יתושים הם בעיה מציקה בקיץ הישראלי. הם מתרבים בקיץ בכל מקום שבו יש מים עומדים, על ידי הטלת ביציהם במים או בסמוך להם, ומהביצים בוקעים זחלים אשר מתפתחים במים.

היתושים הבוגרים מעופפים וניזונים מצוף פרחים, אך נקבות היתושים זקוקות למנת דם עשירה בחלבון כדי להטיל את ביציהן, ולכן עוקצות. בנוסף לכולכית הבית (Culex pipiens), ומיני יתושים מקומיים נוספים, לפני מעט יותר מעשור פלש לאזורנו מין חדש – יתוש הטיגריס האסיאתי (Aedes albopictus). יתוש זה מתרבה אף במים עומדים רדודים ביותר, והבוגרים פעילים גם בשעות היום, מה שהופך אותו למטרד מציק במיוחד. יתושים אלה לא פסחו, לצערנו, גם על הגן הבוטני, העשיר בבריכות ובצנרת השקיה. בשנה וחצי האחרונות אנו עושים מאמץ רב בטיפול בבעיה זו. במרבית הבריכות הגדולות בגן חיים דגים, האוכלים את זחלי היתושים, אך נוכחנו לדעת כי זה, לכשעצמו, אינו מספיק.
ראשית, עשינו מאמץ (ואנו עדיין עושים) לאיתור וייבוש מאגרי מים בלתי נחוצים. שנית, אנו מרססים את כל מאגרי המים בגן באופן קבוע בתכשיר הדברה ביולוגי סלקטיבי הנקרא Bti, המוכר בשמו המסחרי בקתוש (ביותוש). חומר זה הוא רעלן המופק מן החיידק Bacillus thuringiensis israelensis, הפוגע באופן ספציפי אך ורק בזחלי יתושים וזבובים ומתפרק ביולוגית. בניגוד למרבית חומרי ההדברה הנפוצים, הוא אינו פוגע באויביהם הטבעיים של זחלי היתושים (בעיקר דגים, צפרדעים, קרפדות וחרקים טורפים). החיידק התגלה בארץ בשנות ה-70 של המאה ה-20, על ידי פרופ' יואל מרגלית מאוניברסיטת בן גוריון בשלוליות בנחל הבשור.

החומר המרוסס במים נאכל על ידי זחלי היתושים, הניזונים מחומרים אורגניים המרחפים במים, פוגע במערכת העיכול שלהם וגורם למותם. הטיפול הוא מתמשך ויש לחזור עליו מדי שבוע לפחות, שכן החומר שוקע במים ויעילותו פוחתת. לצערנו אין כאן קסמים, והיתושים לא נעלמו בן לילה. יש כיום פחות יתושים בגן מאשר בשנים עברו וההבדל מורגש, אך הקרב נגדם עודנו בעיצומו, ועתיד להימשך. כל עוד הטמפרטורות גבוהות דיין כדי לאפשר רבייה של יתושים, אנו ממשיכים לרסס כדי למנוע את התפתחות הדור הבא.

ומה לגבי צמחים הדוחים יתושים? צמחים רבים מייצרים חומרים משניים המרחיקים חרקים, וחלק מחומרים אלה מנוצלים על ידי האדם. לאחרונה הגיע אלינו לגן פלקטרנתוס מדגסקרי (Plectranthus madagascariensis), צמח בעל עלים מגוונים וריחניים ממשפחת השפתניים. בית גידולו הטבעי הוא בדרום אפריקה, במדגסקר ובאיים סמוכים, והוא קרוב לסוג נדנונית (Solenostemon), שמינים שלו נפוצים בארץ בגינון. בגן הבוטני הוא גדל בחממה הטרופית. בשנים האחרונות נפוצה טענה כי הפלקטרנתוס דוחה יתושים, ושתילתו בחצר ואף העמדתו על אדן החלון בבית, תמנע מהם להיכנס הביתה, אולם למרבה הצער מדובר באגדה אורבנית. הצמח מכיל חומרים משניים נדיפים, כמו רבים מבני משפחתו (כגון מרווה ורוזמרין), אך אין כיום מחקר השוואתי אמין שהראה שצמח זה, או חומרים המופקים ממנו, יעילים כדוחי יתושים. שמן אתרי שמוצה וזוקק מן הזרעים או העלים של מינים קרובים מאותו סוג, Plectranthus marrubioides ו-Plectranthus incanus, והיה בריכוז הגבוה עשרות מונים מן הריכוז הקיים בעלי הצמח, אכן נמצא יעיל בדחיית יתושים בתנאי מעבדה. המחקר לגבי חומרים אלה נמצא בראשית דרכו, והם אינם משווקים כיום כדוחי יתושים – אולי בעתיד. בכל מקרה, ברור כי אין די בשתילת הצמח בקרבת הבית להרחקת יתושים – החומרים הללו משתחררים רק בעת פציעת העלים או כתישת הזרעים, ואפילו אז ריכוזם נמוך מכדי להקנות הגנה של ממש, אך אין ספק שהאגדות שנקשרו בשמו של הצמח מהוות קידום מכירות מצוין.

אילו חומרים צמחיים כן עובדים? יש מיני צמחים בעלי יעילות מוכחת בדחיית יתושים. על פי ההמלצות העדכניות של המרכז למניעת מחלות האמריקאי (ה-CDC), ובעקבותיו – משרד הבריאות בישראל, קיים שמן אתרי אחד ממקור צמחי שיעילותו מוכחת והוא יעיל לאורך זמן בדחיית יתושים, ולכן מומלץ להתגוננות בפני יתושים אפילו באזורים מוכי מלריה ומחלות נוספות המועברות בעקיצת יתושים. שמן אתרי זה מופק מעלי האקליפטוס הלימוני (Corymbia citriodora) – עץ גבוה, בעל קליפה לבנה ועלים בעלי ריח לימוני ונעים, הגדל בגן באוסף צמחי אוסטרליה. החומר הפעיל העיקרי בשמן זה הוא ציטרונלל (Citronellal, מכונה גם ציטרידיול). שמן אקליפטוס לימוני מזוקק ומרוכז מעניק הגנה לאורך שעות, בדומה לזו המתקבלת מתכשירי ההגנה המכילים DEET, דוחה יתושים כימי נפוץ אך בעל רעילות מסוימת לאדם. צמח נוסף הנמצא בשימוש כדוחה יתושים הוא רב-זקן לימוני (עשב הלימון, לימונית, Cymbopogon citratus) ממשפחת הדגניים שמוצאו מדרום מזרח אסיה. הוא מוכר כתבלין לבישול ולחליטה וגדל בערוגות צמחי התבלין בגן. ממין קרוב לו, Cymbopogon nardus, מופק שמן אתרי המכונה שמן ציטרונלה (Citronella oil), הדוחה יתושים. חומר זה יעיל הרבה פחות משמן האקליפטוס הלימוני, שכן הוא יעיל רק לכחצי שעה. צמחים נוספים שנמצאו בעלי יעילות נמוכה או שיעילותם לא הוכחה כלל הם פלרגון חריף ("גרניום לימוני"), רוזמרין ונענע.

חשוב להדגיש, כי לא קיים אף צמח שהעמדתו על אדן החלון תמנע כניסת יתושים הביתה. אז איך בכל זאת ניתן למנוע כניסת יתושים הביתה? לכך דווקא יש פתרון פשוט, יעיל ולא רעיל – התקנת רשתות על החלונות. קיץ נעים ונטול עקיצות!

צילום: משה פרי

Plectranthus madagascariensi, צילום: משה פרי

צילום: טל לבנוני

אקליפטוס לימוני, צילום: טל לבנוני

צילום: כנרת מנביץ

רב-זקן לימוני, צילום: כנרת מנביץ

תכנים