצים לקחת חלק בהפצת רכילות לא מבוססת...

הבעיה המרכזית עם רביית האווזים היא העורבים, האורבים לאפרוחים מיד עם בקיעתם מהביצים. אם אנו לא מתערבים, שרידות האפרוחים בקן על הדשא המרכזי היא אפסית. לכן, מכיוון שאנו מעוניינים להגדיל את להקת האווזים שלנו, עלינו לעקוב מקרוב אחר הקינים וההטלות בהם. 
המטפל הדר יוסיפון מתחיל לעקוב אחר האווזים מיד עם תחילת בניית הקן, וכשמוטלות הביצים הראשונות הן נלקחות להדגרה במדגרה. אז מטילים ההורים הטלת מילואים, שגם אחריה עוקב הדר במסירות. ימים ספורים לפני מועד הבקיעה המיועד, הביצים נבדקות באמצעות מכשיר שיקוף, והביצים הפוריות נלקחות להדגרה במדגרה. האפרוחים הבוקעים במדגרה מטופלים על ידי הדר, שגם משמש להם "אם מאמצת". אמנם האפרוחים עוברים החתמה על הדר, אך ההחתמה אינה מלאה, מכיוון שהאפרוחים גדלים בזוגות. מניסיון העבר שלנו עם אווזי הוואי (אווזי ננה), האפרוחים שגדלו בדרך זו השתלבו בקלות בלהקה, ואנו מקווים שכך גם יהיה עם אפרוחי האווז. אחת לכמה ימים הדר מוציא את האפרוחים הרכים לבריכת החורש, כדי שישחו במים. האפרוחים ממאנים להיכנס למים לבדם וממתינים להדר. רק לאחר שהוא נכנס, הם מצטרפים אליו בשמחה.

תכנים