בחדר גידול הצרצרים בגן, החם והנעים במשך כל חודשי השנה, בוקעים מדי חודש אלפי צרצרים, המשמשים מזון למגוון בעלי חיים בגן, ביניהם בעלי חיים המשמשים במחקר.

על גידול הצרצרים אחראי ברק לוי, המטפל בצרצרים במקצועיות, בקפדנות ובמסירות, ועוקב מקרוב אחר ההטלות, הבקיעות והגדילה הסדירה של הצרצרים. באמצע דצמבר הבחין ברק שמספר הצרצרים הבוקעים במכלי הגידול הולך ופוחת. בבדיקה התגלה שלמכלי הגידול חדרה צרעה טפילית, המטילה את ביציה בביצי הצרצרים. התפתחות זחלי הצרעה מהירה מזו של הצרצרים, ולכן זחלי הצרעה בוקעים לפני שבוקעות ביצי הצרצרים המוטפלות, שרובן אינן בוקעות כלל. בתוך תקופה קצרה מאוד הלך ועלה מספר הטלות הצרעות וגידול הצרצרים החל להיפגע. למרות הירידה הדרסטית במספר הצרצרים שבקעו, אף אחד מהמחקרים שנערכים בגן לא נפגע, וכך גם אף אחד  מבעלי החיים האחרים בגן, הודות לרזרבות הגדולות של הצרצרים הנהוגות אצלנו. אחרי התייעצות עם מומחי צרעות מחו"ל ועם ד"ר זויה יפרמובה, העובדת באוסף הצרעות הטפילות שבמוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט – המצב לא נראה מעודד כלל...  נקודת המפנה חלה כשד"ר יפרמובה סיפרה לברק שהצרעות פעילות רק בשעות הלילה. מצויד במידע זה, ברק החל ליצור מכלי גידול לא נגועים בחדר נפרד. אל מכלי הגידול הוא הכניס אך ורק הטלות צרצרים שהוטלו במשך היום, כלומר, בשעות שבהן הצרעות אינן פעילות. למכלים אחרים הכניס ברק רק צרצרים לא בוגרים, כלומר צרצרים שעדיין לא הטילו ביצים ולכן אינם נגועים. בנוסף, ברק שם לב שאורך חייה של הצרעה במכלים המוטפלים הוא כעשרה עד שניים-עשר יום, ואחר כך הצרעה נעלמת מהמכלים. לכן, הוא סילק את כל ההטלות שהיו אמורות לבקוע בטווח הימים שבהם הצרעות היו פעילות.  ברק גם שינה את סוג החול ששימש מצע להטלות הצרצרים והחל להשתמש בחול יותר צפוף ודחוס, שבו הצרעה מתקשה להגיע אל ביצי הצרצרים. ברק גם כיסה את מכלי הגידול ברשת צפופה מאוד, שמונעת כניסת צרעות. לאחר ימים ארוכים של טיפול קפדני ומסור נעלמו הצרעות הטפיליות וכעת מושבת הצרצרים נקייה שוב. 

תכנים