רשתות עמידה בדייג החופי של ישראל

רשתות עמידה. צילום: אורי פריד

אורי פריד, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
עבודה לשם קבלת תואר מוסמך
מנחה: ד"ר יוני בלמקר, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב


דייג חופי מבוצע על-ידי סירות קטנות המופעלות על-ידי מספר מצומצם של דייגים בקרבה יחסית אל החוף. הדייג החופי באמצעות רשתות עמידה (רשתות זימים ורשתות סבכה) הוא משיטות הדייג הנפוצות ביותר בעולם. בהשוואה לשיטות דייג אחרות כגון מכמורות, נחשב דייג רשתות העמידה יותר בררני ופחות הרסני למערכת האקולוגית. יתרה מזאת, בניגוד לשיטות דייג מסחריות, נחשב הדייג החופי לבעל חשיבות סוציואקונומית רבה כאשר הוא מספק פי 24 יותר מקורות פרנסה מדייג תעשייתי בקנה מידה גדול. יחד עם זאת, האופי הספורדי של שיטות הדייג האילו הופך את המעקב אחריהן למסובך ותיעוד הפעילות והשלל לאורך זמן, יחד עם בחינה של סלקטיביות ציוד הדייג, מתרחש לעיתים נדירות. בדומה לשיטות דייג אחרות, הדייג החופי ברחבי העולם נמצא במצב של ניצול יתר וירידה בשלל. לכן קיים צורך לבחון את הדייג החופי ולהבין כיצד ניתן לבצע ממשק דייג בר קיימא. מטרות המחקר היו לסקור באופן יסודי שלל רשתות העמידה, תוך התמקדות בהשפעות של השימוש ברשתות בגדלי עיניים שונים ועונתיות על השלל, שלל הלוואי, וכמות הפרטים שמתחת לגודל רביה. תוצאות מחקר זה, יכולות לשמש בבנייה של תקנות דייג התואמות את צרכי המערכת האקולוגית בישראל ושניתן יהיה להשליך מהן על דייג חופי במערכות מקבילות בים התיכון. 

המחקר התבצע בחלקו המזרחי של אגן הלבנט בחופי ישראל. בדקתי את סלקטיביות הציוד והרכב השלל תוך השוואה של ארבע רשתות עמידה שונות בעלות עיניים בגדלים 25,28,30 ו- 43 מ"מ ו- רשת סבכה אחת בעלת שני קירות חיצוניים בעלי עיינים בגודל 150 מ"מ  וקיר פנימי בגודל 36 מ"מ . 347 רשתות נדגמו לאורך 22 חודשי המחקר, וברשתות אלו נספרו 7,110 פרטים המייצגים 69 מינים. סלקטיביות של רשתות העמידה עבור ארבעה מינים בנפרד ועבור כלל השלל התבצעה על-ידי שיטת SELECT - המשווה בין התפלגויות הגדלים אשר נתפסו ברשתות השונות.  נבחן גם השינוי בשלל, כאשר ההשוואה התבצעה בין גדלי עין שונים ובין עונות השנה. המשתנים אשר נבחנו כללו: מספר הפרטים הנתפסים, השינוי בביומסה, היחס בין מספר הפרטים הבוגרים לצעירים, היחס בין שלל מסחרי לשלל לוואי, היחס בין מספר המינים הנדירים לקבועים והרכב החברה.

 מצאתי כי באופן כולל רשתות העמידה תופסת כמויות נמוכות יחסית של שלל לוואי. רשתות בעלות עיניים קטנות (25, 28, ו-30) תופסות כמות גדולה יותר של פרטים וביומסה מרשתות בעלי עיניים גדולות, אך באופן מפתיע אינן תופסות כמות גדולה יותר של פרטים צעירים.  בנוסף, השלל (ביומסה) אשר מספקות הרשתות הקטנות גדול מאשר שמספקת רשת 43. נראה כי הרכב המינים בשלל משתנה כך שעם העליה בגודל העין משתנה גם הרכב המינים הנתפסים (השלל מורכב ממינים גדולים יותר), במקום תפיסה של פרטים גדולים יותר ממינים דומים 

תועדו תנודות משמעותיות בזמינות השלל לאורך השנה, כאשר העונה בעלת השלל הגדול ביותר היא החורף (חודשים דצמבר-פברואר). ממצא זה עומד בניגוד למה שנמצא באזורים אחרים בים התיכון בהם מתוארות עונות חמות כיותר פרודוקטיביות. נמצא כי תנודות אלו נובעות מנוכחות והעדרות של מינים נדירים המופיעים בצורה עונתית. אגן הלבנט מאופיין בטמפרטורות גבוהות בהשוואה לשאר האזורים בים התיכון, כך שממצאי המחקר הזה מספקים תרחיש אפשרי לצפוי להתרחש באזורים אחרים בים התיכון במידה וטמפרטורות המים ימשיכו לעלות.

בהתאם לממצאים של מחקר זה, הגבלות גודל העיניים ברשת ללמעלה מ-30 לא ימנעו לכידה של פרטים צעירים או הפחתה בשלל הלוואי מכיוון שכמות הפרטים הצעירים אינה תלויה בגודל עין. מעבר לכך, הגבלה שכזו עלולה להגביר את לחץ הדייג על מינים גדולים ונדירים יותר הנתפסים ברשתות גדולות בשלל נמוך יחסית. מהלך כזה של התמקדות בדגים טורפים גדולים הנידוגים בצורה סלקטיבית עלול לגרום לירידה בשלל הדייג הכולל, תוך השפעה ניכרת על האיזון במערכת האקולוגית. בכדי לשפר מצב הדגה ובכדי לשפר את ממשק הדייג הקיים כיום בישראל, יש לנהל את הגבלות ציוד הדייג בצורה זהירה, תוך שימוש בגדלי עין מגוונים. ניהול מגוון של משק דייג תואם את הרציונאל העומד מאחורי הגישה ל'ניצול מאוזן' של המערכת האקולוגית, כאשר מתקיים שינוי במרחב ובזמן במיני המטרה. ניהול משק הדייג על-ידי הגבלות ציוד אינו יכול להתקיים בנפרד מאמצעים אחרים, ויש לכלול אמצעים נוספים המתאימים לניהול משק דייג במערכת אקולוגית המכילה מספר גדול של מינים (כמו בחופינו). כדוגמא, הכרזה על אזורים סגורים לדייג המותאמים בצורה דינאמית לעונתיות השלל ופיזור מאמץ הדייג במרחב.

המחקר הזה הוא הראשון מסוגו בארץ הסוקר בצורה יסודית את שלל רשתות העמידה והדינאמיקה העונתית של חברת הדגים בהתאם לשימוש ברשתות העמידה השונות. הממצאים החדשים יכולים להיות משולבים בבניה של ממשקי דייג בר קיימא בישראל.

תכנים