לאורך ערוגות הכניסה נשתלו בחודשים האחרונים כמה מינים חדשים של מרווה. חלקם מינים נדירים מאוד ומין אחד אף נכחד מן הבר ונשמר רק בגנים בוטניים בישראל. מעל 20 מינים בסוג מרווה, השייך למשפחת השפתניים (Lamiaceae), גדלים בישראל. שמונה מתוכם מוגדרים כמין אדום, כלומר מין הנמצא בסכנת הכחדה. שלושה פרטים של מרוות החפים (Salvia bracteata) נשתלו בחורף האחרון והחלו לפרוח לקראת סוף האביב. מרוות החפים היא עשבוני רב-שנתי בעל פריחה ורודה, הצומח בבתות ים-תיכוניות יבשות. בעבר הופיע מין זה באתרים בודדים בהרי יהודה, אולם נכחד מכולם ב-1995 וכיום גדל רק בגנים בוטניים. בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 הועתקו פרטים אחדים של המרווה אל הגן הבוטני בגבעת רם. הצמחים נשמרו ומשם הועתקו אל גני מקלט נוספים ואף נעשו ניסיונות, שטרם צלחו, להשיבם אל אתרי טבע בהרי יהודה.

מרווה נדירה נוספת, אשר נשתלה יחד עם מרוות החפים, היא מרווה מרושתת (Salvia sclarea). מרווה זו צומחת בטבע ברכס נפתלי ומוגדרת כמין אדום (בסכנת הכחדה). מי שביקר בחודשי האביב בגן הבוטני התרשם בוודאי מפריחתה הסגולה והיפה ומעליה הבשרניים. המרווה המרושתת היא גם צמח תבלין ומרפא ומהווה מקור חשוב לאומגה 3.

לצד שני מינים אלה נשתלו עוד שבעה מינים נוספים של מרוות, רובם בסכנת הכחדה או על סף איום בטבע. 

אתם מוזמנים להרוות את צימאונכם למרוות בסיור קצר לאורך ערוגות הכניסה לגן.

ארבעה מיני מרווה

1. מרוות החפים, צילום יובל ספיר; 2. מרווה כחולה, צילום: גברי שיאון; 3. מרווה קוצנית, צילום: גברי שיאון; 4. מרווה מרושתת, צילום: משה פרי

תכנים