דילוג לתוכן העיקרי
  • בית
  • תפריט
    • בית
  • עברית עברית
    • English English
    • עברית עברית
  • קמפוס טבע
    • קמפוס טבע
    • מוזיאון הטבע
    • אבולוציה
    • ביולוגיה סביבתית
    • חקלאות אקולוגית
    • היוזמה לטקסונומיה
    • הגן הזואולוגי
אוניברסיטת ת''א
מוזיאון הטבע ע

קמפוס טבע

מדע, טבע וסביבה באוניברסיטת תל אביב

  • אודות
    • אודות
    • מגוון הפעילויות
    • צוות חינוך ותקשורת מדע
    • מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
  • תכנים
    • תכנים
    • פרסומים ומאמרים
      • פרסומים ומאמרים
      • מעבדת שדה לחקר המגוון הביולוגי
      • סוגיות באקולוגיה
      • כרזות המגוון הביולוגי
      • מדריך שירותי המערכת האקולוגית למקבלי החלטות
      • מסדרונות בשטחים חקלאיים
      • אי הפסחא כתמרור אזהרה
      • מינים פולשים - האיום הביולוגי של הגלובליזציה
      • שימור משאבי הטבע ופיתוח בר-קיימא
      • תנו גם לחיות הבר לחיות
    • דפי מידע
      • דפי מידע
      • איך הפך הזאב לידידו הטוב של האדם
      • האם יש איזון בטבע?
      • הביולוגיה של שלולית החורף
      • התפתחות עוברית בעופות
      • יונקים - הקשר שבין מבנה הגולגולת לתזונה
      • כיצד חולקים מינים קרובים אותו חבל ארץ?
      • מה הופך ציפור להיות ציפור?
      • מקור העופות - מבנה ותפקוד
    • מסמכי מדיניות ופדגוגיה
      • מסמכי מדיניות ופדגוגיה
      • בריאת העולם, אבולוציה, מדע ויהדות
      • היכולת להבין מושגים באבולוציה
        • היכולת להבין מושגים באבולוציה
        • ההיסטוריה של החיים
        • עדויות לאבולוציה
        • מנגנונים של אבולוציה
        • טבע המדע
      • מדע, תרבות וחינוך לקיימות
      • קווים מנחים מומלצים לאוריינות אקולוגית
      • תכנית פעולה לאומית לשימור המגוון הביולוגי
      • מדענים ומקבלי החלטות בנושאי סביבה: הערכת השיח והמלצות פעולה
    • תקצירי מחקר
      • תקצירי מחקר
      • אבולוציה וביוגיאוגרפיה
        • אבולוציה וביוגיאוגרפיה
        • שונות באוכלוסיות דרור הבית בישראל בהקשר של פלישה ביולוגית
        • אבולוציה של לטאות איים
        • אסטרטגיות רבייה של זוחלים
        • ברירה זוויגית בסנונית הרפתות
        • גודל גוף בטורפים
        • האבולוציה של צבים
        • האבולציה של זמני פעילות של טורפים
        • היווצרות מינים חדשים ביתוצים
        • זיהוי מינים בהומו ארקטוס
        • אבולוציה של תכונות היסטוריית חיים בלטאות
        • אזור חופשי מאויבים והתמיינות בחרקים וטפיליהם
        • דפוסי שכיחות באזורי תפוצה של דגי שונית
        • היקף ועקביות דגמים ותהליכים אבולוציוניים באיים
        • השפעת גיל הפונדקאי על אלימות והפצת טפילים
        • התנהגות שיחור המזון וכשירות בנמלים
        • יחסי טפיל-פונדקאי בחלזון מגדלית הנחלים
      • בתי גידול יבשתיים
        • בתי גידול יבשתיים
        • שחזור פליאואקולוגי בעזרת תזונה וחתימות טפונומיות של דורסי לילה
        • בחינת השפעת השימוש בכתמי מזון מלאכותיים על תוצאות מחקר אקולוגי
        • היבטים בתזונה ובביולוגיה של עטלפי חרקים
        • הלוטרה בישראל
        • הערכה ותכנון מסדרונות אקולוגים
        • השפעת סיכון הטריפה בקוצנים
        • מיון מורפולוגי ככלי לשמירת טבע
        • מינים פולשים בסביבה היבשתית והמימית בישראל
        • ממשקי עגורים - חקלאות בעמק החולה
        • קוצנים כמודל
        • תזונת הקוצן והניזונים ממנו
        • השפעת התנחלות אורן ירושלים על לחץ טריפה בקני ציפורים
        • התפתחות לרוולית למרחקי התעופה ביקרונית התאנה
        • חיפושיות ופרפראים נוברי עצה
        • תרמורגולציה בקיפודים
      • הסביבה הימית
        • הסביבה הימית
        • אלמוגי אבן מזופוטים
        • אסטרטגיות חיים של אלמוגים פונגאידים
        • אפיון מחזורי הארסן ובריום בספוג Theonella swinhoei
        • אקולוגיה כימית של ספוגים מהים-התיכון
        • בידוד חיידקים עמידים לארסן מספוג
        • הבדלים בתכונות החיים של אלמוגים בשונית רדודה לעומת מזופוטית
        • היבטי רבייה של הספוג Ircinia oros מהעומק המזופוטי
        • הספוג Suberites clavatus
        • הצלחית Cellana rota כמודל למין מהגר לספסי
        • השפעת החמצת האוקיינוסים וההתחממות הגלובלית על האלמוגים בצפון מפרץ אילת
        • התאמות לתפיסת טרף בדגים
        • חברות מזופוטיות בישראל
        • חברת הספוגים לאורך החוף הישראלי של הים התיכון
        • חומרים אנטי-מיקרוביאליים בחיידקים החיים עם ספוגים
        • חומרים בעלי פעילות ביולוגית מספוגים
        • חי-טחביים בישראל
        • טקסונומיה ואקולוגיה של חסילונים בישראל
        • פלישות ביולוגיות של אצטלנים
        • צדפות פולשות ומקומיות בים תיכון
        • ריפוי מחלות אלמוגים
        • רשתות עמידה בדייג החופי של ישראל
        • שוניות מלאכותיות
        • תגובת אלמוגים להחמצת מי האוקיינוס
      • התנהגות בעלי חיים
        • התנהגות בעלי חיים
        • התגוננות מטריפה בנברן השדה ובקוצן מצוי
        • קבלת החלטות בטורף בונה מלכודות
        • השפעת הסביבה החברתית על חולדות
        • אסטרטגיות רבייה ומערכת קבלת ההחלטות בשפני הסלע
        • האבקה של פרחי בר מדבריים על ידי דבורים
        • הארגון החברתי ברמת האוכלוסייה של הנמלה הנווטת השחורה
        • השפעת גורמים סביבתיים וחברתיים בזנבן הערבי
        • השפעת תהליכי למידה על קבלת החלטות והעדפת סיכון בדרור הבית
        • זיהוי ויזואלי בזברה פינק
        • מודלים של למידת דגמים
        • פרומונים ודומיננטיות רבייתית בדבורת הדבש
        • תקשורת חברתית בעטלף הפירות המצרי
        • תפיסה רב-חושית בעטלפים
        • הבסיס הביולוגי של הפרעת הדכאון העונתי
        • היווצרותן של קבוצות בחולדות
        • השפעת תנאי עקה על הקוצן הזהוב
        • למידה חברתית בדרור הבית
      • נחלים ובריכות חורף
        • נחלים ובריכות חורף
        • ביולוגיה ואקולוגיה של בינון הירדן
        • הלוטרה בישראל: אפיון גנטי
        • השפעת התאורה על החפרית המצויה
        • השפעת פעילות נופש על המערכת האקולוגית של הנחלים
        • השפעת תזקיקי נפט על מאכלסי מים
        • חסרי חוליות ככלי לניטור נחלים
        • ניטור גנטי של עגולשון שחור-גחון בחולה
        • שיקום נחלים
        • תפוצת ראנאוירוס בדו-חיים
      • תקצירי מחקר נוספים
        • תקצירי מחקר נוספים
        • הבולענים כמקור חיים בים המוות
        • חינוך לשמירת טבע
        • טקסונומיה של זעמנים דקים בישראל
        • שירותי מערכת באגן ההיקוות של הכנרת
    • מצגות
      • מצגות
      • מצגות המגוון הביולוגי
      • מצגת טקסונומיה
      • מצגות טבע עירוני
      • מצגות בריכות חורף
      • מערכי הוראה על נחל שחמון
      • מצגות טבע של עוזי פז
        • מצגות טבע של עוזי פז
        • איריסי השושן
        • ארץ פלגי מים - דן
        • ארץ פלגי מים - החצבני
        • דרום אדום
        • ההר הירוק כל ימות השנה
        • ההר שהיה ירוק
        • הרים הגבוהים ליעלים
        • התזמורת האדומה
        • והנגב עוד יהיה פורח
        • זה הסתיו- בני היורה
        • זה הסתיו- מבשרי היורה
        • חורשת האקליפטוס
        • חמישים גוונים של ירוק - סתיו וחורף
        • חמישים גוונים של ירוק- אביב
        • מצגת ארץ פלגי מים - בניאס
        • מצגת הכותל וחומות ירושלים
        • מצגת עת לנדוד
        • מצגת שמורת עין אפק
        • נחל עיון
        • סיפורי בדים
        • פעם בדור
        • פרחי בר מוגנים - חלק א'
        • פרחי בר מוגנים ב'
        • פרחים במרומי החרמון
        • פריחה על חוף ים המוות
        • קן לציפור - בנקרות צורים
        • קן לציפור - דוגרי קרקע
        • קן לציפור - מצמרת העץ לעשב השדה
        • קן לציפור - ציפורים ליד הבית
        • שמורת החולה
        • שנת פריחה
    • הרצאות וסרטונים
      • הרצאות וסרטונים
      • פרופ' יורם יום-טוב: "חוכמתם של העורבים"
      • פרופ' נגה קרונפלד שור: Winter Is Coming
      • פרופ' דוד עילם: "האם נחש יכול לבלוע פיל?"
      • על דכאון ושעון חורף
      • שינוי אקלים
      • הנברנים והתנשמת
      • עטלף עם ג'י פי אס
      • כמו צמח בר
      • הפאזל האבולוציוני של רביה מינית
      • הרצאת מבוא לאבולוציה
      • יום עיון זוחלים ודו-חיים בישראל
        • יום עיון זוחלים ודו-חיים בישראל
        • דברי פתיחה
        • עגולשון שחור גחון - לא מי שחשבנו
        • עגולשון שחור גחון - חידושים מהשטח
        • שמירת טבע של חפריות וטריטונים
        • היבטים באקולוגיה של ישימונית תמנע
        • שנוניות - עושים סדר בסוג
        • איומים, שמירת טבע ועתיד הזוחלים בערבה
        • תובנות מתצפיות שדה בשנונית השפלה
        • אוסף הזוחלים במוזיאון לטבע באוניברסיטת תל אביב
        • זוחלים על הכביש
        • השלכות הדיג על צבי הים בישראל
        • מן השדה - מערכת מידע שיתופית
        • הבדלים מורפולוגיים בין אוכלוסיות של לטאות איים
      • יום עיון בנושא אקולוגיה של דגי שונית
      • שעונים ביולוגיים
      • יום עיון בנושא טקסונומיה, מגוון ביולוגי ומעבר
        • יום עיון בנושא טקסונומיה, מגוון ביולוגי ומעבר
        • Opening words
        • Greetings
        • Greetings 2
        • Greetings 3
        • Session I - Opening words
        • Loss of biodiversity
        • Invasion biology
        • Session II - Opening words
        • Population structure of humans and tuberculosis
        • Global patterns in biodiversity
        • Session III - Opening words
        • Session III - Greetings
        • What we don't know about the diversity of the ocean
        • PISCO
        • Session IV - Opening words
        • Research governance and ecological sustainability
        • Research governance and ecological sustainability
        • Session IV - Greetings
        • How many species are there
      • אוצרים את הטבע
      • גב' אלה אסף: "איך ילדים יודעים? נקודת מבט מתקופת האבן"
      • גב' טל לבנוני: "השושנה: איך שומרים על מינים נדירים?"
      • ד"ר לידר ספיר-חן: "מעבר מציידים לקטים לביות חיות"
      • ד"ר סיגל שפר: "ספוגים: חלון לים התיכון"
      • ד"ר רחל שריג: "יצירה מן העבר"
      • האם כדור הארץ מתחמם?
      • הזחל הרעב והאדם השבע
      • הקשר בין אסאדו לשינוי אקלים
      • חזון העצמות היבשות
      • טיפול הורי בחרקים
      • למה קשה לנו ללמוד? - ההיגיון האבולוציוני
      • מגלים יצורים חדשים בים: מה אנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים
      • מוטציה באבולוציה
      • מחסור במזון וקריסתן של אימפריות
      • מחקר ממעוף הציפור
      • מפרח לקמח
      • על ההיסטוריה של גני חיות בעולם
      • פלישתים וחזירים: על DNA קדום והגירה בימי קדם
      • פרופ' חוה יבלונקה: "לא בריאה - אבולוציה"
      • פרופ' יואל רק: ״על מה שהיה ועל מה שיהיה באבולוציה הביולוגית של האדם״
      • פרופ' קולין פרייס: "טורנדו ומזג אוויר קיצוני"
      • קיצור תולדות החיטה
      • ד"ר גל ריבק: נפלאות התעופה של החרקים
      • ד"ר יוסי יובל: חישה דינאמית בעטלפים כמודל לחיקוי אנטנות
      • ד"ר יוסי יובל: לראות בחושך - על החוש השישי של העטלפים
      • ד"ר יוסי יובל: ממוחם של עטלפים לניווט רובוטים
      • התנהגות כפייתית: מדובים לאנשים
      • מותר האדם מהבהמה אין
      • פרופ' ארנון לוטם: אלטרואיזם בטבע
      • פרופ' יוסי יובל: חישה דינמית בעטלפים כמודל
    • סרטונים לילדים
      • סרטונים לילדים
      • החפרנים מארחים את פרופ' יואל רק
      • החפרנים מארחים את פרופ' תמר דיין
    • חדשות הגנים
      • חדשות הגנים
      • סתיו 2019
        • סתיו 2019
        • העשרות, העשרות, העשרות
        • "זה הסתיו, עם הענן"....
        • דיירים חדשים בגן הזואולוגי
        • הקיץ הזה הכרזנו מלחמה; מלחמה ביתושים!
        • חדשות מחצר הזוחלים
        • חבלבל על הזמן
        • צעירים חדשים בגן הזואולוגי
        • פורח, קוצני, נדיר
        • ממשיכים בשיפוצים ברחבי הגן
        • שנה חדשה ולוח שנה חדש
      • אביב 2019
        • אביב 2019
        • שם חדש לגן הבוטני
        • קורס "מחקר, שמירת טבע וחינוך בגני חיות": סדנה מעשית, העשרות ועוד...
        • שתילות אביביות - מרווה שנכחדה ומינים נדירים נוספים
        • שפע של הטלות ובקיעות... אפרוחים וגוזלים בגן הזואולוגי
        • "המעבדה" - תוכנית הרדיו של גיל מרקוביץ ב"כאן תרבות"
        • העתקת הנימפאה התכולה
        • כנס תכנון גני חיות, ורוצלב, פולין, 2019
        • שימו לב לצמח הזה!
        • על ניקיונות אביב, זחלים וצרצרים
      • חורף 2019
        • חורף 2019
        • שיפור התצוגות וחזות הגן: תנופת הבנייה בגן נמשכת!
        • עתיד הבוטניקה מתחיל בגן הבוטני
        • מבנה תצוגות הדו-חיים נפתח לקהל
        • ניסוי מותח: מה הקשר בין ניסוי בכימיה והצמחים בחממה הטרופית?
        • על גוזלים, אפרוחים ותיבות קינון
        • פרחים שומעים חרקים
        • הפריחה ברחבי הגן - הזואולוגי!
        • שתילות מתוקות
        • מקבץ חדשות קצרצרות
        • בקטנה - חורף 2019
        • חוג הצפרות והטבע לילדים מבקר במוזיאון
        • לזכרם - מיכאל אבישי וגדי פולק
      • סתיו 2018
        • סתיו 2018
        • חידושים ושיפוצים ברחבי הגן
        • מלחת נעמן – שימור צמחים בסכנת הכחדה
        • חדשות הדשא
        • שתי חדשות חורש משמחות
        • משחקים אקולוגיים
        • ביקור שרה בלוטינגר בגן
        • סקרנים לגלות כיצד נראה פסיפס של סחלב דארווין או שיטה סוככנית?
        • "מאושפזים" במרפאת הגן
        • סטנופאה – תלוי באוויר
        • פנים חדשות ושינויים בצוות הגן
      • קיץ 2018
        • קיץ 2018
        • קורס "מחקר, שמירת טבע וחינוך בגני חיות" – הצצה לפרויקטים
        • אוכמים ויתוצים – אבולוציה בפעולה
        • מערכות מחקר חדשות בגן הזואולוגי
        • לחשוף את החצי החבוי
        • אירוע הסיום של תלמידי ביה"ס סגול
        • פלישת התנים
        • רפואת צמחים בכל בית
        • תמרינדי - איך עץ שמקורו באפריקה זכה לשם "הודי"?
        • פינת המעקב
        • חדשות הגן בקטנה
        • חוג הצפרות והטבע לילדי גוש דן של החברה להגנת הטבע – סיכום שנה
        • תודה אייר על שירות נהדר!
      • אביב 2018
        • אביב 2018
        • קורס חדש נולד: מחקר, שמירת טבע וחינוך בגני חיות
        • חוגגים בגנים הבוטניים
        • על חוטמנים וקינונים
        • ארץ חיטה
        • מתקן האכלה ייעודי למגלנים
        • גם יפה וגם אופה
        • על ביצים, גורים ואפרוחים: עונת הרבייה בעיצומה
        • אפרוחי אווזים
        • השתלמות ארצית בנושא זוחלים
        • חג הקציר בגן
        • ידיעה קטנה ומשמחת
        • שיפוץ בטיחותי ומה הקשר לשיקום ביולוגי - בחלקת עין גדי
      • חורף 2018
        • חורף 2018
        • צפריית החורש: דיירים חדשים ופריחה
        • "ארץ חיטה" – פרויקט ייחודי בשיתוף בנק הגנים הישראלי
        • הרחם והביצים
        • העתקה סדרתית – סיפורה של ערטנית השדות
        • דיירות חדשות בגן – חסידה לבנה וחסידה שחורה
        • ראיתם פעם אבן פורחת?
        • חורף בגן הזואולוגי, וגם קצת אביב....
        • עונתם של הגיאופיטים
        • צרעה טפילית איימה לחסל את גידול הצרצרים בגן
        • מה בין הורדוס הגדול, האמן הפיורנטיני ברונזינו ואקולוגיה של צמחים?
        • מבזקי חדשות חורף 2018
        • הגן הבוטני - פינת המעקב
      • סתיו 2017
        • סתיו 2017
        • שתי יעלות חדשות בגן
        • נוטריה חדשה בגן
        • זרקור למחקר – מנגנון יצירת מינים באירוסי ההיכל
        • חידושים בצפריית החורש
        • מה הקשר בין אשל לגבינה?
        • מרחב גדול ומרווח לכל עופות המים
        • מחכים לגשם
        • נפרדנו בצער ממישל, גורו, לילו וסטיץ'
        • צמחי מרפא ברחבי הגן
        • קטלוג הזרעים – עונת הסתיו
        • חוג הצפרות והטבע של החלה"ט מתארח בגנים
        • פינת המעקב
        • מקבץ חדשות סתיו 2017
      • קיץ 2017
        • קיץ 2017
        • מרכז מחקר ושמירת טבע של דו-חיים
        • המדבר בתנופה - שתילות חדשות
        • השפעת זיהום אור על חפריות
        • גיזום שדרת הפיקוסים
        • צפריית החורש – סיום הכנה והתחלת אכלוס
        • לכתו של דקל
        • מתנדבים בגן הזואולוגי
        • יום הולדת 10 לספר האדום
        • העיטמים שבו לגן!
        • אלון נצפה רוכב על טרקטור
        • חדשות קצרצרות מהגן הזואולוגי
        • תוצרת הארץ – לוח שנה לציון 70 למדינה
      • אביב 2017
        • אביב 2017
        • על קרן הצבי – סיפור דרמטי עם סוף טוב
        • אירוע חמור(י) במיוחד
        • אתגרים פיזיים כאמצעי העשרה לקרקל
        • רובוט בשירות החקלאות משוטט בגן הבוטני
        • מערכת מחקר בגן הזואולוגי – ניווט של חולדות בר
        • רבייה של הלודרמה?
        • הפוקוס על הגן הבוטני
        • צמחי מים חדשים בבריכת הצבים
        • דרמה על הדשא!
        • חגיגת קקטוסים
        • השתלמות ארצית בנושא אתיקה בעבודה עם עופות
        • שתילות חדשות
        • טרקטור בא אל החצר
        • חדשות הגן בקטנה
      • חורף 2017
        • חורף 2017
        • היום הבינלאומי לשמירת בתי גידול לחים
        • החפריות – מתרבות בגן ומשוחררות לטבע
        • הקמת צפרייה חדשה לציפורי חורש
        • זנב אריה, צוואר ברבור וזנב שועל – בגן הבוטני?!?
        • התנשמת עברה כל גבול!
        • הספארי בא לביקור
        • חדשות משמחות מכלוב הנשרים
        • דייר חדש-נושן הופיע בגן
        • חפריות, אילניות וצפרדעים – הדו-חיים שלנו מתרבים
        • העתקה מוצלחת – הדודא הרפואי החל לפרוח
        • טיפוח הצומח בגן הזואולוגי
        • כניסה חדשה לגן
        • כלוב חדש ומשופץ לקרקל
        • פולשים היזהרו - פנסיונרים לפניכם!
        • כמה מילים לזכרם...
        • שקט מצלמים!
        • חדשות הגן בקטנה
      • סתיו 2016
        • סתיו 2016
        • חדשות מרעישות ומשמחות – רבייה של חפריות
        • סיפור רומנטי וצבעוני עם סוף עצוב
        • פיוניות – מה הן עושות?
        • כלוב מורחב ומעורב מינים לעופות מים
        • גנב, אוהב צמחים?
        • מחקר טפונומי בגן הזואולוגי
        • סקר עיתונות חדש שופך אור על ההיסטוריה של הקמת הגן הבוטני
        • קינון מרהיב במושבת המחקר של התוכי הנזירי
        • על זרעים ונמלים
        • קידום נושא ההעשרה בגן הזואולוגי
        • עוברים דירה
        • קבוצת שפני הסלע
        • מקבץ חדשות קצרצרות מהגן הזואולוגי
      • יולי-אוגוסט 2016
        • יולי-אוגוסט 2016
        • צמחים מהגן הבוטני בבריכת הצבים שבגן הזואולוגי
        • עטלפי פירות ממושבת מחקר בגן הזואולוגי משחרים מזון בגן הבוטני
        • מערכת מחקר חדשה בגן הזואולוגי: שפני סלע וטפיל הלישמניה
        • ארכיאולוגיה בגן הבוטני
        • השתלת חיידקי מעי לאפרוחי שחפים לבני-עין
        • שתי ארנבות צעירות הגיעו לגן
        • כיצד מצאו צאצאיו של שרך נדיר את דרכם בחזרה אל הגן הבוטני?
        • הטלה ובקיעה של חומט מנומר
        • מרוב עצים כן רואים את היער – התקדמות תהליך המיפוי
        • עדשת המים מבריכת הצבים – מעדן לאווזי הננה
        • שעת פינוק בג'קוזי לצבוע
        • חצבים פורחים – כבר ?!
        • המלטה של חתולי ביצה
        • מבזקי חדשות מהגן הזואולוגי
        • לא רק קוצים - לוח שנה תשע"ז
      • מאי-יוני 2016
        • מאי-יוני 2016
        • גוזל נשר מאומץ בכלוב הנשרים הבוגרים
        • תגליות משמחות בחלקת המדבר
        • שחף לבן-עין – הציפור הרשמית של אילת אצלנו בגן!
        • שימור זרעים של צמחי מים
        • טיבוע שחפים צהובי-רגל
        • אקולוגיה מעשית
        • המעבדה לניטור אלרגניים – סיומה של תקופה
        • עבודות שיפוץ בגן הבוטני
      • מרץ-אפריל 2016
        • מרץ-אפריל 2016
        • תרומת דם לגורי גיריות
        • ארבעה נשרים חדשים בגן
        • מחקרים בגן הבוטני
        • מערכת חדשה לחקר התקשורת הקולית של התוכי הנזירי
        • הדרים
        • שותלים במרץ
        • שיפוץ מעבדת השורשים
        • מפה וירטואלית באתר הגן הזואולוגי
        • חדשות הגן הזואולוגי בקטנה
      • ינואר-פברואר 2016
        • ינואר-פברואר 2016
        • שער חדש נפתח בין הגנים!
        • חגיגת יום דרווין הבינלאומי
        • הדו-חיים חוגגים את יום האהבה!
        • חג לאילנות
        • העשרה לבעלי החיים בגן הזואולוגי
        • חוקרים אירוסים
        • הטבעת עקבות בשביל החדש
        • מתחת וגם מעל לסלע
        • שפנים בגן הזואולוגי
        • סדנה בינלאומית להערכת דרגת הסיכון של צמחים ים-תיכוניים
        • מבזקי חדשות מהגן הזואולוגי
      • נובמבר-דצמבר 2015
        • נובמבר-דצמבר 2015
        • סיפור רומנטי עם סוף קוצני
        • יש מה לאכול!
        • בריכת צבים חדשה
        • מתחת לסלע
        • צבע מהטבע
        • עדכונים מלהקת הזאבים
        • על מטוסים, מחתרות ושמירת טבע
        • תצוגת מריוני חולות
        • פריחת הכרכום
        • אורתופדיה לעצים (חלק ב'): שיטה צהובת-גזע
      • ספטמבר-אוקטובר 2015
        • ספטמבר-אוקטובר 2015
        • הזאבה שושה - תושבת חוזרת בגן
        • השרצה של נקבות נחש מהמין עכן קטן
        • אננס לא גדל בקופסת שימורים!
        • ציפורניים מלאכותיות לעטלף
        • הקמת שער בין הגנים ושיפוץ השביל המזרחי
        • טרמיטים בגן הזואולוגי
        • מבשרי הסתיו הצנועים
        • מינים חדשים בתצוגת העטלפים
        • מלכת הלילה
        • על אוחים ומגלנים
        • דיירים חדשים בגן הזואולוגי
        • שיטה רעננה - השכנה ממול
        • זרקור למחקר: תפיסה רב-חושית בעטלפים
      • יולי-אוגוסט 2015
        • יולי-אוגוסט 2015
        • מבצע איסוף והצלה מאזור באר מילכה
        • אורתופדיה לעצים
        • הנאדיד, הטורף העדין
        • טקס חנוכת הכיתה הפתוחה לזכר קהילת דולהינוב
        • קרני היחמורים
        • מבזקי חדשות מהגן הזואולוגי
        • על יתושים, חיידקים, צמחים ואגדות אורבניות
      • מאי-יוני 2015
        • מאי-יוני 2015
        • יום גיוס בגרעין הרבייה של החפריות
        • שחרור טריטונים לטבע
        • דילמה קטלנית - הכדנית פורחת
        • שום - כששום דבר אחר לא פורח
        • דרמות רומנטיות על הדשא
        • חדשות מחצר הזוחלים
        • חידוש אוסף החזזיות בגן
        • נאה אבל מסריח – פריחת האצבוע הנאה באוסף הסוקולנטים
        • חדשות הגן בקטנה
      • אפריל 2015
        • אפריל 2015
        • חדשות מהמרפאה
        • חדש בגן הבוטני - שיחי חוחובה
        • חדשות הדשא
        • מיני בוצין פורחים
        • על עורבים וצבאים
        • צמח הווניל פורח
        • קורמורנים חדשים בגן
        • הקרן המעוותת של היחמור הבוגר
        • שיפור במצב רגלי אפרוחי הננה
      • מרץ 2015
        • מרץ 2015
        • !Sex on the grass
        • איך נולדת אגדה?
        • עזניות הנגב עזבו את הגן
        • שיעורי תזונה לאפרוח הננה
        • דרמות ביחמורים
        • דונגית ארצישראלית
        • אירוסי ההיכל פורחים
        • פטראה משתרגת
        • פריחת מיני אלוי
      • פברואר 2015
        • פברואר 2015
        • חורף בגן הבוטני
        • חמציץ נטוי
        • להקת הזאבים שלנו
        • נביטת חרובים ואלונים
        • עונת הרבייה בפתח
        • פורחים כעת בגן
        • פריחת האמורפופאלוס קוניאק
      • ינואר 2015
        • ינואר 2015
        • שקנאים "חדשים" בדשא
        • הטלה במושבת הטריטונים
        • ננה תוקפים בשבילים
        • שממית ממין חדש בגן
        • מיפוי וקטלוג בגן הבוטני
        • פריחת חורף בגן הבוטני
      • דצמבר 2014
        • דצמבר 2014
        • היררכיה ברורה ביחמורים
        • טיבוע ציפורים בגן הבוטני
        • יחסים בין אלונים לבעלי חיים
        • צמחים חדשים בגן הבוטני
    • מיזם ציפורי הקמפוס
      • מיזם ציפורי הקמפוס
      • ציפורים נפוצות בקמפוס
      • קינון
      • נדידת ציפורים
      • מינים פולשים
      • שמירת טבע
    • גלריית תמונות
      • גלריית תמונות
      • יונקים
      • עופות
      • זוחלים ודו-חיים
      • רכיכות
      • פרוקי רגליים
        • פרוקי רגליים
        • עקרבאים
        • עכבישאים
        • תיקאים
        • פרפראים
        • חיפושיות
        • ארינמלאים
        • פשפשאים
        • דבוראים
        • זבובאים
      • צמחי בצל ופקעת
      • צפון ישראל
      • שפלת החוף
      • יהודה ושומרון
      • מדבר יהודה הערבה והנגב
      • אוסף גליל
        • אוסף גליל
        • תמונות מאוסף גליל
      • תחרות צילומים המחלקה לזואולוגיה
        • תחרות צילומים המחלקה לזואולוגיה
        • תחרות צילומים מחלקתית 2011
        • תחרות צילומים מחלקתית 2012
    • בשידור חי ממעבדת העטלפים
    • ארכיון חדשות המדע
  • משאבי הטבע
    • משאבי הטבע
    • שער לביולוגיה סביבתית
    • שער לאבולוציה
    • שער לחקלאות אקולוגית
  • מידע למבקר
    • מידע למבקר
    • תיאום ביקורים ופעילויות
    • לפני ואחרי ביקור
    • הגעה
דף הבית / תכנים / מיזם ציפורי הקמפוס / ציפורים נפוצות בקמפוס

ציפורים נפוצות בקמפוס

הכירו את מיני הציפורים הנפוצים בקמפוס אוניברסיטת תל אביב.

בולבול צהוב שת בולבול צהוב שת
בולבול צהוב שת

Pycnonotus xanthopygos

Yellow-vented Bulbul

הבולבול חי בגינות, מטעים, נאות מדבר ובכל מקום עם שיחים ועצים. הוא נפוץ מאוד גם בערים. בישראל הבולבול הוא ציפור יציבה, נפוצה מאוד. מקור השם בולבול הוא בערבית, ופירושו זמיר, וזאת בזכות שירתו המורכבת של הבולבול. הבולבול הוא מהמקדימים לשיר בשעות הבוקר המוקדמות, עוד לפני עלות השחר. 
הזכרים והנקבות כמעט זהים זה לזה. הזכרים גדולים מעט מהנקבות ולשניהם אזור שת (החיבור בין הבטן לזנב) צהוב. לכן מין זה נקרא בולבול צהוב-שת.

הבולבולים חיים בצמדים, אך הצמד אינו תמיד זכר ונקבה, וגם אם כן – הוא לא תמיד נוצר למטרות רבייה. הצמד נשאר קרוב במשך רוב שעות היום. בניגוד לציפורים רבות אחרות, הבולבולים אינם שומרים על מרחק בין פרטים, אלא מרבים להתחכך זה בזה, לסדר זה את נוצותיו של זה ולישון צמודים זה לזה.

רק בולבול שהצליח להיות בעל טריטוריה יוכל להתרבות. בעלי הטריטוריה שומרים עליה לאורך כל השנה, ומכריזים על הבעלות עליה בשירה, בעיקר בבוקר ובערב, בדרך כלל כשהם ניצבים במקום בולט וגבוה בנחלה.

הבולבול ניזון בעיקר מפירות וחרקים, ובעת מחסור במזון – גם מחלזונות ופגרים. פירות קטנים, כמו תות עץ, אזדרכת ואלת המסטיק, נבלעים בשלמותם. זרעי הפירות מופרשים בלשלשת וכך מסייעים הבולבולים להפצתם. מפירות גדולים יותר, כמו אפרסק, שסק, תמר ועגבנייה, הבולבול נוגס חתיכות מכל פרי ועקב כך גורם לנזק רב לחקלאות.
צילום: דובי קלעי
בז מצוי בז מצוי
בז מצוי

Falco tinnunculus

Common Kestrel

הבז המצוי הוא הנפוץ במיני הבזים בישראל. בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 היה הבז המצוי בסכנת הכחדה בשל ההרעלות ההמוניות של חיות הבר שפגעו גם באוכלוסייתו. אולם מאז שנפסקו ההרעלות התאוששה אוכלוסיית הבזים בצורה מרשימה, ובבתים גבוהים אפשר לשמוע את צווחותיהם האופייניות בתקופת האביב.

מזונו של הבז מגוון ומשתנה בהתאם למקום המחיה שלו. בזים החיים במקומות יישוב ניזונים בעיקר מציפורים קטנות ומזוחלים. בזים החיים בשדות פתוחים ניזונים מנברנים, חגבים, חיפושיות, חרקים אחרים ועכבישים. רפרוף מהיר במקום הוא הדרך הרגילה שבה מאתר הבז המצוי את טרפו. כאשר מבחין הבז בטרף הוא צונח למדרגת ביניים, ממשיך לרפרף שם במקום, ואז צולל במהירות ובתלילות לקרקע.

הבזים מקננים בחודשים מרץ-יוני. הם אינם בונים קינים אלא משתמשים בתוואי שטח קיימים, כמו שקערוריות במצוקים, מסעף של ענפי עץ, בין כפות תמרים, קן נטוש של עורבים, אדן חלון או אדנית. בקן מוטלות 6-3 ביצים, שעליהן דוגרת הנקבה כמעט לבדה במשך 28 יום. בתקופה זו דואג הזכר להזנתה ומביא לה מזון לקרבת הקן. 
צילום: פרופ' מולי ספרא
דוכיפת דוכיפת
דוכיפת

Upupa epops

Hoopoe

הדוכיפת נבחרה כציפור הלאומית של ישראל, וייחודה בציצית הנוצות הכתומה שלראשה, המזדקרת בעת המעוף. הציצית מזדקרת גם במצבים שאפשר להגדירם כהתרגשות, סקרנות או חשדנות.

הדוכיפת שכיחה באירופה, באסיה ובאפריקה. בישראל היא יציבה וחיה במקומות מחיה מתאימים בחבל הים-תיכוני, בעיקר בגינות נוי בתחומי יישובים. היא נמצאת בעיקר במישור חוף, אך תפוצתה מתפשטת וגדלה בעקבות ריבוי השדות המעובדים והמדשאות.
הדוכיפת מבלה את רוב זמנה על פני הקרקע. את טרפה – זחלי חרקים, תולעים, חיפושיות ואפילו זוחלים קטנים – היא שולפת מהקרקע בעזרת מקורה הארוך ולכן היא מועילה לחקלאות. מכיוון שלשונה מנוונת היא אוכלת את טרפה על ידי זריקתו לאוויר ובליעתו בעת שהוא נופל אל תוך פיה.

הדוכיפת מקננת בארץ בנקרות עצים, בסדקים בקירות אבן, בחביות ריקות או בעליות גג, מתחת לרעפים. הדוכיפת נוטה לשוב ולקנן באותו מקום שוב ושוב. בני הזוג צוברים מעט חומרי קינון, אולם אין הם בונים קן של ממש אלא עורמים את חומרי הקינון סביב הביצים. להגנת הקן מפני טורפים מפרישה הנקבה נוזל בעל ריח רע מבלוטות הסמוכות לבסיס הזנב. ההפרשה מתחילה עם ההטלה ומפסיקה כשהצאצאים פורחים מהקן. כאמצעי הגנה נוסף, מגיל שישה ימים מסוגלים גוזלי הדוכיפת להתיז נוזל בעל ריח רע מהבלוטות המפרישות שומן לשימון הנוצות. 
צילום: יוסי אשבול

דרור הבית דרור הבית
דרור הבית

Passer domesticus

House Sparrow

דרור הבית נמצא בדרך כלל ליד מגורי אדם – בכפרים, בנופים חקלאיים ובערים, גם בערים הסואנות ביותר, והקרבה לאדם היא שהעניקה לו את שמו. 
דרור הבית הוא אוכל כל. הוא מעדיף זרעוני דגניים, אך ניזון גם בחרקים, פירות, ניצנים, נבטים, נצרים רכים ושאריות מזון. הדרורים מרבים לעשות אמבטיות מים, שמש וחול, המקטינות את עומס הטפילים שעל עורם. 

דרור הבית הוא ציפור חברתית. פעמים אחדות ביום, בעיקר בבוקר לפני תחילת הפעילות ובערב, מצייצים דרורים רבים ביחד במקהלה שבה משתתפים גם זכרים וגם נקבות. להקות הדרורים מונות עד 80-60 פרטים, והן לנות במקובץ בעצים ירוקי-עד, במיוחד בפיקוס השדרות. 
תקופת החיזור מתחילה בפברואר. אז משחיר מקורו של הזכר והוא מבצע מחוות חיזור רעשניות, שמשתתפים בהן לעתים זכרים אחדים, המרבים להתקוטט בעונה זו. בניית הקן נעשית במקומות שונים ומגוונים: חורים, בניינים, עליות גג, מחסנים, נקיקי סלע, מחילות חפורות, קני נקרים ושרקרקים נטושים ותיבות קינון. הקן הוא מבנה גדול ומרושל, לרוב חסר צורה מוגדרת. הוא בנוי מקש, עשבים קמלים, נוצות, ניירות וחוטים, ומרופד היטב בעיקר בנוצות. בני הזוג נאמנים זה לזה, ומקננים יחד שנה אחר שנה, לעתים קרובות באתר קינון קבוע. עיקר הדגירה נעשית על ידי הנקבה. הגוזלים בוקעים עיוורים ועירומים. הזכר מאכיל את הגוזלים החל מיומם הראשון, הנקבה מצטרפת להאכלה לאחר בקיעת הביצה האחרונה. עונת הקינון נמשכת עד אמצע הקיץ, כך שזוג עשוי להשלים שלושה, ואף ארבעה, מחזורי קינון בעונה.

צילום: דובי קלעי

דררה מצויה דררה מצויה
דררה מצויה

Psittacula krameri

Ring-necked Parakeet

הדררה היא תוכי טרופי החי בלהקות בתפוצה טבעית באפריקה ובאסיה. בישראל, הדררה היא כנראה פליטת תרבות ונחשבת מין פולש. בית הגידול הטבעי של הדררה הוא נוף עצים, אך היא חיה גם בסביבות עירוניות רבות. הדררה ניזונה ממגוון פירות, זרעים ופרחים. היא חיה במושבות, מתרבה במקומות רבים בארץ ומעדיפה חורשות אקליפטוס. עקב אופייה האופורטוניסטי והאגרסיביות שלה, הדררה דוחקת מינים מקומיים, דוגמת הנקר הסורי והדוכיפת, ומשתלטת על אזורי מחיה רבים. היא גם גורמת נזקים לחקלאות, בעיקר לגידולי חמניות, שסק, תמרים, שקדים, פקאנים ותירס. את הדררות אפשר לראות עפות בקבוצות קטנות או אף לבדן, אך לעתים הן עפות בקבוצות המונות עד מאות דררות. בשעת המעוף הדררות מחפשות זרמי אוויר ובכך חוסכות אנרגיה. בזמן המעוף הן גם משמיעות קולות צווחניים ורמים הנשמעים למרחוק.

את הדררה מגדל האדם בשבי עוד מימי קדם. חייליו של אלכסנדר מוקדון הביאו דררות מהודו לאלכסנדריה שבמצרים, והן החלו להתרבות ולהתמקם בדלתה של הנילוס, כך שייתכן שהדררה היא העוף הפולש הראשון בעולם. כיום נחשבת הדררה תוכי שקל לגדלו בבית כחיית מחמד וקל להרגילו. 
צילום: פיני חמו
ירגזי מצוי ירגזי מצוי
ירגזי מצוי

Parus major

Great Tit

הירגזי המצוי הוא ציפור יער, המעדיפה יערות של עצים רחבי עלים. הוא נמצא גם במטעים, פארקים ותחומי יישובים, המספקים לו מקומות לינה, קינון ומזון. בארץ זו ציפור יציבה, החיה בזוגות בטריטוריות במשך רוב ימות השנה. שירתו של הירגזי חזקה ונשמעת למרחוק וצבעיו עזים. צבעי הזכר עזים מצבעי הנקבה ופס הגחון שלו עבה יותר.
 
הירגזי הוא ציפור פעלתנית וסקרנית, המתנועעת ללא הרף. הוא בודק ובוחן אתרי קינון וכל תופעה חדשה בשטח. הא מכה במקורו כל דבר העשוי להיאכל, וכך מבטיח לעצמו מלאי מזון לעתיד. הירגזי אוכל כל: חרקים בכל שלבי התפתחותם – ביצים, זחלים, גלמים ובוגרים; פרוקי רגליים שונים, פירות, זרעים עשירים בשמן, בשר, שומן ואף מנקר פרחים שופעי צוף.
 
הקינון מתחיל בדרך כלל בתחילת מרץ ומתרחש בעיקר במהלך חודש אפריל. הקן נבנה בעיקר בנקרות עצים וחורי נקרים, אך גם בכדים וצינורות. הקן דמוי סלסילה והוא בנוי לעתים קרובות מטחבי עלים או מזלזלים, ומרופד בשיער ובצמר. בזמן בניית הקן הנקבה מרבה לרטט בכנפיה ולצייץ כגוזל, התנהגות הממריצה את הזכר להאכילה. הוכח כי להאכלת חיזור זו חשיבות רבה כתוספת מזון לנקבה.
מיינה מצויה מיינה מצויה
מיינה מצויה

Acridotheres tristis

Common Myna 

המיינה המצויה, הנקראת גם מיינה הודית, נמנית עם מאה המינים הפולשים המזיקים ביותר בעולם, והיא מין פולש גם בישראל. ברחבי העולם היא ידועה כמתחרה עם מינים מקומיים על מזון ואתרי קינון וכגורמת נזק ליבולים חקלאיים. באוסטרליה ובתאילנד היא כבר גרמה להכחדה של יונקים קטנים ומיני לטאות. 
המיינה הובאה לארץ בשנות ה-90 של המאה ה-20, למתחם הצפארי בפארק הירקון בתל אביב, ומשם ברחה או שוחררה. בתוך זמן קצר היא התפשטה מתל אביב לכל גוש דן, ומשם צפונה, דרומה ומזרחה. היא חיה ומקננת בעיקר באזורי מגורי אדם, וקצב התרבותה גבוה במיוחד.

המיינה היא ציפור אוכלת כל, הניזונה ממזון מגוון: זרעים, פירות, חרקים, שלשולים, צוף, בשר ועוד. קריאותיה ושירתה מגוונות מאוד, והיא משלבת בהן צלילים שהיא שומעת בסביבתה הקרובה. 
המיינה היא מקננת חורים והיא מתחרה על חורי הקינון עם מקנני חורים מקומיים: דרור הבית, ירגזי מצוי, נקר סורי ושעיר. נצפו מקרים שבהם המיינה דחקה פיזית זוגות של דרורים וירגזים. המיינות פיקחות ואמיצות, והן מגרשות גם פולשים נועזים כמו עורבים או חתולים. 
מעבר לסיכון האקולוגי הטמון בפלישת המיינות, המיינה מהווה גם סיכון לחקלאות, בעיקר למטעי נשירים וכרמים. פיקחותן ויכולת העברת המידע שלהן מקשות על תפיסתן והדברתן. עקב הסכנה הטמונה בהן, בישראל אסורים ייבוא מיינות, החזקתן והסחר בהן. 

צילום: אמיר עזר

נחליאלי לבן נחליאלי לבן
נחליאלי לבן

Motacilla alba

White Wagtail

הנחליאלי הלבן הוא ציפור של נופים פתוחים, שדות וביצות, שטחים חקלאיים ואף חצרות בתים וגינות עירוניות. הוא תר אחר מזונו בעיקר על פני הקרקע, ותוך כדי כך הוא מרבה לנענע בזנבו. לנחליאלי מעוף גלי טיפוסי ובכל גל הוא משמיע קול אופייני בן הברה אחת.
רוב הנחליאלים הנראים בארץ חורפים כאן, אך יש גם נחליאלים המקננים בישראל. הנחליאלים מגיעים לישראל בעיקר בשבדיה, נורווגיה, פינלנד, צפון רוסיה ופולין. הם מתחילים להגיע לארץ מסוף ספטמבר ושוהים כאן עד אפריל.
הנדידה נעשית בלהקות, בעיקר בלילה. להקת נחליאלים עשויה לעבור מאות קילומטרים מדי לילה. כאשר הלהקה מגיע ליעד החורף היא מתפזרת ורוב פרטיה פורשים לטריטוריות. לרוב נמצאים בטריטוריה זוג נחליאלים – זכר ונקבה. נחליאלים שכבשו נחלה נוטים לשוב אליה שנה אחר שנה. הנחליאלים אינם לנים בטריטוריה שלהם, אך הם שוהים בה עוד מטרם הזריחה ועד סמוך לשקיעה.

לא כל הנחליאלים מתנחלים בטריטוריות בחורף. חלקם נשארים בלהקות וניזונים במזבלות, ברפתות או עוקבים אחר חריש או עדרים החושפים חרקים מן הקרקע. 
הלינה של כל הנחליאלים נעשית במקובץ, ולעתים מאות פרטים לנים באתר לינה משותף. אתרי הלינה המועדפים הם עצים ירוקי עד וסבוכי עלווה, בעיקר פיקוס השדרות. 
בראשית החורף הנחליאלים אוכלים זבובים וחרקים קטנים אחרים. אך עם התמעטות החרקים במשך החורף הם עוברים לאכול סוגי מזון אחרים: תולעים, חלזונות, זרעים ושאריות מזון. בחודש מרץ הם חוזרים לצוד חרקים.
צילום: דובי קלעי
נקר סורי נקר סורי
נקר סורי

Dendrocopos syriacus

Syrian Woodpecker

התנהגותו של הנקר מיוחדת: הוא מטפס סביב גזעי עצים, עף במעוף מעגלי, ובאביב מרבה "לתופף" בנקישות מקור מהירות על גזעים חלולים, ענפים יבשים וכדומה. קול ההקשות נישא למרחוק ומשמש אמצעי להכרזה על הטריטוריה. ההקשות גם מסייעות לנקר לאתר בשמיעה את מקום החרקים מתחת לקליפה. ההקשה גורמת לחרקים לנוע ולהשמיע קול, או, לחלופין, הנקר מצליח לאתר את ההד השונה שיש למחילה שנוצרה על ידי חרקים. כשהנקר שומע חרק נע מתחת לקליפת העץ הוא חובט בעוז בקליפה בעזרת מקורו, חושף את המחילה ושולף את החרק בלשונו הארוכה. הנקר אוכל גם פירות דמויי אגוז, בעיקר שקדים ואגוזי פקאן.
הנקרים חיים בזוגות טריטוריאליים. הקשר בין בני הזוג הוא מונוגמי ונמשך משנה לשנה, אך מחוץ לעונת הקינון בני הזוג כמעט אף פעם אינם נראים יחד.
עונת הקינון נמשכת בין אמצע חודש מרץ לאמצע יולי, ובזמן זה משלימים הנקרים מחזור קינון אחד. לעתים קרובות הם חוטבים קן חדש, אך לעתים הם יאמצו קן ישן שבו קיננו בעבר. הנקרים מעדיפים עצי אזדרכת, אך יקננו גם בעצים אחרים, כמו קזוארינה, פקאן, חרוב ואיקליפטוס. את הקן הם חוטבים בגזע העץ או בענף עבה. יצירת קן חדש נמשכת 28-10 ימים, ורוב העבודה מתבצעת על ידי הזכר. 
צילום: אמיר עזר
סבכי שחור-כיפה סבכי שחור-כיפה
סבכי שחור-כיפה

Sylvia atricapilla

Eurasian Blackcap

הסבכי הוא ציפור שיר קטנה, וכפי שאפשר להבין משמו – מעדיף לחיות בסבך. במין זה, לזכר כיפה שחורה ולנקבה כיפה חומה-חלודית. יחסית למיני סבכי אחרים, הנחבאים בסבך, הסבכי שחור-הכיפה הוא ציפור פעילה ומתבלטת, ואפשר לראותו בקלות.
בישראל, הסבכי שחור-הכיפה הוא חולף מצוי ביותר, הנודד לרוב בלהקות דלילות. הוא חולף בארץ בשתי תקופות: בנדידת הסתיו – בין סוף אוגוסט לנובמבר, ובנדידת האביב – בין סוף פברואר לסוף מאי. הנדידה נעשית בעיקר בלילה.
בשתי עונות הנדידה מקדימים הזכרים את הנקבות בימים אחדים. נראה שבשנים האחרונות חלק מהפרטים במין זה החלו חורפים בארץ ויש אפילו מקננים נדירים – בצפון הארץ ובחרמון. נראה כי יש מגמה ברורה של שינוי בדגם התפוצה – מציפור נודדת לציפור השוהה בארץ כל השנה.
הסבכי שחור-הכיפה ניזון בחרקים מעופפים שונים ואף מאכיל בהם את גוזליו. בנדידה, ואף במעונות החורף, הוא אוכל גם הרבה פירות וזרעים, ולעתים אף עלים. 
צילום: דובי קלעי
סיס חומות סיס חומות
סיס חומות

Apus apus

Common Swift

הסיס השכיח ביותר בישראל, והוא נפוץ מאוד בתחומי ערים ויישובים גדולים. להקות הסיסים מונות עשרות או מאות פרטים, והן חגות ומסתחררות בין בניינים במהירות ובמיומנות.

הסתגלות סיס החומות לתעופה היא אחד ממאפייניו הייחודיים. מחוץ לעונת הקינון מבלה הסיס את כל זמנו באוויר. הסיס צד את טרפו באוויר בגובה רב, אוכל תוך כדי תעופה, מנקה ומסדר את נוצותיו, משחק, מזדווג, אוסף חומרים לקינון, ואף ישן בדרך כלל תוך כדי תעופה. כנפיו צרות וארוכות ומאפשרות לו לצוד במהירות ובדייקנות חרקים מעופפים ועכבישים.
הוא שותה ממקורות מים שקטים בזמן תעופה. הסיס נוחת רק לצורך הטלת ביצים וטיפול בצאצאים. רגליו של הסיס קצרות מאוד ואינן משמשות לעמידה או הליכה. 
הסיסים הם מונוגמיים ונאמנים לבני זוגם. שנה אחר שנה הם חוזרים ומקננים באותו מקום. בטבע הקינון נעשה בחורי מערות או בחללי עצים, אך הסיסים מקננים גם בסביבת האדם, בחורים בקירות ובחללים מתחת למרזבים. הסיסים מקננים ברצון גם בקופסאות קינון. חומרי הקינון – נוצות, שערות, ציציות של זרעים, פיסות נייר ועשבים יבשים – מודבקים בעזרת רוק, והעיסה מתקשה עם הזמן למקשה אחת. שני ההורים דוגרים על הביצים ומאכילים את הגוזלים. 
צילום: אמיר בן-דב
עורב אפור עורב אפור
עורב אפור

Corvus cornix

Hooded Crow

בישראל העורב האפור הוא ציפור יציבה, שכיחה בכל החבל הים-תיכוני, במיוחד במישור החוף ובעמקים, בקרבת יישובים. משנות ה-80 של המאה ה-20 מתפשט העורב האפור גם לאזורי ערבה ומדבר.
העורב האפור הוא אוכל כל, ומקורו הגדול, העבה והמגושם מתאים לכך. הוא אוכל נבטים ופירות, מנקר באבטיחים, מפצח אגוזי פקאן, אוכל פגרים ומנפץ את שריונם של צבים קטנים. הוא טורף גוזלים וביצים וכן ציפורים פצועות וחלשות ומכרסמים קטנים. העורב גם מטמין ואוגר מזון. הוא אוסף גם חפצים מבריקים, ואף גונב כאלה מתוך בתים ומטמינם בקינו.
העורב האפור הוא עוף חברותי ואת רוב זמנו מבלה בלהקות המונות 100-10 פרטים. בין חברי הלהקה מתקיים מדרג היררכי מוגדר. בשעות היום מתפזרים חברי הלהקה לחפש מזון, ולעת ערב הם מתלהקים יחדיו ללינה.

לקראת עונת הקינון, באמצע פברואר, פורשים זוגות אחדים מהלהקה וחוזרים לנחלה שבה קיננו בעבר. שאר חברי הלהקה נותרים יחד ואינם דוגרים, בהיעדר די נחלות מתאימות לכולם.
הקן נבנה בדרך כלל בצמרת של עץ גבוה, במסעף של ענפים דקים. שני בני הזוג בונים את הקן, הבנוי מענפים בגדלים שונים, עשבים וקוצים, ומרופד בצמר כבשים, חוטים, בדים וחבלים.
הנקבה דוגרת כמעט לבדה ואילו הזכר שומר בסביבה. הוא שומר בעיקר מפני עורבים אחרים, הטורפים ביצים וגוזלים. 
צילום: דובי קלעי

עמודים

  • 1
  • 2
  • לעמוד הבא ›
  • אחרון »

תכנים

פרסומים ומאמרים
פרסומים ומאמריםמעבדת שדה לחקר המגוון הביולוגיסוגיות באקולוגיהכרזות המגוון הביולוגימדריך שירותי המערכת האקולוגית למקבלי החלטותמסדרונות בשטחים חקלאייםאי הפסחא כתמרור אזהרהמינים פולשים - האיום הביולוגי של הגלובליזציהשימור משאבי הטבע ופיתוח בר-קיימאתנו גם לחיות הבר לחיות
דפי מידע
דפי מידעאיך הפך הזאב לידידו הטוב של האדםהאם יש איזון בטבע?הביולוגיה של שלולית החורףהתפתחות עוברית בעופותיונקים - הקשר שבין מבנה הגולגולת לתזונהכיצד חולקים מינים קרובים אותו חבל ארץ?מה הופך ציפור להיות ציפור?מקור העופות - מבנה ותפקוד
מסמכי מדיניות ופדגוגיה
מסמכי מדיניות ופדגוגיהבריאת העולם, אבולוציה, מדע ויהדותהיכולת להבין מושגים באבולוציה
היכולת להבין מושגים באבולוציהההיסטוריה של החייםעדויות לאבולוציהמנגנונים של אבולוציהטבע המדע
מדע, תרבות וחינוך לקיימותקווים מנחים מומלצים לאוריינות אקולוגיתתכנית פעולה לאומית לשימור המגוון הביולוגימדענים ומקבלי החלטות בנושאי סביבה: הערכת השיח והמלצות פעולה
תקצירי מחקר
תקצירי מחקראבולוציה וביוגיאוגרפיה
אבולוציה וביוגיאוגרפיהשונות באוכלוסיות דרור הבית בישראל בהקשר של פלישה ביולוגיתאבולוציה של לטאות אייםאסטרטגיות רבייה של זוחליםברירה זוויגית בסנונית הרפתותגודל גוף בטורפיםהאבולוציה של צביםהאבולציה של זמני פעילות של טורפיםהיווצרות מינים חדשים ביתוציםזיהוי מינים בהומו ארקטוסאבולוציה של תכונות היסטוריית חיים בלטאותאזור חופשי מאויבים והתמיינות בחרקים וטפיליהםדפוסי שכיחות באזורי תפוצה של דגי שוניתהיקף ועקביות דגמים ותהליכים אבולוציוניים באייםהשפעת גיל הפונדקאי על אלימות והפצת טפיליםהתנהגות שיחור המזון וכשירות בנמליםיחסי טפיל-פונדקאי בחלזון מגדלית הנחלים
בתי גידול יבשתיים
בתי גידול יבשתייםשחזור פליאואקולוגי בעזרת תזונה וחתימות טפונומיות של דורסי לילהבחינת השפעת השימוש בכתמי מזון מלאכותיים על תוצאות מחקר אקולוגיהיבטים בתזונה ובביולוגיה של עטלפי חרקיםהלוטרה בישראלהערכה ותכנון מסדרונות אקולוגיםהשפעת סיכון הטריפה בקוצניםמיון מורפולוגי ככלי לשמירת טבעמינים פולשים בסביבה היבשתית והמימית בישראלממשקי עגורים - חקלאות בעמק החולהקוצנים כמודלתזונת הקוצן והניזונים ממנוהשפעת התנחלות אורן ירושלים על לחץ טריפה בקני ציפוריםהתפתחות לרוולית למרחקי התעופה ביקרונית התאנהחיפושיות ופרפראים נוברי עצהתרמורגולציה בקיפודים
הסביבה הימית
הסביבה הימיתאלמוגי אבן מזופוטיםאסטרטגיות חיים של אלמוגים פונגאידיםאפיון מחזורי הארסן ובריום בספוג Theonella swinhoeiאקולוגיה כימית של ספוגים מהים-התיכוןבידוד חיידקים עמידים לארסן מספוגהבדלים בתכונות החיים של אלמוגים בשונית רדודה לעומת מזופוטיתהיבטי רבייה של הספוג Ircinia oros מהעומק המזופוטיהספוג Suberites clavatusהצלחית Cellana rota כמודל למין מהגר לספסיהשפעת החמצת האוקיינוסים וההתחממות הגלובלית על האלמוגים בצפון מפרץ אילתהתאמות לתפיסת טרף בדגיםחברות מזופוטיות בישראלחברת הספוגים לאורך החוף הישראלי של הים התיכוןחומרים אנטי-מיקרוביאליים בחיידקים החיים עם ספוגיםחומרים בעלי פעילות ביולוגית מספוגיםחי-טחביים בישראלטקסונומיה ואקולוגיה של חסילונים בישראלפלישות ביולוגיות של אצטלניםצדפות פולשות ומקומיות בים תיכוןריפוי מחלות אלמוגיםרשתות עמידה בדייג החופי של ישראלשוניות מלאכותיותתגובת אלמוגים להחמצת מי האוקיינוס
התנהגות בעלי חיים
התנהגות בעלי חייםהתגוננות מטריפה בנברן השדה ובקוצן מצויקבלת החלטות בטורף בונה מלכודותהשפעת הסביבה החברתית על חולדותאסטרטגיות רבייה ומערכת קבלת ההחלטות בשפני הסלעהאבקה של פרחי בר מדבריים על ידי דבוריםהארגון החברתי ברמת האוכלוסייה של הנמלה הנווטת השחורההשפעת גורמים סביבתיים וחברתיים בזנבן הערביהשפעת תהליכי למידה על קבלת החלטות והעדפת סיכון בדרור הביתזיהוי ויזואלי בזברה פינקמודלים של למידת דגמיםפרומונים ודומיננטיות רבייתית בדבורת הדבשתקשורת חברתית בעטלף הפירות המצריתפיסה רב-חושית בעטלפיםהבסיס הביולוגי של הפרעת הדכאון העונתיהיווצרותן של קבוצות בחולדותהשפעת תנאי עקה על הקוצן הזהובלמידה חברתית בדרור הבית
נחלים ובריכות חורף
נחלים ובריכות חורףביולוגיה ואקולוגיה של בינון הירדןהלוטרה בישראל: אפיון גנטיהשפעת התאורה על החפרית המצויההשפעת פעילות נופש על המערכת האקולוגית של הנחליםהשפעת תזקיקי נפט על מאכלסי מיםחסרי חוליות ככלי לניטור נחליםניטור גנטי של עגולשון שחור-גחון בחולהשיקום נחליםתפוצת ראנאוירוס בדו-חיים
תקצירי מחקר נוספים
תקצירי מחקר נוספיםהבולענים כמקור חיים בים המוותחינוך לשמירת טבעטקסונומיה של זעמנים דקים בישראלשירותי מערכת באגן ההיקוות של הכנרת
מצגות
מצגותמצגות המגוון הביולוגימצגת טקסונומיהמצגות טבע עירונימצגות בריכות חורףמערכי הוראה על נחל שחמוןמצגות טבע של עוזי פז
מצגות טבע של עוזי פזאיריסי השושןארץ פלגי מים - דןארץ פלגי מים - החצבנידרום אדוםההר הירוק כל ימות השנהההר שהיה ירוקהרים הגבוהים ליעליםהתזמורת האדומהוהנגב עוד יהיה פורחזה הסתיו- בני היורהזה הסתיו- מבשרי היורהחורשת האקליפטוסחמישים גוונים של ירוק - סתיו וחורףחמישים גוונים של ירוק- אביבמצגת ארץ פלגי מים - בניאסמצגת הכותל וחומות ירושליםמצגת עת לנדודמצגת שמורת עין אפקנחל עיוןסיפורי בדיםפעם בדורפרחי בר מוגנים - חלק א'פרחי בר מוגנים ב'פרחים במרומי החרמוןפריחה על חוף ים המוותקן לציפור - בנקרות צוריםקן לציפור - דוגרי קרקעקן לציפור - מצמרת העץ לעשב השדהקן לציפור - ציפורים ליד הביתשמורת החולהשנת פריחה
הרצאות וסרטונים
הרצאות וסרטוניםפרופ' יורם יום-טוב: "חוכמתם של העורבים"פרופ' נגה קרונפלד שור: Winter Is Comingפרופ' דוד עילם: "האם נחש יכול לבלוע פיל?"על דכאון ושעון חורףשינוי אקליםהנברנים והתנשמתעטלף עם ג'י פי אסכמו צמח ברהפאזל האבולוציוני של רביה מיניתהרצאת מבוא לאבולוציהיום עיון זוחלים ודו-חיים בישראל
יום עיון זוחלים ודו-חיים בישראלדברי פתיחהעגולשון שחור גחון - לא מי שחשבנועגולשון שחור גחון - חידושים מהשטחשמירת טבע של חפריות וטריטוניםהיבטים באקולוגיה של ישימונית תמנעשנוניות - עושים סדר בסוגאיומים, שמירת טבע ועתיד הזוחלים בערבהתובנות מתצפיות שדה בשנונית השפלהאוסף הזוחלים במוזיאון לטבע באוניברסיטת תל אביבזוחלים על הכבישהשלכות הדיג על צבי הים בישראלמן השדה - מערכת מידע שיתופיתהבדלים מורפולוגיים בין אוכלוסיות של לטאות איים
יום עיון בנושא אקולוגיה של דגי שוניתשעונים ביולוגייםיום עיון בנושא טקסונומיה, מגוון ביולוגי ומעבר
יום עיון בנושא טקסונומיה, מגוון ביולוגי ומעברOpening wordsGreetingsGreetings 2Greetings 3Session I - Opening wordsLoss of biodiversityInvasion biologySession II - Opening wordsPopulation structure of humans and tuberculosisGlobal patterns in biodiversitySession III - Opening wordsSession III - GreetingsWhat we don't know about the diversity of the oceanPISCOSession IV - Opening wordsResearch governance and ecological sustainabilityResearch governance and ecological sustainabilitySession IV - GreetingsHow many species are there
אוצרים את הטבעגב' אלה אסף: "איך ילדים יודעים? נקודת מבט מתקופת האבן"גב' טל לבנוני: "השושנה: איך שומרים על מינים נדירים?"ד"ר לידר ספיר-חן: "מעבר מציידים לקטים לביות חיות"ד"ר סיגל שפר: "ספוגים: חלון לים התיכון"ד"ר רחל שריג: "יצירה מן העבר"האם כדור הארץ מתחמם?הזחל הרעב והאדם השבעהקשר בין אסאדו לשינוי אקליםחזון העצמות היבשותטיפול הורי בחרקיםלמה קשה לנו ללמוד? - ההיגיון האבולוציונימגלים יצורים חדשים בים: מה אנחנו יודעים שאנחנו לא יודעיםמוטציה באבולוציהמחסור במזון וקריסתן של אימפריותמחקר ממעוף הציפורמפרח לקמחעל ההיסטוריה של גני חיות בעולםפלישתים וחזירים: על DNA קדום והגירה בימי קדםפרופ' חוה יבלונקה: "לא בריאה - אבולוציה"פרופ' יואל רק: ״על מה שהיה ועל מה שיהיה באבולוציה הביולוגית של האדם״פרופ' קולין פרייס: "טורנדו ומזג אוויר קיצוני"קיצור תולדות החיטהד"ר גל ריבק: נפלאות התעופה של החרקיםד"ר יוסי יובל: חישה דינאמית בעטלפים כמודל לחיקוי אנטנותד"ר יוסי יובל: לראות בחושך - על החוש השישי של העטלפיםד"ר יוסי יובל: ממוחם של עטלפים לניווט רובוטיםהתנהגות כפייתית: מדובים לאנשיםמותר האדם מהבהמה איןפרופ' ארנון לוטם: אלטרואיזם בטבעפרופ' יוסי יובל: חישה דינמית בעטלפים כמודל
סרטונים לילדים
סרטונים לילדיםהחפרנים מארחים את פרופ' יואל רקהחפרנים מארחים את פרופ' תמר דיין
חדשות הגנים
חדשות הגניםסתיו 2019
סתיו 2019העשרות, העשרות, העשרות"זה הסתיו, עם הענן"....דיירים חדשים בגן הזואולוגיהקיץ הזה הכרזנו מלחמה; מלחמה ביתושים!חדשות מחצר הזוחליםחבלבל על הזמןצעירים חדשים בגן הזואולוגיפורח, קוצני, נדירממשיכים בשיפוצים ברחבי הגןשנה חדשה ולוח שנה חדש
אביב 2019
אביב 2019שם חדש לגן הבוטניקורס "מחקר, שמירת טבע וחינוך בגני חיות": סדנה מעשית, העשרות ועוד...שתילות אביביות - מרווה שנכחדה ומינים נדירים נוספיםשפע של הטלות ובקיעות... אפרוחים וגוזלים בגן הזואולוגי"המעבדה" - תוכנית הרדיו של גיל מרקוביץ ב"כאן תרבות"העתקת הנימפאה התכולהכנס תכנון גני חיות, ורוצלב, פולין, 2019שימו לב לצמח הזה!על ניקיונות אביב, זחלים וצרצרים
חורף 2019
חורף 2019שיפור התצוגות וחזות הגן: תנופת הבנייה בגן נמשכת!עתיד הבוטניקה מתחיל בגן הבוטנימבנה תצוגות הדו-חיים נפתח לקהלניסוי מותח: מה הקשר בין ניסוי בכימיה והצמחים בחממה הטרופית?על גוזלים, אפרוחים ותיבות קינוןפרחים שומעים חרקיםהפריחה ברחבי הגן - הזואולוגי!שתילות מתוקותמקבץ חדשות קצרצרותבקטנה - חורף 2019חוג הצפרות והטבע לילדים מבקר במוזיאוןלזכרם - מיכאל אבישי וגדי פולק
סתיו 2018
סתיו 2018חידושים ושיפוצים ברחבי הגןמלחת נעמן – שימור צמחים בסכנת הכחדהחדשות הדשאשתי חדשות חורש משמחותמשחקים אקולוגייםביקור שרה בלוטינגר בגןסקרנים לגלות כיצד נראה פסיפס של סחלב דארווין או שיטה סוככנית?"מאושפזים" במרפאת הגןסטנופאה – תלוי באווירפנים חדשות ושינויים בצוות הגן
קיץ 2018
קיץ 2018קורס "מחקר, שמירת טבע וחינוך בגני חיות" – הצצה לפרויקטיםאוכמים ויתוצים – אבולוציה בפעולהמערכות מחקר חדשות בגן הזואולוגילחשוף את החצי החבויאירוע הסיום של תלמידי ביה"ס סגולפלישת התניםרפואת צמחים בכל ביתתמרינדי - איך עץ שמקורו באפריקה זכה לשם "הודי"?פינת המעקבחדשות הגן בקטנהחוג הצפרות והטבע לילדי גוש דן של החברה להגנת הטבע – סיכום שנהתודה אייר על שירות נהדר!
אביב 2018
אביב 2018קורס חדש נולד: מחקר, שמירת טבע וחינוך בגני חיותחוגגים בגנים הבוטנייםעל חוטמנים וקינוניםארץ חיטהמתקן האכלה ייעודי למגלניםגם יפה וגם אופהעל ביצים, גורים ואפרוחים: עונת הרבייה בעיצומהאפרוחי אווזיםהשתלמות ארצית בנושא זוחליםחג הקציר בגןידיעה קטנה ומשמחתשיפוץ בטיחותי ומה הקשר לשיקום ביולוגי - בחלקת עין גדי
חורף 2018
חורף 2018צפריית החורש: דיירים חדשים ופריחה"ארץ חיטה" – פרויקט ייחודי בשיתוף בנק הגנים הישראליהרחם והביציםהעתקה סדרתית – סיפורה של ערטנית השדותדיירות חדשות בגן – חסידה לבנה וחסידה שחורהראיתם פעם אבן פורחת?חורף בגן הזואולוגי, וגם קצת אביב....עונתם של הגיאופיטיםצרעה טפילית איימה לחסל את גידול הצרצרים בגןמה בין הורדוס הגדול, האמן הפיורנטיני ברונזינו ואקולוגיה של צמחים?מבזקי חדשות חורף 2018הגן הבוטני - פינת המעקב
סתיו 2017
סתיו 2017שתי יעלות חדשות בגןנוטריה חדשה בגןזרקור למחקר – מנגנון יצירת מינים באירוסי ההיכלחידושים בצפריית החורשמה הקשר בין אשל לגבינה?מרחב גדול ומרווח לכל עופות המיםמחכים לגשםנפרדנו בצער ממישל, גורו, לילו וסטיץ'צמחי מרפא ברחבי הגןקטלוג הזרעים – עונת הסתיוחוג הצפרות והטבע של החלה"ט מתארח בגניםפינת המעקבמקבץ חדשות סתיו 2017
קיץ 2017
קיץ 2017מרכז מחקר ושמירת טבע של דו-חייםהמדבר בתנופה - שתילות חדשותהשפעת זיהום אור על חפריותגיזום שדרת הפיקוסיםצפריית החורש – סיום הכנה והתחלת אכלוסלכתו של דקלמתנדבים בגן הזואולוגייום הולדת 10 לספר האדוםהעיטמים שבו לגן!אלון נצפה רוכב על טרקטורחדשות קצרצרות מהגן הזואולוגיתוצרת הארץ – לוח שנה לציון 70 למדינה
אביב 2017
אביב 2017על קרן הצבי – סיפור דרמטי עם סוף טובאירוע חמור(י) במיוחדאתגרים פיזיים כאמצעי העשרה לקרקלרובוט בשירות החקלאות משוטט בגן הבוטנימערכת מחקר בגן הזואולוגי – ניווט של חולדות בררבייה של הלודרמה?הפוקוס על הגן הבוטניצמחי מים חדשים בבריכת הצביםדרמה על הדשא!חגיגת קקטוסיםהשתלמות ארצית בנושא אתיקה בעבודה עם עופותשתילות חדשותטרקטור בא אל החצרחדשות הגן בקטנה
חורף 2017
חורף 2017היום הבינלאומי לשמירת בתי גידול לחיםהחפריות – מתרבות בגן ומשוחררות לטבעהקמת צפרייה חדשה לציפורי חורשזנב אריה, צוואר ברבור וזנב שועל – בגן הבוטני?!?התנשמת עברה כל גבול!הספארי בא לביקורחדשות משמחות מכלוב הנשריםדייר חדש-נושן הופיע בגןחפריות, אילניות וצפרדעים – הדו-חיים שלנו מתרביםהעתקה מוצלחת – הדודא הרפואי החל לפרוחטיפוח הצומח בגן הזואולוגיכניסה חדשה לגןכלוב חדש ומשופץ לקרקלפולשים היזהרו - פנסיונרים לפניכם!כמה מילים לזכרם...שקט מצלמים!חדשות הגן בקטנה
סתיו 2016
סתיו 2016חדשות מרעישות ומשמחות – רבייה של חפריותסיפור רומנטי וצבעוני עם סוף עצובפיוניות – מה הן עושות?כלוב מורחב ומעורב מינים לעופות מיםגנב, אוהב צמחים?מחקר טפונומי בגן הזואולוגיסקר עיתונות חדש שופך אור על ההיסטוריה של הקמת הגן הבוטניקינון מרהיב במושבת המחקר של התוכי הנזיריעל זרעים ונמליםקידום נושא ההעשרה בגן הזואולוגיעוברים דירהקבוצת שפני הסלעמקבץ חדשות קצרצרות מהגן הזואולוגי
יולי-אוגוסט 2016
יולי-אוגוסט 2016צמחים מהגן הבוטני בבריכת הצבים שבגן הזואולוגיעטלפי פירות ממושבת מחקר בגן הזואולוגי משחרים מזון בגן הבוטנימערכת מחקר חדשה בגן הזואולוגי: שפני סלע וטפיל הלישמניהארכיאולוגיה בגן הבוטניהשתלת חיידקי מעי לאפרוחי שחפים לבני-עיןשתי ארנבות צעירות הגיעו לגןכיצד מצאו צאצאיו של שרך נדיר את דרכם בחזרה אל הגן הבוטני?הטלה ובקיעה של חומט מנומרמרוב עצים כן רואים את היער – התקדמות תהליך המיפויעדשת המים מבריכת הצבים – מעדן לאווזי הננהשעת פינוק בג'קוזי לצבועחצבים פורחים – כבר ?!המלטה של חתולי ביצהמבזקי חדשות מהגן הזואולוגילא רק קוצים - לוח שנה תשע"ז
מאי-יוני 2016
מאי-יוני 2016גוזל נשר מאומץ בכלוב הנשרים הבוגריםתגליות משמחות בחלקת המדברשחף לבן-עין – הציפור הרשמית של אילת אצלנו בגן!שימור זרעים של צמחי מיםטיבוע שחפים צהובי-רגלאקולוגיה מעשיתהמעבדה לניטור אלרגניים – סיומה של תקופהעבודות שיפוץ בגן הבוטני
מרץ-אפריל 2016
מרץ-אפריל 2016תרומת דם לגורי גיריותארבעה נשרים חדשים בגןמחקרים בגן הבוטנימערכת חדשה לחקר התקשורת הקולית של התוכי הנזיריהדריםשותלים במרץשיפוץ מעבדת השורשיםמפה וירטואלית באתר הגן הזואולוגיחדשות הגן הזואולוגי בקטנה
ינואר-פברואר 2016
ינואר-פברואר 2016שער חדש נפתח בין הגנים!חגיגת יום דרווין הבינלאומיהדו-חיים חוגגים את יום האהבה!חג לאילנותהעשרה לבעלי החיים בגן הזואולוגיחוקרים אירוסיםהטבעת עקבות בשביל החדשמתחת וגם מעל לסלעשפנים בגן הזואולוגיסדנה בינלאומית להערכת דרגת הסיכון של צמחים ים-תיכונייםמבזקי חדשות מהגן הזואולוגי
נובמבר-דצמבר 2015
נובמבר-דצמבר 2015סיפור רומנטי עם סוף קוצנייש מה לאכול!בריכת צבים חדשהמתחת לסלעצבע מהטבעעדכונים מלהקת הזאביםעל מטוסים, מחתרות ושמירת טבעתצוגת מריוני חולותפריחת הכרכוםאורתופדיה לעצים (חלק ב'): שיטה צהובת-גזע
ספטמבר-אוקטובר 2015
ספטמבר-אוקטובר 2015הזאבה שושה - תושבת חוזרת בגןהשרצה של נקבות נחש מהמין עכן קטןאננס לא גדל בקופסת שימורים!ציפורניים מלאכותיות לעטלףהקמת שער בין הגנים ושיפוץ השביל המזרחיטרמיטים בגן הזואולוגימבשרי הסתיו הצנועיםמינים חדשים בתצוגת העטלפיםמלכת הלילהעל אוחים ומגלניםדיירים חדשים בגן הזואולוגישיטה רעננה - השכנה ממולזרקור למחקר: תפיסה רב-חושית בעטלפים
יולי-אוגוסט 2015
יולי-אוגוסט 2015מבצע איסוף והצלה מאזור באר מילכהאורתופדיה לעציםהנאדיד, הטורף העדיןטקס חנוכת הכיתה הפתוחה לזכר קהילת דולהינובקרני היחמוריםמבזקי חדשות מהגן הזואולוגיעל יתושים, חיידקים, צמחים ואגדות אורבניות
מאי-יוני 2015
מאי-יוני 2015יום גיוס בגרעין הרבייה של החפריותשחרור טריטונים לטבעדילמה קטלנית - הכדנית פורחתשום - כששום דבר אחר לא פורחדרמות רומנטיות על הדשאחדשות מחצר הזוחליםחידוש אוסף החזזיות בגןנאה אבל מסריח – פריחת האצבוע הנאה באוסף הסוקולנטיםחדשות הגן בקטנה
אפריל 2015
אפריל 2015חדשות מהמרפאהחדש בגן הבוטני - שיחי חוחובהחדשות הדשאמיני בוצין פורחיםעל עורבים וצבאיםצמח הווניל פורחקורמורנים חדשים בגןהקרן המעוותת של היחמור הבוגרשיפור במצב רגלי אפרוחי הננה
מרץ 2015
מרץ 2015!Sex on the grassאיך נולדת אגדה?עזניות הנגב עזבו את הגןשיעורי תזונה לאפרוח הננהדרמות ביחמוריםדונגית ארצישראליתאירוסי ההיכל פורחיםפטראה משתרגתפריחת מיני אלוי
פברואר 2015
פברואר 2015חורף בגן הבוטניחמציץ נטוילהקת הזאבים שלנונביטת חרובים ואלוניםעונת הרבייה בפתחפורחים כעת בגןפריחת האמורפופאלוס קוניאק
ינואר 2015
ינואר 2015שקנאים "חדשים" בדשאהטלה במושבת הטריטוניםננה תוקפים בשביליםשממית ממין חדש בגןמיפוי וקטלוג בגן הבוטניפריחת חורף בגן הבוטני
דצמבר 2014
דצמבר 2014היררכיה ברורה ביחמוריםטיבוע ציפורים בגן הבוטנייחסים בין אלונים לבעלי חייםצמחים חדשים בגן הבוטני
מיזם ציפורי הקמפוס
מיזם ציפורי הקמפוסציפורים נפוצות בקמפוסקינוןנדידת ציפוריםמינים פולשיםשמירת טבע
גלריית תמונות
גלריית תמונותיונקיםעופותזוחלים ודו-חייםרכיכותפרוקי רגליים
פרוקי רגלייםעקרבאיםעכבישאיםתיקאיםפרפראיםחיפושיותארינמלאיםפשפשאיםדבוראיםזבובאים
צמחי בצל ופקעתצפון ישראלשפלת החוףיהודה ושומרוןמדבר יהודה הערבה והנגבאוסף גליל
אוסף גלילתמונות מאוסף גליל
תחרות צילומים המחלקה לזואולוגיה
תחרות צילומים המחלקה לזואולוגיהתחרות צילומים מחלקתית 2011תחרות צילומים מחלקתית 2012
בשידור חי ממעבדת העטלפיםארכיון חדשות המדע

מיזם "ציפורי הקמפוס" נועד להכיר לבאי האוניברסיטה את מגוון הציפורים ברחבי הקמפוס. ברחבי הקמפוס הוצבו שלטים להכרת  מיני הציפורים הנפוצות. המיזם החל כיוזמה של שני סטודנטים מהפקולטה להנדסה – נדב פיין ויותם אראל, ובוצע בשיתוף המחלקה לזואולוגיה, קמפוס טבע וקרן הדוכיפת.

כתובתנו

רחוב קלאוזנר 12
אוניברסיטת תל אביב
תל אביב, 6997801
טלפון: 03-6407070
פקס: 03-6405253

  • קמפוס טבע
      • מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
      • הגן למחקר זואולוגי
      • הגן הבוטני
  • צור קשר
      • כתוב לנו
      • הצטרף לרשימת תפוצה
      • דרכי הגעה
      • תיאום פעילות
  • מידע כללי
      • תנאי שימוש
      • כניסת משתמשים
      • הצהרת נגישות

© כל הזכויות שמורות לאוניברסיטת תל-אביב

פיתוח ועיצוב - REASONAT חזרה לראש הדף