ציפורים נפוצות בקמפוס
הכירו את מיני הציפורים הנפוצים בקמפוס אוניברסיטת תל אביב.


Pycnonotus xanthopygos
Yellow-vented Bulbul
הבולבול חי בגינות, מטעים, נאות מדבר ובכל מקום עם שיחים ועצים. הוא נפוץ מאוד גם בערים. בישראל הבולבול הוא ציפור יציבה, נפוצה מאוד. מקור השם בולבול הוא בערבית, ופירושו זמיר, וזאת בזכות שירתו המורכבת של הבולבול. הבולבול הוא מהמקדימים לשיר בשעות הבוקר המוקדמות, עוד לפני עלות השחר.
הזכרים והנקבות כמעט זהים זה לזה. הזכרים גדולים מעט מהנקבות ולשניהם אזור שת (החיבור בין הבטן לזנב) צהוב. לכן מין זה נקרא בולבול צהוב-שת.
רק בולבול שהצליח להיות בעל טריטוריה יוכל להתרבות. בעלי הטריטוריה שומרים עליה לאורך כל השנה, ומכריזים על הבעלות עליה בשירה, בעיקר בבוקר ובערב, בדרך כלל כשהם ניצבים במקום בולט וגבוה בנחלה.
הבולבול ניזון בעיקר מפירות וחרקים, ובעת מחסור במזון – גם מחלזונות ופגרים. פירות קטנים, כמו תות עץ, אזדרכת ואלת המסטיק, נבלעים בשלמותם. זרעי הפירות מופרשים בלשלשת וכך מסייעים הבולבולים להפצתם. מפירות גדולים יותר, כמו אפרסק, שסק, תמר ועגבנייה, הבולבול נוגס חתיכות מכל פרי ועקב כך גורם לנזק רב לחקלאות.


Falco tinnunculus
Common Kestrel
הבז המצוי הוא הנפוץ במיני הבזים בישראל. בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 היה הבז המצוי בסכנת הכחדה בשל ההרעלות ההמוניות של חיות הבר שפגעו גם באוכלוסייתו. אולם מאז שנפסקו ההרעלות התאוששה אוכלוסיית הבזים בצורה מרשימה, ובבתים גבוהים אפשר לשמוע את צווחותיהם האופייניות בתקופת האביב.
הבזים מקננים בחודשים מרץ-יוני. הם אינם בונים קינים אלא משתמשים בתוואי שטח קיימים, כמו שקערוריות במצוקים, מסעף של ענפי עץ, בין כפות תמרים, קן נטוש של עורבים, אדן חלון או אדנית. בקן מוטלות 6-3 ביצים, שעליהן דוגרת הנקבה כמעט לבדה במשך 28 יום. בתקופה זו דואג הזכר להזנתה ומביא לה מזון לקרבת הקן.


Upupa epops
Hoopoe
הדוכיפת שכיחה באירופה, באסיה ובאפריקה. בישראל היא יציבה וחיה במקומות מחיה מתאימים בחבל הים-תיכוני, בעיקר בגינות נוי בתחומי יישובים. היא נמצאת בעיקר במישור חוף, אך תפוצתה מתפשטת וגדלה בעקבות ריבוי השדות המעובדים והמדשאות.
הדוכיפת מקננת בארץ בנקרות עצים, בסדקים בקירות אבן, בחביות ריקות או בעליות גג, מתחת לרעפים. הדוכיפת נוטה לשוב ולקנן באותו מקום שוב ושוב. בני הזוג צוברים מעט חומרי קינון, אולם אין הם בונים קן של ממש אלא עורמים את חומרי הקינון סביב הביצים. להגנת הקן מפני טורפים מפרישה הנקבה נוזל בעל ריח רע מבלוטות הסמוכות לבסיס הזנב. ההפרשה מתחילה עם ההטלה ומפסיקה כשהצאצאים פורחים מהקן. כאמצעי הגנה נוסף, מגיל שישה ימים מסוגלים גוזלי הדוכיפת להתיז נוזל בעל ריח רע מהבלוטות המפרישות שומן לשימון הנוצות.


Passer domesticus
House Sparrow
דרור הבית נמצא בדרך כלל ליד מגורי אדם – בכפרים, בנופים חקלאיים ובערים, גם בערים הסואנות ביותר, והקרבה לאדם היא שהעניקה לו את שמו.
דרור הבית הוא אוכל כל. הוא מעדיף זרעוני דגניים, אך ניזון גם בחרקים, פירות, ניצנים, נבטים, נצרים רכים ושאריות מזון. הדרורים מרבים לעשות אמבטיות מים, שמש וחול, המקטינות את עומס הטפילים שעל עורם.
דרור הבית הוא ציפור חברתית. פעמים אחדות ביום, בעיקר בבוקר לפני תחילת הפעילות ובערב, מצייצים דרורים רבים ביחד במקהלה שבה משתתפים גם זכרים וגם נקבות. להקות הדרורים מונות עד 80-60 פרטים, והן לנות במקובץ בעצים ירוקי-עד, במיוחד בפיקוס השדרות.
תקופת החיזור מתחילה בפברואר. אז משחיר מקורו של הזכר והוא מבצע מחוות חיזור רעשניות, שמשתתפים בהן לעתים זכרים אחדים, המרבים להתקוטט בעונה זו. בניית הקן נעשית במקומות שונים ומגוונים: חורים, בניינים, עליות גג, מחסנים, נקיקי סלע, מחילות חפורות, קני נקרים ושרקרקים נטושים ותיבות קינון. הקן הוא מבנה גדול ומרושל, לרוב חסר צורה מוגדרת. הוא בנוי מקש, עשבים קמלים, נוצות, ניירות וחוטים, ומרופד היטב בעיקר בנוצות. בני הזוג נאמנים זה לזה, ומקננים יחד שנה אחר שנה, לעתים קרובות באתר קינון קבוע. עיקר הדגירה נעשית על ידי הנקבה. הגוזלים בוקעים עיוורים ועירומים. הזכר מאכיל את הגוזלים החל מיומם הראשון, הנקבה מצטרפת להאכלה לאחר בקיעת הביצה האחרונה. עונת הקינון נמשכת עד אמצע הקיץ, כך שזוג עשוי להשלים שלושה, ואף ארבעה, מחזורי קינון בעונה.
צילום: דובי קלעי


Psittacula krameri
Ring-necked Parakeet
את הדררה מגדל האדם בשבי עוד מימי קדם. חייליו של אלכסנדר מוקדון הביאו דררות מהודו לאלכסנדריה שבמצרים, והן החלו להתרבות ולהתמקם בדלתה של הנילוס, כך שייתכן שהדררה היא העוף הפולש הראשון בעולם. כיום נחשבת הדררה תוכי שקל לגדלו בבית כחיית מחמד וקל להרגילו.


Parus major
Great Tit


Acridotheres tristis
Common Myna
המיינה המצויה, הנקראת גם מיינה הודית, נמנית עם מאה המינים הפולשים המזיקים ביותר בעולם, והיא מין פולש גם בישראל. ברחבי העולם היא ידועה כמתחרה עם מינים מקומיים על מזון ואתרי קינון וכגורמת נזק ליבולים חקלאיים. באוסטרליה ובתאילנד היא כבר גרמה להכחדה של יונקים קטנים ומיני לטאות.
המיינה הובאה לארץ בשנות ה-90 של המאה ה-20, למתחם הצפארי בפארק הירקון בתל אביב, ומשם ברחה או שוחררה. בתוך זמן קצר היא התפשטה מתל אביב לכל גוש דן, ומשם צפונה, דרומה ומזרחה. היא חיה ומקננת בעיקר באזורי מגורי אדם, וקצב התרבותה גבוה במיוחד.
המיינה היא ציפור אוכלת כל, הניזונה ממזון מגוון: זרעים, פירות, חרקים, שלשולים, צוף, בשר ועוד. קריאותיה ושירתה מגוונות מאוד, והיא משלבת בהן צלילים שהיא שומעת בסביבתה הקרובה.
המיינה היא מקננת חורים והיא מתחרה על חורי הקינון עם מקנני חורים מקומיים: דרור הבית, ירגזי מצוי, נקר סורי ושעיר. נצפו מקרים שבהם המיינה דחקה פיזית זוגות של דרורים וירגזים. המיינות פיקחות ואמיצות, והן מגרשות גם פולשים נועזים כמו עורבים או חתולים.
מעבר לסיכון האקולוגי הטמון בפלישת המיינות, המיינה מהווה גם סיכון לחקלאות, בעיקר למטעי נשירים וכרמים. פיקחותן ויכולת העברת המידע שלהן מקשות על תפיסתן והדברתן. עקב הסכנה הטמונה בהן, בישראל אסורים ייבוא מיינות, החזקתן והסחר בהן.
צילום: אמיר עזר


Motacilla alba
White Wagtail
לא כל הנחליאלים מתנחלים בטריטוריות בחורף. חלקם נשארים בלהקות וניזונים במזבלות, ברפתות או עוקבים אחר חריש או עדרים החושפים חרקים מן הקרקע.
הלינה של כל הנחליאלים נעשית במקובץ, ולעתים מאות פרטים לנים באתר לינה משותף. אתרי הלינה המועדפים הם עצים ירוקי עד וסבוכי עלווה, בעיקר פיקוס השדרות.
בראשית החורף הנחליאלים אוכלים זבובים וחרקים קטנים אחרים. אך עם התמעטות החרקים במשך החורף הם עוברים לאכול סוגי מזון אחרים: תולעים, חלזונות, זרעים ושאריות מזון. בחודש מרץ הם חוזרים לצוד חרקים.


Dendrocopos syriacus
Syrian Woodpecker


Sylvia atricapilla
Eurasian Blackcap


Apus apus
Common Swift
הסתגלות סיס החומות לתעופה היא אחד ממאפייניו הייחודיים. מחוץ לעונת הקינון מבלה הסיס את כל זמנו באוויר. הסיס צד את טרפו באוויר בגובה רב, אוכל תוך כדי תעופה, מנקה ומסדר את נוצותיו, משחק, מזדווג, אוסף חומרים לקינון, ואף ישן בדרך כלל תוך כדי תעופה. כנפיו צרות וארוכות ומאפשרות לו לצוד במהירות ובדייקנות חרקים מעופפים ועכבישים.
הסיסים הם מונוגמיים ונאמנים לבני זוגם. שנה אחר שנה הם חוזרים ומקננים באותו מקום. בטבע הקינון נעשה בחורי מערות או בחללי עצים, אך הסיסים מקננים גם בסביבת האדם, בחורים בקירות ובחללים מתחת למרזבים. הסיסים מקננים ברצון גם בקופסאות קינון. חומרי הקינון – נוצות, שערות, ציציות של זרעים, פיסות נייר ועשבים יבשים – מודבקים בעזרת רוק, והעיסה מתקשה עם הזמן למקשה אחת. שני ההורים דוגרים על הביצים ומאכילים את הגוזלים.


Corvus cornix
Hooded Crow
לקראת עונת הקינון, באמצע פברואר, פורשים זוגות אחדים מהלהקה וחוזרים לנחלה שבה קיננו בעבר. שאר חברי הלהקה נותרים יחד ואינם דוגרים, בהיעדר די נחלות מתאימות לכולם.
עמודים
תכנים
מיזם "ציפורי הקמפוס" נועד להכיר לבאי האוניברסיטה את מגוון הציפורים ברחבי הקמפוס. ברחבי הקמפוס הוצבו שלטים להכרת מיני הציפורים הנפוצות. המיזם החל כיוזמה של שני סטודנטים מהפקולטה להנדסה – נדב פיין ויותם אראל, ובוצע בשיתוף המחלקה לזואולוגיה, קמפוס טבע וקרן הדוכיפת.