האם יש איזון בטבע?
יעל גבריאלי ואורי רול, קמפוס טבע, אוניברסיטת תל-אביב
תקציר
במחשבה המערבית התפיסה כי קיים איזון בטבע היא תמה מרכזית בעלת יסודות תרבותיים ואמונתיים. ככזאת היא השפיעה על התפתחות הביולוגיה בכלל ועל מדע האקולוגיה בפרט. בעבר, התמה של "איזון בטבע" (Balance of Nature) יצרה תפיסות של יציבות וסדר המוחלטים על ידי כוח שמימי. ניתן לראות את השפעת התפיסה של "איזון בטבע" על הדיון המדעי במושג שיווי משקל (equilibrium) במערכות אקולוגיות ועל המחקר והעשייה בנושאי שמירת טבע. עם זאת, כיום האקולוגים סבורים שלא ניתן להתייחס אל הטבע כאל בעל איזון פנימי, ושינויים במערכות טבעיות בכל קנה מידה מתרחשים כל הזמן.
מבוא
השאיפה של המדע היא למצוא הסברים כוללים ככל האפשר לתופעות הנצפות ודגמים שניתן יהיה לחזות מראש. לשם כך מדענים נוהגים ליצור הכללות המכונות השערות, תאוריות, מודלים וחוקים, שבעזרתם הם מנסים להסביר תופעות טבעיות. הכללות אלו ממוינות לקטיגוריות השונות בהתאם למידה שבה הן מקיפות וניתנות לאימות.
בהיסטוריה של המדעים ניתן למצוא תפיסות אשר נותרו כהשערות רקע למשך תקופות ארוכות, ואיש לא חשב לבוחנן. תפיסות רקע אלו מעצבות את כיווני המחשבה והמחקר של המדענים.
במאמר זה נבחן את תפיסת ה"איזון בטבע", אשר מהווה הנחת רקע להתפתחות תפיסות מדעיות, אף כי עד לעת האחרונה היא בעצמה כמעט שלא נבחנה מדעית.
רקע היסטורי
המעניינת והקשה מכל השאלות הייתה השאלה שהציבו מאובנים – היו בהם שרידים של חיות, אשר לא דמו לאף חיה מוכרת. אי אפשר היה שלא להעלות לראשונה את האפשרות כי הטבע אינו יציב וקבוע, אלא משתנה, והיו מינים שחיו בעבר ואינם חיים יותר. היה ברור לעוסקים בנושא כי יש בכך ערעור מהותי על התפיסות שהיו קיימות עד אז. הפתרון שהוצע לסתירה זו היה כי חיות אלו, ששרידיהן במאובנים, קיימות במחוזות לא נודעים שטרם התגלו בעולם.
חשוב לציין כי קפיצת מדרגה בהבנת התהליכים האקולוגיים הייתה ההכרה בתחרות כגורם אקולוגי ממעלה ראשונה. דרווין בספרו "מוצא המינים" (2) הוציא מהתפיסה המדעית של הטבע את הרעיון של עיצוב מוקדם של הטבע על ידי ישות שמימית והשגחה אלוהית על האיזון שבו. עם זאת, התפיסה של איזון בטבע מחלחלת גם ל"מוצא המינים". בתאוריה של הברירה הטבעית נתן דרווין דגש רב לתחרות כתוצאה מלחץ של האוכלוסייה. באחד מפרסומיו הוא דן ביציבות מערכת אקולוגית שכיחה באנגליה: שדה תלתן. בהסתמך על תצפיותיו ועל תצפיות חוקר אנגלי נוסף, ה' ניומן, הוא כותב, כי דבורי בומבוס הן המאביקות הבלעדיות של תלתן אדום מצוי. שכיחותן של דבורים אלו תלויה בקיומם של עכברי השדה, אשר משמידים את כוורותיהן. נמצא כי ליד כפרים ועיירות יש יותר קנים של הדבורים הללו מאשר במקומות אחרים. תופעה זו הוא מייחס לעובדה כי יש שם יותר חתולים אשר מחסלים את העכברים. מכאן שנוכחות גבוהה של חתולים באזור מסוים עשויה לקבוע, בהתחלה דרך מעורבות של עכברים ואחר דרך מעורבות של דבורים, את השכיחות של מיני פרחים מסוימים באותו האזור. סיפור זה קיבל גם תוספת חביבה לפיה החתולים הם של רווקות זקנות, ויש כל כך הרבה רווקות זקנות משום שאנגלים רבים משרתים בצי המלכותי הבריטי. המלחים אוכלים בשר בקר מיובש, שמקורו בעדרים אשר רועים בשדות התלתן, אשר מואבק על ידי הדבורים. בקיצור, על פי סיפור זה של "איזון בטבע" משתמע כי אם הרווקות הזקנות היו מחזיקות את חתוליהן רק בבית, האימפריה הבריטית הייתה נופלת – החתולים לא היו צדים עכברים, העכברים היו מתרבים, הדבורים היו מתמעטות וכך גם התלתן בשדות, עדרי הבקר ומלחי הצי המלכותי. מובן שסיפור זה מוגזם, ומחקרים מאוחרים יותר הראו כי גם התפקוד האקולוגי של כל אחד מהשותפים למערכת זו אינו מתואר בצורה מדויקת. מה שברור בסיפור החתולים והתלתן הוא כי דרווין עדיין הושפע מהתמה של איזון בטבע.
במאה ה-20 התפיסה של "איזון בטבע" הייתה כוח מעצב באקולוגיה ובתחומים קרובים. נעשה בה שימוש ככוח חלוץ בתחומי הביולוגיה של שמירת טבע, והיא עמדה בבסיס של עמדות סביבתיות רבות. באקולוגיה מודרנית יצרה התפיסה של איזון בטבע אמונה כי הטבע פועל ליצירת שיווי משקל בין כוחות מנוגדים. התוצאה היא מערכת שבה יש אוכלוסייה יציבה או רק תנודות קלות באוכלוסייה ובמספר המינים. גישה זו הייתה תולדה של כוחות מדעיים וחברתיים. מחד, מדע האקולוגיה שהתפתח היה עשיר במודלים אך עני בתצפיות רלוונטיות. מאידך גיסא, גישות חברתיות והיסטוריות, ובכללן הטבע האנושי, שעודדו יציבות, חיזקו את האמונה ב"איזון בטבע". בנוסף לכך תיאורית ה"פרא האציל" (3), שעל פיה האדם חי בהרמוניה עם הטבע עד להיווצרות הציוויליזציות, קשורה בעבותות עזים לתפיסת ה"איזון בטבע".
שאלות לדיון בכיתה

עמק החולה. צילום: vad_levin
הערות
הערות
- ז'אן בפטיסט לאמארק (1744-1829), חוקר טבע צרפתי. הוא פיתח את תאוריית האבולוציה הראשונה לפיה יצורים חיים משמרים תכונות שונות שנרכשות להם במהלך חייהם.
- צ'רלס דרווין (1809-1882), חוקר טבע אנגלי, כתב את הספר "מוצא המינים" ובו הבסיס לתאוריית האבולוציה הביולוגית.
- לראשונה נטבעה על ידי ז'אן ז'אק רוסו, הוגה דעות ופילוסוף צרפתי במאה ה-18.
- א' א' ווילסון, חוקר טבע מאוניברסיטת הרווארד שבארה"ב, מחשובי הביולוגים כיום. פעיל מאוד בנושא משבר המגוון הביולוגי.
- ר' ה' מקארתור היה ביולוג באוניברסיטת פרינסטון שבארה"ב, עד למותו ב-1972.
- תאוריה זו מוחלפת כיום, לפחות חלקית, על ידי הדינמיקה של אוכלוסיות-על וחברות-על (של הנסקי) כפרדיגמה השלטת.
מקורות
- Cooper, G. (2001) Must There Be a Balance of Nature? Biology & Philosophy 16:481-506.
- Cuddington, K. (2001) The "Balance of Nature” metaphor and Equilibrium in Population Ecology. Biology & Philosophy 16:463-479.
- Egerton, F.N. (1973) Changing Concepts of the Balance of Nature. The Quarterly Review of Biology, 48:322-350.
- Pimm, S.L. (1990) The Balance of Nature?:Ecological Issues in the Conservation of Species and Communities. University of Chicago Press.