במסגרת המחקרים הנערכים בגן הבוטני נחקר הקשר בין התפוצה המרחבית, התנאים האקולוגיים והאבולוציה של אירוס הארגמן. המחקר, שנערך על ידי גיל ירדני, תלמידת מוסמך, בהנחיית ד"ר יובל ספיר מנהל הגן, התפרסם החודש בעיתון Annals of Botany.

במחקר נמצא כי בין אוכלוסיות של אירוס הארגמן קיים בידוד רבייתי חלקי, כלומר, הכלאות בין צמחים מאוכלוסיות שונות לא מצליחות באופן דומה. לדוגמה, בהאבקה של אירוס בנתניה בעזרת אבקה שמקורה בנס ציונה, התפתחו פחות זרעים בהשוואה להאבקה שבה מקור האבקה היה בשמורת קדימה. בבדיקת אוכלוסיות מכל תחום התפוצה של אירוס הארגמן נמצא כי הגורם הגיאוגרפי, כלומר המרחק הפיזי שבין שתי אוכלוסיות, אינו הגורם המשפיע על עוצמת הבידוד הרבייתי. לעומת זאת, ההצלחה של ההאבקות בין אוכלוסיות ירדה עם העלייה בהבדלים האקולוגיים שבין בתי הגידול, ובעיקר במשתנים הקשורים לקרקע. מעבר למסקנה כי גורמים אקולוגיים משפיעים על התמיינות אוכלוסיות בתוך המין, גם אם קיימת קרבה מרחבית, המחקר יכול לסייע בממשק שמירת טבע. אוכלוסיות מבודדות וקטנות נתונות לסכנה של סחיפה גנטית ועלולות להיכחד אם המגוון הגנטי נמוך מדי. כדי להעשיר את המגוון הגנטי אפשר לייבא אבקה או זרעים מאוכלוסיות אחרות. המחקר באירוס הארגמן מעיד כי יש צורך לנקוט משנה זהירות ולבחור בקפדנות את המקור להעשרה גנטית כזו, כדי להגדיל את המגוון הגנטי בלי לפגוע בדינמיקה של האוכלוסייה.

תכנים