עטלף הפירות המצוי  (Rousettus aegyptiacus) נעזר בחושיו המפותחים כדי לאסוף מהסביבה מידע המסייע בתהליך קבלת החלטות.

בסביבה העירונית, החלטות הקשורות לשיחור מזון, כגון מה לאכול, איפה לאכול, כמה זמן להישאר או מתי לעזוב אתר שיחור, נעשות מורכבות אף יותר הודות להיצע המזון העשיר והמגוון ברחבי העיר ובגינות הפרטיות. מחקר הנערך בשיתוף פעולה בין לי הרתאן ומיכל הנדל ממעבדתו של ד"ר יוסי יובל מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב בוחן את השימוש במידע אישי לשם קבלת החלטות הקשורות לשיחור מזון אצל עטלף הפירות המצרי. האם העטלפים מעדיפים מין מסוים של עץ? מדוע עטלף בוחר לבקר עץ מסוים באופן קבוע? מדוע הוא מפסיק לבקרו? על שאלות אלה ואחרות מנסה לענות מחקר זה.
מעבדתו של ד"ר יוסי יובל הקימה בגן הזואולוגי מושבה המדמה מושבה טבעית, שבה העטלפים ישנים במהלך היום אך חופשיים לצאת לשחר מזון מדי לילה. העטלפים במושבה נמצאים תחת מעקב 24 שעות ביממה. מכשירי GPS זעירים המוצמדים לגבם מאפשרים להתחקות אחר מסלולי התעופה שלהם ולזהות אתרי שיחור שבהם ביקרו במהלך הלילה. 
הגן הבוטני מהווה אתר מועדף לשיחור, הודות למגוון העצים שמפירותיהם ניזונים העטלפים. בעונה זו ניזונים עטלפי הפירות מהמושבה בעיקר מפירותיהם של עצי פיקוס השדרות (Ficus microcarpa). למשל, העטלף Fin מבקר בגן הבוטני מדי לילה וניזון גם מפירותיו של פיקוס השקמה (Ficus sycomorus) וכן מפירותיו המתוקים של המנגו ההודי (Mangifera Indica), שהבשילו לאחרונה.

מושבה של עטלף פרי מצוי

מושבה של עטלף פרי מצוי, צילום: ערן לוין

שדרת הפיקוסים

שדרת הפיקוסים, צילום: גברי שיאון

עטלף מצוי עם GPS

עטלף מצוי עם GPS, צילום: סשה דנילוביץ

תכנים