הנאדיד העדין (Utricularia gibba) פורח בימים אלה בבריכה שמתחת לגשר הכניסה לחממה הטרופית, בינות לצמחי הנימפאה. הוא בעל פרח צהוב קטן ועדין, המזדקר סנטימטרים ספורים מעל פני המים ומואבק על ידי חרקים. אך דווקא מתחת לפני המים נחבאים חלקיו המעניינים באמת.

הנאדיד העדין הוא צמח טבול הצף במים ואינו מעוגן לקרקעית, החי במקווי מים עומדים או בעלי זרימה איטית, העניים בחומרי מזון (בעיקר חנקן) הזמינים לצמח. לצמח עלים ירוקים המחולקים לעלעלים דקיקים ומבצעים פוטוסינתזה. חלק מעלעליו התפתחו ליצירת שלחופיות המשמשות כמלכודות לחסרי חוליות קטנטנים השוחים במים. המלכודת בנויה על אפקט שאיבה הנוצר מתת-לחץ (ואקום). בתוך השלחופית קיימות שערות מיוחדות השואבות את המים מתוכה, ויוצרות בתוכה תת-לחץ. היא סגורה במכסה חד-כיווני הנפתח פנימה, וסביבו שערות הרגישות למגע. כאשר חולף סרטן זעיר ליד המלכודת ונוגע בשערות החישה, נפתח המכסה פנימה ושואב בעוצמה את הסרטן יחד עם המים, ומיד לאחר מכן נסגר. זו היא התנועה המהירה ביותר בעולם הצמחים. בהמשך מעוכל הטרף וכך משלים הצמח את רכיבי התזונה החסרים לו.

בעולם קיימים מעל 200 מיני נאדיד, אך בישראל היו רק שניים. נאדיד המים (Utricularia australis) נכחד מארצנו בשנות ה-40 של המאה ה-20, ואילו הנאדיד העדין הוא מין אפיזודי, המופיע מפעם לפעם במקווי מים שונים ונעלם לאחר זמן מה. הוא אינו מקיים בארץ אוכלוסיות יציבות לאורך זמן. הצמחים בגן נאספו בשנות ה-90 באחו גונן שבעמק החולה. שני המינים הללו בעלי תפוצה נרחבת בעולם, אך נמצאים על סף איום של הכחדה גם בארצות הים התיכון הסמוכות, עקב ייבוש מקווי מים וסכנה לבתי הגידול הללו.

בגן הבוטני גדלים שני מיני נאדיד נוספים: נאדיד סנדרסון (Utricularia sandersonii), מין דרום אפריקאי, ונאדיד מאפיר (Utricularia livida), הגדל במרכז אפריקה ובדרומה, ופורח כעת בלבן. שניהם גדלים בקרקע בוצית ולא טבולים במים, והם נמצאים בתצוגת המינים הטורפים, באוסף הצמחים הטרופיים, ע"ש דפנה קרסו.

שלחופיות לכידה של נאדיד עדין

תכנים