איי הגלפגוס היו הזירה שבה התרחש אחד מציוני הדרך המשמעותיים ביותר בהתפתחות החשיבה הביולוגית.
ב-15 בספטמבר 1835 עגנה הספינה ביגל לחופיהם הגעשיים של איי הגלפגוס בלב האוקיינוס השקט, 972 ק"מ מערבית לאקוודור, כשעל סיפונה חוקר הטבע הצעיר צ'רלס דרווין. התצפיות שערך דרווין באיים היוו נדבך מרכזי להתפתחות תיאוריית האבולוציה ולספרו המהפכני מוצא המינים.
גם כיום, יותר מ-180 שנים לאחר ביקורו של דרווין, איי הגלפגוס מעוררים עניין רב ומהווים מוקד משיכה לחובבי טבע וצילום מעל ומתחת לפני המים, המתעדים את נופיהם הייחודיים ואת מגוון המינים האקזוטי שחיים בהם. בין המינים הייחודיים לאיים ניתן למצוא צבי גלפגוס עצומי ממדים, שאורכם מגיע ל-1.20 מ' ומשקלם ליותר מ-300 ק"ג; פינגווין גלפגוס, הפינגווין היחיד בעולם שחי באזור קו המשווה; קורמורן גלפגוס, הקורמורן היחיד שאיבד את יכולת התעופה; איגואנות ימיות ואיגואנות יבשתיות; וכמובן מינים שונים של פרושים, שעליהם כתב דארוין ביומנו: "כשרואים את השונות בצורה בתוך אותה קבוצה קטנה של ציפורים הקרובות מאוד זו לזו, קל לתאר לעצמנו שממספר קטן וראשיתי של ציפורים שהיו בארכיפלג הזה, מין אחד עבר התאמות למטרות שונות".
ב-12.9.19 נפתחה ברחבת הכניסה למוזיאון תערוכת תצלומים של הצלם ג'ונתן ר. גרין: "עולם החי באיי הגלפגוס: אוצרות הטבע של אקוודור". אתם מוזמנים להקדיש לתערוכה כמה דקות בתחילת ההדרכה, כדי לאפשר לקבוצה להתבונן בתצלומים היפים ולהתרשם מהם. מעבר לכך, חשוב שתדגישו למבקרים את העובדה שאיי הגלפגוס ובעלי החיים הייחודיים החיים בהם הם שעוררו בדרווין את השאלה כיצד נוצרים מינים חדשים והיו חלק משמעותי מחלקי ה"פאזל" של תיאוריית האבולוציה, שעליה ילמדו בהמשך הפעילות שלהם במוזיאון.