פיוניות הן פתחים מיוחדים בעלה או בגבעול, שדרכם נעשים חילופי גזים בין הצמח לסביבתו. פתחים אלו מורכבים משני תאים שומרים, הנפתחים ונסגרים חליפות, ולכן דפנותיהם נדרשות להיות הן חזקות והן גמישות מאוד.

המרכיב המרכזי בדופן הפיוניות הם סיבי תאית ארוכים, המסודרים ברדיוס מסביב לפתח הפיונית.
במחקר שנערך על ידי ד"ר אילנה שטיין וד"ר סמדר הרפז-סעד, מהמכון למדעי הצמח והגנטיקה בפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית, נבחנו פיוניות במגוון צמחים, המייצגים שלבים אבולוציוניים שונים – שרכים, מכוסי-זרע ודגניים.
המחקר נערך באמצעות מיקרוסקופ מקוטב ממוחשב ומיקרוסקופ קונפוקאלי וכלל איסוף דגימות מצמחים שונים בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב. מחקר זה הציג לראשונה הבדלים בין קבוצות צמחים שונות בדגמים מרחביים של גבישיות התאית בתאי פיונית. הבדלים אלה משקפים, כנראה, שינויים במבנה הדפנות שחלו במהלך מיליוני שנות אבולוציה כתוצאה משינויי סביבה ושאפשרו את השתמרות המבנה הכללי של הפיונית ותפקודה. מחקר זה עתיד להתפרסם בקרוב בכתב העת Annals of Botany. 

פיוניות במיקרוסקופ

פיוניות של השרך קרן-אייל דו-קרנית (Platycerium bifurcatum), הגדל בחממה הטרופית: A. תמונת אור נראה, שבה רואים פיונית מוקפת בתאים רגילים של אפידרמיס העלה; B. תמונת אור מקוטב מעובדת במחשב, אשר מראה את כיווניות סיבי התאית בדופן הפיונית – החצים האדומים הקטנים מראים את הכיוון; C. תמונת אור מקוטב מעובדת במחשב אשר מראה את עיכוב האור – מדד לגבישיות של תאית בדופן הפיונית. ניתן להבחין בתבנית מבנית ברורה, האופיינית לשרכים, שנמצאה במחקר זה

תכנים