אורית סקוטלסקי, בתמיכת קרן נקודת ח"ן, ערכה סקירת ספרות בנושא 'מסדרונות אקולוגיים באזורים חקלאיים: עקרונות לתכנון ולממשק חקלאי'. קמפוס טבע באוניברסיטת תל אביב עיבד את ממצאי הסקירה לפרסום המובא לפניכם.

אחת השאלות החשובות ביותר לעתיד המגוון הביולוגי בעולם כיום היא כיצד ניתן לאזן בין הדרישות הגדלות לתוצרת חקלאית ובין הצורך לשמור על בתי הגידול הטבעיים ועל החיוניות של המערכות האקולוגיות.

המהפכה הירוקה כללה שימוש בזנים חקלאיים מניבים במיוחד, חומרי דשן וחומרי הדברה, מיכון ושיטות אגרסיביות לעיבוד הקרקע. כל אלו ייעלו ותיעשו את החקלאות כך שהיבולים גדולים בהרבה מיחידת שטח בהשוואה ליבולי חקלאות המסורתית. עם זאת, האינטנסיביות של הממשק החקלאי במחצית השנייה של המאה ה-20 הובילה לשינויים נרחבים בנוף החקלאי. הגדלת שטח השדות החקלאיים הובילה להעלמות של הכתמים של בתי גידול טבעיים מרחב החקלאי. ההתפתחות הזו הביאה לירידה משמעותית במורכבות ובמגוון של בתי הגידול בנופים הכפריים, ולצמצום ניכר במגוון הביולוגי.

ההשלכות של קיטוע מערכות אקולוגיות על שימור המגוון הביולוגי, החשיבות של שמירה על קישוריות בין אזורים מוגנים והעקרונות ליצירת רשתות של שמורות טבע בעזרת מסדרונות לחיות בר בנופים מבותרים הם נושאים הנחקרים בעולם בערך 20 שנים. לעומת זאת, נושא שימור המגוון הביולוגי בשטחים חקלאיים נמצא עדיין בחיתוליו, ומרבית המאמרים שעליהם מתבססת הסקירה הזו נכתבו אחרי שנת 2000.

בישראל, מאמרם של שקדי ושדות, שהתפרסם בשנת 2000, האיר את החשיבות של שמירה על רצף השטחים הפתוחים בין שמורות הטבע, כמסדרונות אקולוגיים פתוחים לאורכה ולרוחבה של הארץ. אולם, בשנים שעברו מאז שהמאמר התפרסם, נצבר מעט מאד ידע מקומי על העקרונות האקולוגיים לשימור מגוון ביולוגי בשטחים פתוחים הנמצאים מחוץ לשמורות הטבע.

מרבית השטחים הפתוחים שאינם מנוהלים כשמורות טבע או כיערות בישראל הם שטחים חקלאיים מעובדים. שקדי ושדות התייחסו בעבודתם לסוגיית החקלאות במסדרונות אקולגיים, וכתבו:
"לא ברור עד כמה חשובים השטחים שאינם "טבעיים" לשמירת הטבע בארץ, וגם לא ברור מהי יעילותם כמסדרונות אקולוגיים. הבנת יחסי הגומלין שבין שמורות הטבע לשטחים שאינם "טבעיים" חיונית, לדעתנו, להבנת המערכות הטבעיות בישראל".
בשנים האחרונות נצבר בעולם ידע אמפירי רב על יחסי הגומלין בין שטחים חקלאיים לשטחים טבעיים, הן במסדרונות אקולוגיים המקשרים בין שמורות טבע, והן בנופים כפריים המנוהלים כחקלאות ידידותית לסביבה. פרסום זה נועד להביא לידיעת מתכננים, מבצעים וקובעי מדיניות בגופים הממשלתיים, בשלטון המקומי, ובגופים ציבוריים שונים את התובנות העולות מהמחקר המדעי לגבי הקווים המנחים לתכנון מרחבי וממשק חקלאי של מסדרונות אקולוגיים בשטחים חקלאיים.

לעבודה המובאת לפניכם שלוש מטרות מרכזיות:
האחת, לסכם חלק מהמידע הקיים כיום על יחסי הגומלין בין חקלאות לשימור המגוון הביולוגי, ולהאיר את הפוטנציאל לקידום חקלאות התומכת בשימור מגוון ביולוגי;
השנייה לסקור את התובנות האקולוגיות הקיימות לגבי תהליכים ותופעות בנופים חקלאיים, ובמיוחד לגבי מסדרונות אקולוגיים, שמשפיעים על שימור המגוון הביולוגי;
והשלישית, לסכם מתוך העקרונות סדרת הנחיות יישומיות לתכנון ולממשק של מסדרונות אקולוגיים באזורים חקלאיים בישראל.
סקירת הספרות בוחנת שתי סוגיות מרכזיות: האחת, כיצד יש לקיים מסדרונות אקולוגיים באזורים חקלאיים. השנייה, האם וכיצד יכולים שטחים חקלאיים לשמש כמסדרונות אקולוגיים.

להורדת הפרסום המלא

מסדרונות אקולוגיים באזורים חקלאיים


מקורות ומידע נוסף

  • שקדי, י. וא. שדות (2000). מסדרונות אקולוגיים בשטחים פתוחים כלי לשמירת טבע. פרסומי חטיבת המדע 01/2000 רשות הטבע והגנים. עמודים 21-22

תכנים