מחקרה של סשה דנילוביץ', סטודנטית לדוקטורט, בהנחיית ד"ר יוסי יובל, ראש המעבדה לתפיסה חושית וקוגניציה, המחלקה לזואולוגיה 

האופן שבו מידע חושי המתקבל על ידי חוש אחד מתורגם לייצוג מוחי הנגיש לחוש אחר, והדרך שבה משוקלל מידע המגיע ממערכות חושיות שונות, הן שאלות יסוד בחקר המוח. עטלפים הם חיות מודל אידיליות לחקר שאלות אלה, מכיוון שהם מתבססים על שתי מערכות חושיות המספקות מידע ברזולוציה מרחבית גבוהה של הסביבה הרחוקה – ראייה וסונאר ביולוגי – אקולוקציה. גם עטלף הפירות המצרי (Rousettus aegyptiacus), החי בארץ, מתבסס על שתי מערכות חושיות אלה כדי לבנות ייצוג חושי של העולם.
במעבדתנו אנחנו מבצעים מחקרים שונים במטרה לענות על השאלות לעיל. לדוגמה, באחד המחקרים בחנו כיצד זמינות הראייה (הנשלטת במחקר על ידי שינוי רמות האור) משפיעה על רכישת מידע באמצעות אקולוקציה. מצאנו שככל שרמת האור גבוהה יותר, כך הקצב והעוצמה של האקולוקציה נמוכים יותר. זו היא הדגמה ראשונה לכך שמידע מחוש אחד משפיע על רכישת מידע מחוש אחר. במחקר אחר אנחנו מאמנים עטלפים להבחין בין אובייקטים שונים באמצעות חוש אחד בלבד (ראייה או סונאר), ואז בוחנים אותם בחוש השני על מנת לבדוק האם עדיין יצליחו להבחין בין האובייקטים, אפילו שמעולם לא נחשפו אליהם בחוש הנבחן. היכולת להעביר מידע בין חושים שונים מרמזת על יכולתם של העטלפים לבנות, באמצעות חוש אחד, ייצוג מוחי הנגיש גם לחושים אחרים. במחקר זה אנחנו גם מנצלים את העובדה שאקולוקציה היא חוש פעיל (כזה הדורש מבעל החיים להפיק קולות על מנת לאסוף מידע מהסביבה) כדי ללמוד על אופן רכישת המידע. הקלטת קריאות האקולוקציה של העטלפים בזמן ביצוע המטלה מאפשרת לנו להעריך את המידע שהעטלפים אוספים עד לבחירה באחד האובייקטים ולבנות מודל קבלת החלטות.

סשה דנילוביץ'

תכנים